עצוב: הסליחות המוזיקליות – הולכות וצוברות תאוצה, לאן נגיע?

עניין הסליחות המלוות בכלי זמר הולך וצובר תאוצה מידי שנה, בעיקר בסליחות הראשונות – אלה הנאמרות והדבר מעיקרו אינו פשוט כלל וכלל, אמנם רבים נסחפים אחר המאורע, שכבר אינו מעמד תפילה, כפי שצריך לעמוד היכון מול בורא עולם, לבקש רחמים וסליחות, כי אם מעין מופע, שרבים נוהרים אליו מכל קצוות הארץ, לא לשם בקשת סליחה הם באים, כי אם לצפות בביצועיו של הכוכב הניצב על הבימה – במרכז בית הכנסת ומשורר את קטעי התפילה, כשהוא מוקף סביבו בסוללת נערים, אוחזי בידם גיטרות וכינורות.

יצוין, כי מנהג זה פשה בעיקר בקרב בני אשכנז – החסידים המודרניים, לעומת בני עדות המזרח שמבקשים סליחות במשך 40 יום מראש חודש ועד יום כיפור, בכל יום כמעט - הטקסט חוזר על עצמו, נכון זה אולי משעמם, ועדיין הם לא מחפשים חידושים, נכון גם אצלם אולי במקומות מסוימים הפייטן, מעביר את התפילה דרך מיקרופון, זאת כדי שכל הקהל בכל קצוות ההיכל, ייטיב לשמוע את קולו הערב, אולם כלי נגינה, לא נראה ולא נמצא.

רק אצלנו החרדים ישנם חידושים, ישנן רפורמות בדת. יש אומרים, יאללה תתקדם? לא ולא. יש לנו מסורת והיא שהחזיקה אותנו איתנים בדתנו, אם אבות אבותינו לא נהגו כך, אנו לא נשנה ולא נסטה מן הדרך שהנחילו, ממה שעינינו חזו בילדותנו.

ניסיונם של האמנים למיניהם, לקיים מניינים, בכל מיני אופנים ופורמטים, זה בחושך מוחלט וזה עם נרות התחובים בתוך בקבוקי 'קורונה' ריקים, וכי לזה מצפה בורא עולם? הוא מצפה מאיתנו לתפילה זכה ותמימה היוצאת מן הלב. לא מעושה ולא מאולצת. לא בתור מופע ולא בתור מאורע, כי אם תפילה, בקשה ותחנונים מתוך כוונה אמיתית, לא מן הנגינה ולא מן הריקוד.

האם נעלה על הדמיון, שמוסלמי כל שהוא, ינסה לקיים איזו שהיא תפילה במעגל השנה המוסלמי, בליווי כלי זמר? למה המוסלמים יכולים לשמור על מסורת אבותיהם, על חוקי האיסלאם ואנו רק מחפשים להפוך כל צעד ושעל בחיינו לחוויה?

אני סבור כי רבים יסכימו, עם מה שכתבתי לפחות עם חלק מן הנכתב, ובטוחני שעוד רבים כמותם, אם לא יותר, יחלקו עליי. אבל טוב, לאלה אני לא מכוון, הם בכל מקרה יעשו מה שבא להם, באתי נטו להציף את הנושא הכאוב לרבים והנני מציף זאת ומשתף את אשר על ליבי – אמרו חז"ל דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, אז כך עשיתי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!