כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
משחק כפול בגוף הבוחר

סדקים בדיל לבחירת חברי מועצת הרבנות

בשבוע הבא יבחרו 150 חברי הגוף הבוחר את הרכב מועצת הרבנות הראשית לישראל • האם צפוי צילום מצב? תלוי את מי שואלים. למרות ההסכם בגוף הבוחר, מתברר: אדריכלי ההסכם מחבלים בסיכויים להצלחתו • בפנים: מי עומד מאחורי הרצתם של הרבנים בורשטיין וצוריאל? | חשיפה

 סדקים בדיל לבחירת חברי מועצת הרבנות
הרבנות הראשית צילום: פלאש 90

דריכות לקראת הבחירות במועצת הרבנות הראשית לישראל: במערכת הפוליטית ביקשו שהבחירות הללו יעברו בשקט ולא יגרמו לעניין רב. דיל שסוכם בין המפלגות השונות אמור היה לגרום ל'צילום מצב' ברבנות, שכולל את השארת הרבנים המכהנים לתקופת כהונה נוספת, בתוספת שינוי קל, בדמותו של הרב יצחק לוי, רבה של נשר, שייבחר במקומו של רב העיר חולון, הרב אברהם יוסף. אלא שמבדיקת 'בחדרי חרדים' מתברר: דווקא אדריכלי הדיל מחבלים באפשרות זו, ומנסים לערוך שינויים עמוקים בהרכב של מועצת הרבנות הראשית לישראל.


לשם הבהרת התמונה יש להקדים: מועצת הרבנות הראשית לישראל מורכבת מעשרה רבנים, שנבחרים בבחירות על ידי גוף בוחר המונה 150 בעלי ובעלות זכות בחירה. הגוף מורכב מנבחרי ציבור רבני ערים מושבים דיינים ראשי מועצות דתיות נציגי הכנסת והממשלה ונציגי הרבנים הראשיים לישראל ושר הדתות ונציגי הרבנות הצבאית הראשית.


מלבד עשרת הרבנים שעומדים לבחירה, חברים בגוף רבני הערים הגדולות והם אינם עומדים לבחירה כיום מכהנים רב העיר ירושלים הגאון רבי אריה שטרן ורב העיר באר שבע הגאון רבי יהודה דרעי. בערים תל אביב וחיפה לא מכהנים כרגע רבני עיר. כמו כן, לפני מספר שנים התברג לגוף הבוחר גם הרב הראשי לצה"ל ואף הוא אינו עומד לבחירה.   


המאבק סביב הבחירה הוא על חמשת המקומות של הרבנים האשכנזים וחמשת המקומות של הרבנים הספרדים. בפגישה שהתקיימה בין ראשי המפלגות הדתיות והחרדיות הוחלט על 'צילום מצב' הטיעון של 'אין מורידין רב מגדלותו' ושיתוף הפעולה בין חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל שמנע חילול ה' היו הסיבות להחלטה.


מאחורי הקלעים היה מדובר בעניין של נוחות. כרגע ראשי המפלגות עסוקים במינוי ושיבוץ נציגים ברשויות המקומיות ולא היה להם פנאי להיכנס לזירת עימות חדשה. כמו כן הרצון להחזיר את ספינת הרבנות הראשית לחוף מבטחים ולהימנע מעימות בין הרבנים הראשיים, שבשנה האחרונה נרשמו עימותים פומביים שלא הוסיפו כבוד לרבנות הראשית, היה חלק מכלל השיקולים.


אלא שסיכומים לחוד ומעשים לחוד. במהלך השבוע התייצבו מספר רבנים והגישו את מועמדותם לתפקיד למרות הדיל. לטענת המתמודדים הם החליטו על כך באופן עצמאי ולא נתמכים על ידי איש. אך ממידע שהגיע ל'בחדרי חרדים', מתברר כי חלק מן הרבנים המתמודדים זוכים לתמיכת אדריכלי הדיל. בגזרת הרבנים האשכנזים, מתמודדים הרבנים: צוריאל, בורשטיין ווייס. ובגזרת הספרדים, הרבנים: שלוש, אלחרר ובדיחי.


הרב אברהם צוריאל מכהן כרב העיר נס ציונה והוא נחשב לידיד משפחת הרב לאו. הרב צוריאל נבחר לרב העיר נס ציונה בעת כהונת הגרי"מ לאו כרב ראשי לישראל והוא פעל לבחירתו לרבנות העיר. גם הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה נחשב למקורב לרבנים הראשים לישראל וטען בפני חברי הגוף הבוחר שבטרם הגיש את שמו לבחירות, הוא קיבל את ברכתם של הרבנים הראשיים לישראל.

לא ברור מדוע בחר הרב בורשטיין להתמודד לתפקיד. מועמדותו צפויה לגרור את המחלקה המשפטית ברבנות הראשית לישראל ובמשרד הדתות לעלות שאלות של ניגוד עניינים שכן מכון פועה מפעיל מכוני למידה הפועלים תחת הרבנות הראשית לישראל, ותכני הלימוד נקבעים על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, גוף שהוא מבקש להיות חבר בו.


חלק מחברי הגוף הבוחר אמרו ל'בחדרי חרדים' שהרב צוריאל הנחשב למומחה בתחום הכשרות מבקש להחליף את הרב יוסף גליקסברג רב העיר גבעתיים ויו"ר ועדת הכשרות. למרות גילו המופלג (85) עדיין הרב גליקסברג מתפקד ומקפיד להגיע לישיבות המועצה. כמו כן הרב גילקסברג שמע בימים האחרונים שהרב בורשטיין פונה לחברי הגוף הבוחר המזוהים עם הבית היהודי ומבקש את תמיכתם למרות שהרב גליקסברג הוא נציגם במועצת הרבנות הראשית לישראל.


הרב שמחה וויס מכפר הרא"ה הינו מתמודד קבוע בבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל וסיכוייו אינם גבוהים.  

כך או כך, בסוף השבוע הגישו 16 רבנים מועמדות לתפקיד חבר מועצת הרבנות הראשית בהם; הרב אליעזר שמחה וייס, הרב יצחק רלבג, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב יעקב רוזה, הרב יוסף גליקסברג, הרב יעקב שפירא , הרב מנחם בורשטיין והרב אברהם צוריאל.

מהצד הספרדי הגישו מועמדות: הרב אליהו אלחרר, הרב שמעון אליטוב, הרב רצון ערוסי, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק לוי, הרב יצחק פרץ, הרב יצחק יוסף שלוש והרב אהרן בדיחי.

בכירים ב'בית היהודי' מסרו לבחדרי חרדים': "בכל מקרה אנחנו דבקים בהסכמות שהושגו עם המפלגות השותפות, אנשי הציונות הדתית לא יתמכו ברב בורנשטיין".

מלשכתו של הרב דוד לאו נמסר: "הרב הראשי לא הביע כל דעה בנושא הבחירות למועצה. לא בעד ולא נגד. מי שאומר בשם הרב עושה זאת על אחריותו בלבד".

ממכון פוע"ה נמסר: "הרב בורשטין מסר כי הוא תמה מאד על הנאמר לגביו בכתבה על 'סדקים בדיל לבחירת חברי מועצת הרבנות', בפרט כיוון שהוא יודע ש'בחדרי חרדים' בדרך כלל מקפיד מאד על דיוק בדברים ופנייה לאדם עליו מדובר, קודם פרסום דברים לגביו. לבקשת רבים וטובים, הגיש הרב בורשטין את מועמדותו למועצת הרבנות הראשית. רבנים רבים וכן אנשי ציבור פנו לרב בבקשה שייקח חלק במועצת הרבנות הראשית וציינו שיש חשיבות גדולה להימצאותו של הרב - הבקי גם בענייני רפואה והלכה - במועצת הרבנות הראשית. הרב נענה לפניות אלו והגיש את מועמדותו. אולם, לאורך כל הדרך הבהיר הרב באופן חד וברור שהוא ייקח חלק בבחירות אלו רק בתנאי שהם לא יפגעו בכל מועמד מוסכם אחר, ובכל הסכמה שתהיה בין הרבנים והציבורים השונים. הרב ציין שתפיסת עולמו היא להיזהר בכבודו של כל אדם, ובפרט בכבוד תלמידי חכמים ובוודאי ברבנות הראשית לישראל. בהתייעצות עם אנשי מקצוע, הובהר לרב שאין כל ניגוד עניינים בין מועמדותו למועצה לבין היותו ראש מכון פוע"ה, על אף שהמכון מקפיד על שיתוף פעולה ויחס מכבד לרבנות הראשית לישראל.
כמו כן, מועמדות הרב בורשטין נעשתה על דעת אנשי ה'בית היהודי', עם ידיעה ברורה מראש שהרב יסיר את מועמדותו אם יוחלט להשאיר את המועצה הקיימת".

הרב דוד לאו מועצת הרבנות הראשית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}