הנה עוד סיבה מדוע טיפולי השיניים שלכם כל כך יקרים

לפני ארבע שנים סיימה ד"ר ה', רמת גנית בת 35, את לימודיה בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. כיום היא רופאה במרפאה של כללית סמייל במרכז הארץ, ולאחר שעות העבודה הרגילות היא עוסקת בפרקטיקה פרטית במרפאה בתל אביב. אלא שה' לא מעוניינת להישאר בתחום רפואת השיניים הכללית, אלא מבקשת להתמחות בתחום האורתודונטיה, שנחשב יוקרתי, ולא פחות חשוב מכך - מכניס.

תחום האורתודונטיה עוסק בעיקר ביישור השיניים וסגר הלסתות, ונהפך לנדרש מאוד בימים שבהם אסתטיקת הפה, המשליכה גם על בריאותו, הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים. כשהחלה ה' לבדוק את האפשרויות העומדות בפניה, גילתה כי בישראל אורכת ההתמחות שלוש שנים וחצי, חמישה ימים בשבוע - ומוצעת באחד מארבעה מוסדות אקדמיים בארץ המעניקים תעודת מומחה. אך היא נדהמה כשגילתה את העלות: 100-120 אלף שקל לשנה, כלומר עלות כוללת של לפחות 350 אלף שקל.

"אני שייכת למעמד הבינוני השׂבע", מעידה על עצמה ה'. "אני גרה בדירה נוחה בגוש דן, יש לי מכונית, אני נהנית מבילויים ומהכנסה חודשית נאה של 20-15 אלף שקל, אבל שכר הלימוד במסלול האורתודונטיה הוא פי תשעה עד עשרה משכר הלימוד הרגיל באוניברסיטאות. זה הרבה יותר מדי. אני יודעת שהמורים מדהימים והלימודים הם חווייה גדולה, אבל מאיפה אני יכולה לאסוף 400 אלף שקל כדי לממן שלוש וחצי שנות ההתמחות? זה סכום מטורף".

גם אבישי, בן 34 מחיפה, סיים לפני שנתיים את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטת תל אביב וביקש להמשיך בלימודי אורתודונטיה בהדסה עין כרם. "כדי לעשות את ההתמחות הזו צריך להשתייך לאלפיון העליון, שמסוגל לעמוד בתנאי התשלום הדרקוניים הללו. מי שאינו משתייך לאותה שכבת ממון אינו יכול להתמחות ביישור שיניים בישראל", הוא טוען. "לא די בכך ששכר הלימוד הוא דמיוני, הרי שבמהלך שנות ההתמחות אין די זמן לעבוד ולהשתכר כראוי. נוסיף על זה שגיל המתמחים גבוה ממילא אחרי השירות צבאי ועוד שש שנות לימודים - כך שלרוב מדובר בבעלי משפחות שנדרשים גם להוצאות משכנתא וגני הילדים, וזו הוצאה מטורפת".

כיום שוקל אבישי לעשות הסבה מקצועית מחוץ למקצוע רפואת השיניים. לדבריו, בשבועות האחרונים הוא מנהל מגעים עם שתי חברות מתחום הביו-טכנולוגיה אליהן פנה.

"קורסים של סופי שבוע"

ד"ר נפתלי ברזניאק, מנהל תוכנית ההתמחות ליישור שיניים של צה"ל בתל השומר (הלומדים זוכים למימון מלא של צה"ל, תמורת התחייבות לשירת שבע שנים) ובעל קליניקה פרטית בתל אביב, אומר ששכר הלימוד הגבוה הנדרש ממי שמבקש להתמחות באורתודונטיה הוא "מופרז וגם מקומם".

לדבריו, כמו בכל תחום רפואי אחר, דוגמת רפואת עיניים או קרדיולוגיה, הציבור כיום מבקש להיות מטופל על ידי מומחים ולא רופאים כלליים. עם זאת, הוא אומר, "בניגוד לתחומי רפואה אחרים שבהם ההתמחות נעשית תוך כדי עבודה בתשלום, הרי ששכר לימוד של 120 אלף שקל בשנה אינו מאפשר לכל מי שסיים לימודי רפואת שיניים כלליים ומוכשר לכך להמשיך להתמחות באורתודונטיה". לדבריו, "עקב רף הכניסה הגבוה, רוב הבוגרים פונים לקורסים שמארגנים באופן פרטי רופאי שיניים שאינם אורתודונטים. אני קורא לזה 'קורסים של סופי שבוע'. הקורסים הללו הם חוקיים, אבל עצם קיומם הוא חמור מאוד, כי אורתודונטיה היא מקצוע ספציפי שאי אפשר ללמוד ברצינות בקורסים של רופאים שאינם אורתודונטים בעצמם".

לקוח שזקוק ליישור שיניים ירגיש בהבדל בין מומחה לבוגר קורס שאירגן רופא שיניים במרפאתו?

"כל מי שנזקק לריפוי פגמים בסגר של הלסתות וליישור שיניים, יעשה נכון אם יעדיף טיפול על ידי מי שביצע את שלוש וחצי שנות ההתמחות באחד המוסדות המוכרים בישראל, אבל סביר להניח שהלקוח התמים לא יבין את ההבדלים בין עבודת מומחה לאחר".

כמה מומחי אורתודונטיה פעילים בכלל בישראל?

"בישראל פועלים 6,000-7,000 רופאי שיניים כלליים ורק 180-200 מומחים לאורתודונטיה שלמדו באחד מארבעת המוסדות המוכרים, לצד עוד מאות בוגרי קורסים שונים. אנו מתקרבים למצוקה בתחום האורתודונטיה, מכיוון ששכר הלימוד, שעלה בשנים האחרונות לממדים הלא הגיוניים הנוכחיים - מרתיע מועמדים. התוצאה היא שבכל ארבעת המוסדות האוניברסיטאיים לומדים רק כ-30 סטודנטים בשנה לתואר אורתודונט מומחה, מתוכם תשעה סטודנטים זרים. מי שנכנס לתחום המומחיות באורתודונטיה הוא איש מאוד עשיר, או מאוד רעב להיות אורתודונט. הוא ייקח הלוואות כדי לממן את שכר הלימוד, וכדי להחזירן הוא יגלגל את הסכומים אל הצרכן שמגיע לטיפול, שישלם עשרות אלפי שקלים עבור הטיפול".

אז מה הפתרון?

"מצדי שהקורסים הפרטיים יגבו שכר לימוד של מיליון שקל, אבל לאוניברסיטאות ולבתי החולים הממשלתיים, המתוקצבים מהקופה הציבורית, אין זכות לגבות שכר לימוד כל כך גבוה ולגרום לכך שמאות רופאי שיניים מוכשרים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם לא יוכלו להפוך לאורתודונטים מומחים".

ד"ר אדם רנרט, מומחה ליישור שיניים וחבר בוועדת האתיקה של האגודה האורתודונטית, מודה ששכר הלימוד שהאוניברסיטאות ובתי החולים גובים עבור ההתמחות באורתודונטיה גבוה מעבר לכל היגיון.

לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שבתי הספר בהם נעשית ההתמחות משמשים יחידה כלכלית אוטונומית לחלוטין בתוך המוסדות שבהם הם פועלים, שעליה להציג רווח מתמיד. "הציוד הרפואי המשמש את הסטודנטים הוא יקר ערך, ובנוסף לכך - על כל שני סטודנטים יש מורה אחד, מה שמעלה את העלות".

"קיימת למעשה סלקציה בלימודי התמחות לאורתודונטיה - לא איכותית בלבד, אלא גם כלכלית", אומר רנרט. "בן עניים, גם אם היה הסטודנט הטוב ביותר מבין בוגרי המחזור שלו בבית הספר לרפואת שיניים, לא יוכל להגשים את חלומו להיות אורתודונט. אני מסכים שהמצב הזה לא הוגן כלפי רופאי השיניים בישראל, אך גם כלפי הצרכן. למזלי", הוא מוסיף, "חסכתי לעצמי את ההוצאה הכבדה כי למדתי במימון הצבא". לדבריו, ריבוי הקורסים "של סוף השבוע" כתחליף ללימודים באקדמיה ובבתי החולים פוגע במקצוע.

מנהל בית הספר למתמחים ברפואת שיניים ויו"ר מחלקת פריודונטולוגיה בבית החולים רמב"ם, פרופ' אלי מכטיי, אומר ששכר לימוד גבוה נגבה לא רק עבור ההתמחות באורתודונטיה, אלא גם עבור שמונת תחומי ההתמחות האחרים ברפואת שיניים, הכוללים בין היתר כירורגיה ושיקום הפה. "מחירי ההתמחות גבוהים בגלל סירוב המדינה להשקיע שקל אחד בתשתית הנחוצה ללימודים ובתקנים של מורים", הוא אומר.

לדבריו, התשתיות כגון מרפאות, משכורות והציוד והחומרים - כולם ממומנים מכספי המתמחים. במיוחד יקרה עלות כוח האדם, מכיוון שהיחס מורה-מתמחה הוא כמעט אחד לאחד. מכטיי אומר ששכר הלימוד למתמחים ברפואת שיניים ברמב"ם נמוך במקצת לעומת שלושת המוסדות האחרים - "רק" 80 אלף שקל בשנה.

דרושה מערכת שפויה

יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים, ד"ר יצחק חן, אינו להוט לצאת למלחמה נגד שכר הלימוד השמימי שנגבה במסלולי ההתמחות ברפואת שיניים. "יש הבדל עצום בין רפואת שיניים לרפואה כללית", הוא מסביר. "בלימודי ההתמחות ברפואת שיניים קיים מספר קטן של מורים, החומרים יקרים, האוניברסיטאות מצויות בגירעונות והמדינה לא משתתפת בעלויות. לעומת זאת, ברפואה הכללית, הסטודנטים עובדים במהלך התמחותם בבתי חולים ומקבלים שכר, מה שלא קיים לגבי מתמחים ברפואת שיניים, שגם משלמים הון עבור לימודיהם וגם אינם עובדים בתחומם.

"אם יש להם מעט זמן, הם עוסקים בעבודות אחרות, שאינן קשורות לרפואת שיניים, פשוט כדי לפרנס את עצמם בתקופה הכלכלית הקשה שהם עוברים במהלך ההתמחות. התוצאה הלא מפתיעה היא שבקרב רופאי השיניים, שיעור המומחים הוא רק 8%-9%. דרושה מערכת שפויה של לימודי התמחות ברפואת שיניים, שתוזיל את עלות הלימודים ותגדיל את מספר מקומות הלימוד".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד להתמחויות במקצועות הרפואה האחרים, ההתמחויות ברפואת שיניים, לרבות אורתודונטיה, אינן נתמכות על ידי המדינה. בהיעדר מקורות מימון חיצוניים, לימודי ההתמחות, כולל ההוראה ורכישת חומרים וציוד מתקדם שעלותו יקרה - ממומנים על ידי שכר הלימוד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!