"'חתכתי' את הזקן וטבלתי במקווה" • מתיסיהו מסביר

הראפר היהודי מתיסיהו, שיצא לדרכו המוסיקאלית ב-2004, 'חתך' השבוע - לתדהמת רבבות מעריציו - את זקנו ופאותיו והכריז: "אני לא ראפר חסידי".

את ה'מהפך' שעבר עליו ניסה להסביר בראיון שהעניק לתחנת הרדיו 'WNYC'.

"כן זקן או לא זקן", הסביר מתיסיהו. "הדת שלי לא השתנתה. ביום שבו הסרתי את הזקן והפאות, טבלתי במקווה והלכתי לשיעור הקבוע שלי".

• אז למה הציבור מגיב בדרמטיות שכזו?

"לפני תקופה החלטתי שעלי לבדוק ולהכיר את העם אליו אני שייך. הייתי בן 20. ניסיתי רבנים שונים. יום אחד שמתי כיפה על ראשי והרגשתי טוב עם עצמי. הצגתי את עצמי 'אני יהודי'. אחרי כמה ימים עטיתי על עצמי טלית ציצית והפסתקי לגלח את זקני.

"אהבתי את המוסיקה והתחלתי לייצר כזו. זו תהיה דרכי, לא השתנתי ולא אשנה את עצמי. יש סימנים שאנחנו שומרים כאן בעולם לזכור שיש בורא לעולם. הזקן הוא מין סימן שהגבר שומר להזכיר שיש בורא לעולם. שמעתי שהזקן הוא צינור השפע לברכת הק-ל והיתה לי המחשבה בראש שהברכה תיעצר אם אגלח את זקני".

• אז מה קרה כעת?

"התחלתי לחשוב לעצמי: איך ייתכן שברכת הק-ל קשורה בעובדה אם אני מגלח את זקני או לא. הרעיון הזה בבסיסו היה קשה לי להבנה והייתי צריך לשכנע את עצמי שאני מחובר לק-ל שלא הזקן שלי הוא מה שחשוב לו".

• תרשה לי לקרוא בפניך את אחת מהתגובות שקראתי ברשת: אני מאוכזב, הוא היה הזמר היהודי היחיד שהכרתי והערכתי שהוא יהודי כמו שאני מכיר יהודי ומוסיקאי כמו שמוסיקאי אמור להיות. זה מה שאמור לקרות? אתה פשוט רוצה לצאת לקהלים ומקומות שעד היום הגעת אליהם?

"אני מעולם לא יצרתי מוסיקה השייכת לקבוצות מסויימות. שתבין, גדלתי כ'יהודי' סטיגמתי, למדתי בבית הספר הציבורי וחייתי כאזרח בין אזרחים. כיום אני מרגיש הרבה יותר טוב. הביטחון בבורא מעניק שלווה גדולה, עוצמה חזקה וזה דבר יפה לדעת שיש מי שמנהיג את הכל ועושה הכל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!