המחקר של 'אונו' חושף: מעסיקים מקבלים את מי שדומה להם

מחקר חדש ביקש לבחון את מאפייני הזהות של האנשים האחראים על גיוס כוח-אדם בחברות המובילות במשק (ציבוריות ופרטיות), זאת על מנת לבחון מהם המאפיינים של האנשים שקובעים מי יתקבל לעבודה בארגון ומי לא • במחקר נבחנו ועדות ציבוריות, בהן הוועדה המייעצת למינוי בכירים; ובקרב המגזר הפרטי – נבדקו 37 החברות המובילות במשק ומשרדי עורכי הדין ורואי החשבון הגדולים • פרופ' יובל אלבשן מזהיר מפני "אפקט בחירת הדומים": "האחראים על גיוס כוח האדם בחברות המובילות במשק ובמגזר הציבורי הם אלו שמחזיקים בכרטיסי הכניסה לתפקידים הנחשקים, והם תמיד ייטו לבחור אנשים ש'דומים' להם מאשר כאלה ששונים מהם. בדרך זו המשרות הבכירות ממשיכות להיות חסומות בפני חלקים גדולים באוכלוסייה"

מחקר חדש משווה בין מאפייני הזהות המגדריים, העדתיים והלאומיים בקרב האחראים על גיוס כוח אדם בחברות המובילות במשק , במטרה להבין מהם המאפיינים של האנשים אשר מהווים את שלב הסינון הראשוני בקבלה למשרות הבכירות במשק. במסגרת המחקר, נבדקו סמנכ"לי משאבי אנוש של 37 החברות המובילות במשק הישראלי. בנוסף, נבדקו ארבעת משרדי רואי החשבון המובילים בארץ וחמשת משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ.

במקביל, נערכה השוואה בין הפילוח המגדרי, העדתי והלאומי גם בקרב רשימת מקבלי השכר הגבוה במשק, על מנת לאפיין את האנשים אשר מצליחים להגיע לדרגות הגבוהות ביותר בשכר, ולבחון האם קיימת הלימה בין מאפייניהם למאפייני סמנכ"לי הגיוס ומשאבי האנוש.

התוצאות מגלות מציאות עגומה: כמעט באופן מוחלט, רוב רובם של סמנכ"לי משאבי האנוש בחברות שנבחנו, לצד האנשים אשר חברים בוועדות הקבלה הציבוריות הינם יהודים ממוצא אשכנזי. דווקא בנושא המגדר, יש התקדמות לשוויון, וזאת כאשר במגזר הפרטי, יש יותר נשים בתפקידי סמנכ"ל משאבי אנוש מאשר גברים (51% מול 49%). עוד מצא המחקר, כי קיים יתרון מובהק לגברים במשרדי עורכי דין ורואי חשבון.

באשר לשיאני השכר במשק, גם כאן הנתונים מגלים תמונת מצב פסימית. מתוך 266 שיאני שכר, 91% גברים, 93% יהודים, ו-63% אשכנזים. כאשר בוחנים את העשיריה הראשונה, מגלים ש-100% מהם גברים אשכנזיים (כאשר 50% יהודים ו-50% ממוצא אירופי או אמריקני).

פרופ' יובל אלבשן, עורך המחקר ודיקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, מסביר: "המחקר מהווה מענה לכל אלה שטוענים שהאפליה העדתית והמגדרית הן נחלות העבר הרחוק. גם היום, ב 2018, שוק העבודה בישראל לוקה בהטיה חמורה לטובת ההגמוניה של הגי"א (גבר יהודי אשכנזי). לא בכדי התקבלו אצלנו לאורך השנים אלפי תלונות של מזרחים, ערבים, ונשים שפעם אחר פעם מקבלים תשובות שליליות בקבלה לעבודה, ולא על בסיס כישוריהם.

"היום, המחקר שלנו חושף את אחת הסיבות לכך. שומרי הסף בחברות המובילות במשק ובוועדות הציבוריות, אשר מחזיקים בכרטיסי הכניסה הנחשקים למקומות עבודה אלו, הינם גי"אים גברים יהודים אשכנזים ברובם. תופעה מוכרת וידועה מזה עשרות שנים שקיים אפקט בחירת הדומים שלפיו אנשים נוטים במודה ושלא במודע לבחור את הדומים להם מתוך הבנה שהם מייצגים את הפרופיל האידיאלי ובחירה בו משרתת את טובת החברה. ללא ספק סמנכ"לי משאבי האנוש נוטים לבחור אנשים שדומים להם, ובכך – לא פעם שלא מדעת – הם חוסמים את הכניסה בפני האחר והשונה שעשוי להיות טובים יותר לחברה. כעת - אם קיימות אוכלוסיות שלמות שלא מצליחות בכלל לדחוף רגל לדלת האחורית של אחת החברות המובילות במשק, אין פלא שברשימת שיאני השכר מככבים רק גברים יהודים אשכנזים. הגיע הזמן לשינוי. חייבים לגוון את אוכלוסיית האחראים על גיוס כוח אדם ולפתוח אותה לאוכלוסיות המודרות בשוק העבודה. הדרך לשם היא גם באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה הרלבנטית וגם באמצעות הגברת המודעות. ".

מטרת המחקר הייתה בחינת מאפייני הזהות של גורמי ההשפעה והקבלה לעבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, לפי מגדר, לאום ועדה.:

הגופים הנחקרים במגזר הציבורי

1) הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

2) ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה.

3) הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות.

הגופים הנחקרים במגזר הפרטי

(1) 35 החברות הגדולות במשק.

(2) 5 משרדי עורכי דין הגדולים בישראל.

(3) 4 משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל.

נשמח לתת את כל הפרטים בטלפון 072-393-0412 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!