העורך הראשי הוותיק הודיע על עזיבה

בשמונה שנים האחרונות שימש רון ירון כעורך הראשי של העיתון 'ידיעות אחרונות', כאשר למעלה מ-26 שנים הוא עובד במערכת העיתון בתפקידים שונים. היום, לאחר תקופה ארוכה, הודיע ירון באופן רשמי על פרישתו מהתפקיד ומהעיתון. הפרישה מגיעה על רקע תיק 2000, שירון הוא אחד הנפגעים העיקריים ממנו.

במכתב ששיגר ירון לעובדיו, אנשי 'ידיעות אחרונות', הוא מתאר את שיטת העבודה שלו כעורך ראשי שרוצה ליצור עיתונות מדויקת, מספר על אנקדוטות שקרו לו במערכת, מודיע באופן רשמי על העזיבה ומודה לכולם על התמיכה.

לאחר שהוא מתאר מקרה בו שלח כתב אל לב ליבה של מערה מוצפת מים בתאילנד, ירון מתאר במכתב את החיבור העמוק שלו לעיתון ולמערכת שלו ומבשר לעובדים את הבשורה הדרמטית: "לנו". כן. "לנו". ייקח לי עוד זמן עד שאפסיק להתייחס אל "ידיעות אחרונות" ואל עצמי כאל ישות אחת".

ירון מסכם את התקופה שלו בעיתון: "26.5 שנים אני כאן. זה יותר זמן ממה שאני מכיר את אשתי. יותר זמן ממה שחייתי בבית אחד עם אחותי ועם הוריי. זה נצח במובני שוק העבודה של היום שבו אנשים מחליפים תפקיד ועיסוק מדי כמה שנים. ידיעות בדמי. ואני רוצה להאמין שגם דמי או נשמתי בידיעות".

"אז הנה הכותרת" ממשיך העורך. "אני מסיים את תפקידי. בעוד שבועיים, ב-31 באוגוסט, אחרי 26.5 שנים ב"ידיעות אחרונות", כמעט 8 מהן בתפקיד העורך הראשי, הפרק הזה ייסגר עבורי".

"כן, אני עצוב שזה קורה, כן, אני כואב שזה מסתיים, כן, אני מוטרד מהעתיד", עונה ירון לכל השאלות עוד בטרם נשאלו. "אבל כן, אני גם שלם לחלוטין עם הדרך שעשיתי. עם ההחלטות שקיבלתי".

ירון מבטיח לעובדיו כי לא מדובר בהחלטה פשוטה או ברגעים קלים אך מבטיח שזו הבחירה הנכונה. הוא מתייחס בין השאר לתיק 2000 ולטלטלה שהביא התיק על העיתון.

"זה לא סוד שבשנה וחצי האחרונות העיתון עבר טלטלה לא פשוטה. תיק 2000 נחת עליי, עלינו, כרעם ביום בהיר. העובדות המלאות טרם התבררו אולם די היה במה שפורסם כדי לחייב את כולנו לעשות חשבון נפש".

הוא הוסיף: "אם נעשו טעויות לאורך הדרך - החוכמה היא ללמוד ולצמוח מהן. וגם אם ייתכן ש"לא היה כלום", זה לא אומר ש"לא יהיה כלום" ולא פותר אותנו מתיקון. אני גאה בדרך העצמאית והבלתי מתפשרת שבה סיקרנו את הפרשה".

את המכתב הוא מסיים באמירה כי הוא רוצה להשאיר מאחוריו מזכרת זקופה, שתעמוד ותזכיר כי הזהירות העיתונאית היא מעל הכל ומבקש להזכיר כי צריך להיות קודם אדם ורק אחר כך עיתונאי ואומר כי הוא "חותם לחלוטין על הססמה המיתולוגית של ה"ניו יורק טיימס" מצד אחד ושל "העולם הזה" מצד שני, שעיתון צריך לפרסם כל מה שראוי לפרסום ולעשות זאת "ללא מורא, ללא משוא פנים". אני מוסיף שצריך לעשות זאת בהגינות, ביושר, באנושיות, וללא שיקולים זרים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!