בן המקובל: רשעים מפיצים דיבה על אבי

פרסום ראשון: לפני כשלושה שבועות נפטר אחד מגדולי צדיקי הדור, הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל. מספר ימים לאחר פטירתו פרסמו הארגונים המעודדים עליה להר הבית, כאילו תמך בעליית יהודים להר הבית, עד שהיה אף מי שכינה אותו 'מראשוני המעוררים לעליה להר'. הם אף קיימו עליה להר הבית לזכרו.

מתברר כי הללו הסתמכו על מכתב שכתב רבי שריה זצ"ל בשנת תש"מ. הרב דבליצקי פנה בשעתו בשאלה אל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אז הרב הראשי לישראל, ובקשו "להשמיע את דברו בקשר לבעיה נכבדה זו" של הכניסה להר הבית, "כי כפי שהוסבר לי", כתב הרב שריה דבליצקי, "קיים מקום מסוים שלגביו אין שום חשש כניסה".

ע"פ מכתב זה הסיקו כאמור ארגוני העלייה להר הבית כאילו תמך בעליה להר. אלא, שהלכה למעשה, הרב שריה דבליצקי מעולם לא עלה להר הבית, ומעולם לא התיר לאדם כלשה לעלות להר. ואף כתב ופרסם בחוברותיו את איסור העליה - לכל שטח הר הבית.

במכתב חריף ונוקב שכתב השבוע בנו הגאון הרב דוד דבליצקי ומתפרסם לראשונה כעת ב'בחדרי חרדים', מבהיר הרב דוד את דעת אביו הגדול:

מכתבו של רבי שריה זצ"ל למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הרב דוד דבליצקי פותח במכתב, שהגיע לידי 'בחדרי', ומתאר את חרדתו מכך שהוציאו דיבה רעה על אביו זצ"ל כאילו היה מתיר כניסה להר הבית: "שמעתי דיבת רבים ותצלנה אוזני, כאילו אבא מארי הכ"מ (הריני כפרת משכבו) היה מתיר ומעודד ח"ו לעלות לשטח כל שהוא בהר הבית. והנה כל המכיר ויודע את אבא מרי הכ"מ, את יראת חטאו וזהירותו המופלגת מכל נדנוד עבירה, ואיך שהיה עושה משמרת למשמרת בכל מצוות עשה ול"ת ובפרט בענינים הנוגעים לחייבי כריתות, יודע אל נכון שלא יעלה על הדעת שיתיר דבר זה".

הבן מסביר שהמכתב שכתב אביו היה רק בדרך לימוד ושאלה לגר"ע יוסף זצ"ל: "וברשעת האנשים האלו נתפסו למכתב כלשהו שכתב למשקל ולמיטרי (=לישא וליתן) ולא חלילה וחס שהסיק להתיר למעשה היל"ת (היה לא תהיה)".

הר"ד דבליצקי מעיד, בדבריו הכתובים שמתפרסמים ב'בחדרי' לראשונה, שלא רק שאביו הסיק שאסור לעלות, אלא אף: "וביודעי קאמינא איך שהיה מזדעזע בכל פעם כששמע על מאן דהוא שההין לעלות להר ונגוע בקצהו."

הר"ד דבליצקי מזכיר שכך כתב אביו הגדול בשער ספרו 'משוש כל הארץ' (שבו ביאר: 'פרטי המנהג הקדום מדור דור לעלות לרגל גם בזה"ז לכותל המערבי') שהוציא לאור בשנת תשמ"ג, שלוש שנים אחרי המכתב לרב עובדיה יוסף זצ"ל:

"וצא וראה שבקונטרס 'משוש כל הארץ' שכתב אודות המנהג לעלות לרגל ברגלים הדפיס בדף השער כדברים האלו: 'ומכאן אזהרה רבה לשמור על האיסור החמור הנוגע בעונש כרת, וכפי הנהוג מדור דור שלא להיכנס לכל שטח הר הבית'."

שער הספר 'משוש כל הארץ' שכתב הרב שריה דבליצקי זצ"ל

הר"ד דבליצקי חותם את מכתבו, שהגיע לידי 'בחדרי', במילים חריפות כלפי אלו שמפיצים רבים כאילו אביו זצ"ל היה מתיר לעלות להר הבית: "וכל המפיצים בדותא זו, מלבד שגורמים להכשיל את כלל ישראל בעוון כרת, חוטאים גם לאבא מרי הכ"מ, שאין הוא החי יכול להכחישם את החשובים כמתים בחייהם. הכו"ח לכבוד תורתנו הק' ולכבוד אבא מרי הכ"מ, היום כ"ד מנ"א תשע"ח".

מכתבו של הרב דוד דבליצקי

גם הרב בצלאל דבליצקי, בנו של הרב דוד דבליצקי ונכדו של הרב שריה זצ"ל, ומי שפירסם את המכתב, מעיד כיצד הגיב סביו זצ"ל כשהראה לו את המכתב המדובר: "לפני איזה שנים ראיתי לראשונה את אותו מכתב מדובר. ובאשר ידעתי את דעתו הנחרצת של סבי נגד כל עליה לשטח ההר כולו, היה תכנו משונה מאד בעיני. עליתי לסבי והצגתי בפניו את המכתב ופניו הפיקו צער ועגמת נפש. שאלתי אותו האם אכן מדובר בכתב ידו, הוא השיב שאינו זוכר ששלח מכתב זה, הוספתי ושאלתי: 'מכיון שכך, האם יש לומר שהמכתב מזויף?!' והשיב 'איני יודע'.

ממשיך הנכד הרב בצלאל ומספר: "דעתו הנחרצת והחד משמעית נגד כל עליה להר מוכרת לכל תלמידיו. את דעתו הביע בספריו ('אחר כתלנו', 'משוש כל הארץ', ו'חוקת עולם'), ואף בעל פה. ואם שנושא העליה לרוב לא היה ענין להיענות בו במחיצתו, לגודל פשיטות איסורו, מ''מ לעיתים ניתן היה לעמוד מקרוב על דעתו התקיפה בענין זה: כשסיפרתי לו על תמונה ובה נצפו יהודים בעלי חזות 'חרדית' עולים להר הוא הגיב בתדהמה שגבלה בחוסר אמון וחזר שוב ושוב על פליאתו: 'היתכן?! איך הם מעיזים?!'. ועוד: סיפרתי לו בעבר כי לתפקיד רבני נחשב, בירושלים שבין החומות, מונה פלוני. הוא הגיב בסיפוק ואמר שטוב עשו, והוסיף: 'לולי הוא היה חשש שהיה מתמנה אי מי מאותם המעודדים עליה להר...'. בפעם נוספת שאלתי אותו על יהודי אחד שהתקרב אליו - האם הוא מן העולים להר הבית, הוא ביטל דברי מיד ואמר: 'לא יתכן! הוא ירא שמים!'.

ומסכם הרב בצלאל דבליצקי: הצורך להדגיש את דעתו הנחרצת לאיסור העליה, כולו מביא לידי גיחוך! והרי זה כמו לפרסם שסבי התנגד לדבר לשון הרע, אכן במקום שאין אנשים אלא בני בליעל אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר, המשיבים את הארי אחר מותו וטופלים עליו עלילות דברים, אמרתי אהיה אני הקטן איש. ונצדק קודש"!

להשלמת התמונה ולהבנת חומר הענין בעיני הגר"ש דבליצקי זצ"ל, יש לציין דברים שכתב בספרו 'חוקת עולם' (ביאור סדר עבודת יוהכ"פ) בעמוד ד':

הגר"ש דבליצקי מביא את קושית המהרי"ל, מדוע האריך הפייטן בתיאור הקרבת השעיר הנעשה בפנים, המכפר רק על עוון טומאת מקדש, וקיצר בתיאור שילוח השעיר החי, המכפר על כל עוונות בני ישראל? אחד מתרוצי המהרי"ל הוא שכיון שמקום המקדש קדוש גם בחורבנו, מבקשים כאן בני הגולה בתפילתם כפרה על בני ארץ ישראל, אם חלילה נכנסו בטומאה למקום המקדש החרב. וכאן מעיר הגר"ש בכאב: "תירוצו השני של המהרי"ל הוא לצערנו בזמן הזה מעשי מאד מאד. כי זה מספר שנים שקדושת המקדש מתחללת לעינינו ע"י כניסת הרבה מישראל יום יום בטומאת הגוף למקומות שאיסור הכניסה הוא בכרת, ועינינו רואות וכלות, וצריכים אנו לכון מאד באמירת סדר שעיר הפנימי לכפר במיוחד על עוון זה. ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה, כי רוב רובם אינם יודעים מחומר האיסור."

מתוך הספר "חוקת עולם" של הרב שריה דבליצקי זצ"ל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!