חבל ההצלה של ביבי • ומי העז לבקש מישי 'ללחוץ' על הרב עובדיה?

שבוע סוער עבר על יושבי הראש של שלוש הסיעות ש"ס, ישראל ביתנו והליכוד. דומה כי הם נאלצו לגייס את מיטב כישוריהם הפוליטיים כדי לעבור אותו בשלום.

כפי שהדברים מסתמנים כרגע, משבר של ממש לא יהיה, אך הוא היה קרוב יותר מאי-פעם.

תחילתו בחוק גרוניס, שהופיע בסדר היום של הכנסת ביום שני, לאחר שכבר נדחה עקב שהותו של מגיש החוק, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), בחו"ל. בש"ס קשרו את הסכמתם להצביע בעד החוק, בהסכמת הקואליציה לתמוך בתיקון לחוק לשכת עורכי הדין, וחששו שלאחר שהחוק יאושר 'אבוד להם'.

למען האמת, אילו רצה יו"ר הואליציה ח"כ זאב אלקין להעביר את חוק גרוניס ללא תמיכת ש"ס, יכול היה לעשות זאת בקלות, שהרי קדימה שמחה הייתה להשתתף בהצבעה ולתמוך, לפחות ברובה. אלא שלא שוברים כלים, ותמיד לוקחים בחשבון שאם אתה שובר כלים, גם לצד השני יהיו בעתיד כלים לשבור. לכן הוחלט לדחות את העלאת החוק.

אבל מי שחשב שבזה תמה פרשת הקואליציה וש"ס - טעה ובגדול. את ערבו של יום שני סיימו שלושת מרכיבי הקואליציה הרשומים לעיל סביב שולחן אחד במזנון הכנסת, כשהם שוברים את ראשם בדבר פתרון או פשרה למשבר המסתמן.

ברקע עומד חוק רישום נישואין של ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו. פאינה 'עושה כותרות' זה חודשים ארוכים סביב הצעתה, בדיוק כפי שח"כ עתניאל שנלר מקדימה עשה על החוק שלו (חוק דומה אגב). השבוע, בישיבת הסיעה של ישראל ביתנו, הנחית עליה יו"ר מפלגתה, אביגדור ליברמן, להריץ את החוק שלה - ויהי מה.

כך נפתח מחול שדים, שהקואליציה עדיין נמצאת בעיצומו, ורק אלוקים יודע איך תצא ממנו בשלום.

הרב עמאר מסרב לדבר

למה ליברמן הולך עם זה עד הסוף? מה מניע אותו?

בהנחת יסוד שהוא אינו מעוניין בפירוק מיידי של הממשלה, צריך לנסות ולמצוא סיבה אחרת, אם כי, חשוב להדגיש, לא מדובר בדברים המעוגנים במסרים רשמיים של המפלגה, אלא בפרשנות ובהשערות בלבד.

למען האמת, השבוע האחרון לא היה 'השבוע שלו' בכל הנוגע למגזר הרוסי. התבטאות שלו בזכות פוטין גררה הרבה מאוד טוקבקים נגדו בתקשורת הרוסית שכללו ביקורת קשה. קשה לדעת מה הביא אותו להגן על פוטין: אולי שיקולים של טובת המדינה, שיקולי משרד החוץ, ואולי זוהי באמת דעתו האישית שהבחירות ברוסיה אכן היו תקינות לגמרי.

אבל הרחוב הרוסי לא אהב את זה, וליברמן צריך לפצות אותו. החוק של פאינה, שיכשיר את הנישואין של רבני צוהר, בהחלט מהווה סוכריה מתוקה, אז למה לא לתת אותה?

ומה חושבות על כך המפלגות החרדיות? ובכן, בדיוק כאן הצרה הצרורה.

חוק עתניאל שנלר עבר בוועדת שרים לפני למעלה משנה. הוא אפילו עבר בקריאה טרומית, ומשם אל ועדת הפנים, שהכינה אותו לקריאה ראשונה. וזהו, כאן נעצר, הוקפא, ונשמר בנפתלין, מהסיבה הפשוטה שהמפלגות החרדיות לא אהבו אותו. לא אהבו, אבל עדיין יכלו איכשהו לחיות איתו בשלום, בלית ברירה.

ח"כ שנלר טרח וישב עם הגר"ש עמאר, בניסיון למצוא את הניסוח המתאים. זה לא שהרב עמאר הסכים לחוק, ובטח לא מלכתחילה, אבל כיהודי תלמיד-חכם, הרואה דברים בבהירות מדהימה, הבין שפסילה גורפת של החוק אינה צעד חכם. האמת היא שכל נושא רישום הנישואין כלל אינו קשור במישרין לרב עמאר, והעובדה ששנלר החליט להתייעץ דווקא איתו, הייתה משום הקשר האמיץ הקיים ביניהם, והערכה הרבה שהוא רוחש לרב. באופן רשמי מעולם לא דיבר הרב בזכות החוק.

לפני כמה ימים נכנס הגר"י מצגר, מי שהנושא נמצא תחת סמכותו, אל הגר"ע יוסף כדי לשאול לדעתו - הן על חוק שנלר והן על חוק פאינה. הגר"ע שמע במה מדובר והשיב בצורה נחרצת: "גם זה" ו"גם זה" לא טוב.

את הסיפור הזה חשוב לזכור לצורך המשך השתלשלות הדברים. הגר"ש עמאר אינו רוצה להיכנס אל הגר"ע יוסף ולשוחח עמו בנושא, שכן למה לו להציב עצמו בחזית מיותרת?

ביום ראשון בערב נערכה חתונה מתוקשרת של היועץ של זאב אלקין, אליה הגיעו חברי כנסת ושאר נכבדיה. במהלך החתונה נרשמה התייעצות קדחתנית בין כמה מהמוזמנים. היו שם ח"כ אברהם מיכאלי, האיש המנצח על מלאכת הפשרה והגישור בין מפלגתו לשאר המפלגות, פרח לרנר, הפועלת בלשכת ראש הממשלה בנושאים אלו, והיה שם גם הגר"ש עמאר כמסדר הקידושין.

הרב עמאר סירב לשוחח על הנושא והודיע כי אינו מתערב.

שנלר מנסה לשכנע

ביום שני, בשעות אחר הצהריים, היה ח"כ זאב אלקין די טרוד בנושא. במהלך תדרוך עיתונאים, קיבל שיחת טלפון מח"כ אברהם מיכאלי והשניים סיכמו על שיחת 'שולחן עגול'. אל השיחה הזו הגיעו שר הדתות יעקב מרגי (הנושא של רישום נישואין קשור ישירות למשרדו), מיכאלי, אלקין ורוברט טבייב – שלושת יושבי הראש של הסיעות. אליהם הצטרפו עתניאל שנלר, וכמובן גם פאינה קירשנבאום מגישת הצעת החוק.

ח"כ קירשנבאום התעקשה על דרישתה לחופש הצבעה, מה שיעביר לה את החוק בלי בעיה. מיכאלי התעקש שלא להסכים, כמובן. סעיף קואליציוני שנחתם בשעתו קובע, כי אין להעביר חוקים בסוג כזה של מחטף, וכי יש צורך בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה. כיוון שכך, סביב השולחן העגול היו חייבים להגיע לסוג של פתרון.

שנלר ניסה לשכנע את ח"כי ש"ס: "אל תתנגדו לזה, נדביק חוק בחוק". כלומר, לשלב את החוק של פאינה בחוק שלו ולהגיע לניסוח מוסכם על כולם. אלא שפאינה התעקשה להעלות את החוק שלה בקריאה טרומית - ויהי מה. אחרח שיעבור, היא מוכנה להקפיא אותו, ולהעביר להחלטתה של ועדת הכנסת שתקבע באיזו ועדה יידונו בו. לכאורה בוועדת חוקה חוק ומשפט, אלא שלא בטוח שדודו רותם מישראל ביתנו ירצה להתעסק בכך, ויתכן שיוותר לוועדת הפנים, בראשות אמנון כהן מש"ס. החוק של שנלר נידון בוועדת הפנים, אז כיהן בראשה דוד אזולאי מש"ס.

מתעקשת? ובכן בש"ס הבהירו שיש להם סוג של תשובה למקרה מהסוג הזה.

חוק דיור בר-השגה כבר מוכן למיכאלי בקנה, הוא רק מחכה שהימים אותם הוא חייב לעבור מדין חובת הגשה (45 יום) יחלפו. נותרו לו עוד כמה ימים, ויש לו סבלנות.

מה אכפת לך? ניסו לשכנעה. תעלי את החוק לדיון במליאה כבר ביום רביעי, תציגי אותו, נדחה את ההצבעה, בינתיים נראה מה לעשות.

הדיון התפזר ללא הסכמות. פירושו: צורך דחוף לערב את ראש הממשלה בפרשה. בערבו של יום ישב איווט עם נתניהו, סיכמו מה שסיכמו והיום (ד) יעלה החוק - למרות שאין עליו הסכמת ממשלה, אך מבלי שיצביעו עליו. ביום ראשון הוא יעלה להצבעה בוועדת שרים לחקיקה, וכפי הנראה היא גם תאשר אותו. ומה הלאה?

על מה באמת הסכימו השניים ביניהם? תלוי את מי שואלים. יש אומרים שנתניהו תומך מובהק בחוק של פאינה, קרי חוק שיאפשר לרבני צוהר לערוך נישואין. על פי גרסה זו, הבטיח לו נתניהו שהממשלה תקדם את החוק. אחרים טוענים כי נתניהו הבהיר לליברמן ש'לא שוברים כלים' ושהחוק יוחזר לוועדה, ושם יחליטו מה לעשות בו - האם להמשיך את דרכו, תוך מתן התניות מתאימות, האם להצמידו לחוק של שנלר או האם להקפיאו.

"שאנחנו נכופף את הרב?"

מכאן אל הפרסום ה'מוזר', לפחות לטעמי, בעיתון 'הארץ', ואשר על פיו "גיבש יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, דיל עם ש"ס וישראל ביתנו ולפיו חברי ש"ס יפעלו לשכנע את הרב עובדיה יוסף לתמוך בחוק".

כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת יו"ר ש"ס אלי ישי, אין סיכוי שהוא "יפעל לשכנע את הרב". כשהוא יושב אצל הגר"ע יוסף, הוא פורט בפניו לפרוטות את כל צדדי השאלה - בעד, נגד, שיקולים, חסרונות, מעלות, סיכונים אפשריים ומה לא.

לשכנע - זה הדבר האחרון שהוא מסוגל לעשות, באשר הוא דואג לפרט גם את כל הבעיות החששות והחסרונות עד לאחרון שבהם.

"שאנחנו נכופף את הרב ועוד בעניין הלכתי?" – אמר לי.

למען האמת, לא הייתי צריכה לשמוע זאת מפיו, כדי לדעת שאין סיכוי כזה בעולם. הוא סיפר כי בימים הקרובים הוא מתכנן להביא אל הגר"ע את כולם: את השרים אריאל אטיאס, משולם נהרי ויעקב מרגי, ואת ח"כ אברהם מיכאלי. יחד איתם יפרשו בפני הרב את התמונה המלאה, הוא זה שיקבל, כמובן, את ההכרעה ההלכתית וגם הפוליטית. אלי הוא חיל של הרב, את אשר יאמר לו זאת יעשה. לפרק קואליציה? יפרק קואליציה.

לתשומת ליבו של בנימין נתניהו.

בסוף כולם יהיו מרוצים

מצד שני, בהערכה פשוטה, סביר להניח שאם ישמע הגר"ע את כל הצדדים, יגיע להכרעה של פשרה. שהרי גם אם ש"ס תפרוש מהקואליציה, החוק של פאינה יעבור. אדרבה, כשהיא תצא בחוץ, הסיכוי לכך גבוה יותר. אם לא הפעם, אז בממשלה הבאה. מבפנים עוד שומרים על כבודה ונזהרים שלא לשבור כלים. בחוץ, איש אינו חייב לה דבר. מדובר בחוק שיש לו תמיכת רוב תושבי מדינת ישראל, וחשוב לזכור זאת.

מצד שני, החוק של עתניאל הוא הרע במיעוטו. בכל זאת כבר עבר את עינו הפקוחה של הגר"ש עמאר. במהלך דיונים בוועדה, דיונים שיכולים להתפרש על משך תקופה ארוכה - אם רק רוצים למשוך זמן - ניתן להביא את החוק של פאינה לניסוח הדומה לחוק של שנלר, ולמזער נזקים. אחרי שהיא תקצור מחר את הכותרות, ואחרי שהחוק יעבור בקול תרועות ותשבחות התקשורת את הקריאה הטרומית, מי ישים לב לכך שהוא מוסמס איכשהו בשלב הניסוח.

אתמול, זמן קצר לאחר שנפגש עם ליברמן, נפגש נתניהו גם עם השר ישי ושלח אותו לפעול אצל הגר"ע, כדי להשיג את הסכמתו. אציג בפני הרב את כל הנתונים, ואת אשר יאמר נעשה, הבהיר לו ישי. נתניהו כבר מכיר בעל-פה את המנטרה הקבועה הזו. עם ישי והגר"ע לא 'עושים קומבינות'. ישי מדי אמיתי בשביל זה, יאהב זאת נתניהו או לא.

וכך, מה שיכול היה לפוצץ ברגע את קואליציית נתניהו, נפתר ברגע האחרון. עם שולחן עגול קטן, עם חוק שנלר שיכול להציל את המצב, ועם חברי קואליציה שלא ממש רוצים לשחק באש ולשרוף את הבסטה. ההערכה: איכשהו יסתיים המשבר הזה כשכולם מרוצים. כלומר, לא מרוצים.

עד למשבר הבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!