גו"ב האריות וחתול מהלך • המופע הפוליטי של השבוע

תאמינו או לא, אבל האירוע המעניין ביותר ביום שני בכנסת היה אירוע 'החתול'.

טוב, זו לא הפעם הראשונה בה נצפה חתול בכנסת, אפילו בתוך המטבח פנימה. מוציא את התיאבון? אז זהו, שלא. חברי כנסת, כמו יתר מוזמני הבית, נצפים יום אחר יום אוכלים שם בתיאבון רב. ולא רק בגלל המחיר המוזל.

דווקא באירוע שהיה אמור להיות כולו טבע (בעצם, גם חתול הוא חלק מהטבע), צבעים מרשימים ותנובת הארץ, היווה מבצע הלכידה של החתול (שחור, קטנטן) ניגוד משווע: שני מאבטחים עשו הסבה לרגע, נטלו בידם דלי פלסטיק כתום - ויצאו לקרב. החתלתול, שהגיע לביקור בתערוכה החקלאית שהוצבה באחד ממסדרונות הכנסת, נמלט על נפשו אל חדר אחורי, נע בין החפצים (קרשי עץ, כד פרחים, קופסאות מפוזרות, ועוד אי אלו חפצים זרוקים ללא סדר מיוחד), כשהוא מנסה להימלט מהדלי. כשכבר התקרב, רועד כולו, הצליח המאבטח לגרור אותו איכשהו לעבר המעלית הסמוכה והופס - החתול נע לקומה התחתית. לשם כבר לא ירדתי להמשך מעקב אחר המבצע המרתק.

לצלם שם אסור, למי שאינו יודע, ומאחר והאתר שלנו שומר חוק וסדר, לא תוכלו לצפות בתמונה מהמחזה.

הפסדתם.

במרחק של כמה מטרים ספורים מהמחסנון, ניצבה תערוכת ענק, באמת מרשימה. פתק קטן, שהוצמד לאחד הקירות, צד את עיני. "לא למאכל, לתצוגה בלבד, רבנות הכנסת". מה מביא את רבנות הכנסת להציב את הפתק המאולתר הזה?

פניתי אל אחד ממשגיחי הכשרות של המקום. מתברר שאיש לא טרח לקרוא להם כדי לעשר, כדי לבדוק את מקור הפירות והירקות. הביאו, קישטו, ערכו, סידרו - והציבו. אגב, כמה מהחרדים שהסתובבו שם נכשלו וטעמו. לא כולם שמו לב לפתק הקטן. כששמעו, נחרדו. ערלה, טבל, ועוד מכשלות, ה' ישמור.

אל תשכחו את זוועות אייכמן

נחמד היה לראות את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נכנס לאולם בו התקיימה ישיבת סיעת הליכוד כשהוא אוחז בידו... מסטיקים לבנים, תוצרת הארץ ומתנובתה. היו אי אלו עיתונאים שאף 'זכו' לקבל מסטיק מידו. זה חוקי? לא שוחד? - התלוצצו העיתונאים. לכו תדעו, אולי עוד חומר לתחקירנים. שרק לא יסגרו להם בינתיים את הערוץ.

אני, אגב, לא קיבלתי מסטיק. בטרנד הלאומי של היום, אגב, גם זו עילה לחקירה. תגידו, אין פה שמץ או אבק של הדרת נשים?

את הישיבה פתח נתניהו בברכות לשר יוסי פלד, האיש שעומד מאחורי תערוכת לכידת אייכמן המוצגת בכנסת, ומי שסיפר לראש הממשלה את הסיפור המרתק הבא (פלד שמע אותו מאוצרת התערוכה):

כבר בשנת 37' ביקר אייכמן בארץ. כאשר שב לברלין דיווח שצריך להתנגד בכל תוקף לרעיון הקמת המדינה היהודית. אם עד אז השתעשע היטלר באפשרות לסלק את היהודים מאירופה לישראל, שינה אייכמן את דעתו. מי ששכנע אותו היה המופתי שהמליץ שלא להביא את היהודים לפלשתינה, אלא פשוט לשרוף אותם 'שם אצלכם באירופה'...

50 שנה חלפו מאז נשפט הנאצי. בתערוכה מוצגים, בין השאר, חומרים חסויים אותם מפרסם ה'מוסד' לראשונה. תוכלו לראות שם גם את תא הזכוכית בו הוחזק הצורר במהלך משפטו, הדרכונים והכפפות בהם השתמשו צוותי המוסד בעת הלכידה.

משהו שיוכל להזכיר לנו את הימים, שנים אחרי שחלקנו שמענו עליהם מכלי ראשון, מפי הסבא והסבתא.

למה אטיאס לא מגיע?

אחת החידות היותר מעניינות את העיתונאים היא מהם היחסים השוררים בין יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, לבין אריאל אטיאס.

אתמול, למשל, 'זרק' מישהו את הנתון הבא: ועדת הפנים אישרה למתנגדים לרמת בית שמש ג' להגיש ערר. ועדת הפנים זה, כידוע, אלי ישי. הנה הוכחה שהוא מנסה לחבל לעמיתו לסיעה.

בדקתי. מתברר שלהד"ם. מי שהגישו את ההתנגדויות נדחו בתחילה, ואז הגישו בקשה להגיש ערר. אילו הייתה הוועדה דוחה את בקשתם, הם היו רצים לבג"ץ, מה שהיה 'מושך' עוד יותר את הזמן. כפי שהדברים נראים, הנושא בכל מקרה יגיע לפתחו של בג"ץ, כך שלהחלטה כזו או אחרת של ועדות הערר אין כל יכולת לתקוע או לשחרר את הפרויקט.

יש שמביאים הוכחה לטיב היחסים מהעובדה שהשר אטיאס לא מקפיד להיות נוכח בישיבות הסיעה. הנה לך סימן ליחסים העכורים בין השניים, הם אומרים.

את האמת, גם אני תהיתי על כך לא פעם (בלב, בקול וגם כאן, בטורים): מה מביא את השר אטיאס לוותר על ישיבתה השבועית של הסיעה? לא שזה כל-כך חשוב. תסמכו עליו שבשנייה אחת הוא מקבל תדרוך מיו"ר הסיעה אברהם מיכאלי ויודע בדיוק מה להצביע איפה, מתי ואיך. ובכל זאת, הבעת הזדהות עם המפלגה.

אתמול הבנתי אותו לגמרי. "אם תחליט שלא להגיע לישיבות סיעה מכאן ועד לסוף הדורות, אבין אותך", אמרתי לו כשיצא.

מתברר שיש אנשים שלא הצליחו לקבוע לעצמם פגישה מסודרת עם האיש (בכל זאת שר במדינת ישראל, קצת עסוק, מה לעשות) - ועולים על הטרמפ של 'יאללה, בוא נתפוס אותו בחדר הישיבות'.

שר עומד למשפט-שדה

השבוע, למשל, המתינו שם, בחדר הסיעה, כמעט עשרה חבר'ה. אחד הגיע להתלונן בנושא חשוב, כל השאר עמדו מולו בסיצנה לא נעימה ופשוט צעקו על השר. מבינים איך זה עובד? שר עומד, מולו כמה אזרחים, מסביב עיתונאים, אורחי הסיעה ושאר נכבדים - והוא עומד למשפט-שדה.

"אני עובד אתכם, לא נגדכם", ניסה לומר להם. והם? צעקו את שלהם. לא הצלחתי לרשום כל מילה.

"ב-27 לחודש אנחנו מתכננים הפגנה. אם תגיד לנו שהאוצר אשם, אנחנו הולכים להפגין מול הבית של שטייניץ. אתה זוכר איך הפגנו מול הבית שלך?" - קרא אל מול פרצופו של השר, אחד מהמשתתפים ב'חינגה'.

מישהו ניסה לזרוק מספר של "140 אלף שקל", משהו שקשור לדיור הציבור. תוך שנייה תיקן אותו השר. 137 אלף... טוב, עם הבקיאות של אטיאס בנתונים קשה להתחרות.

באותו רגע הבנתי שני דברים. האחד: אי-מי מכם שחלם פעם על תפקיד שר במדינת ישראל, רצוי שיגנוז את החלום הזה. אתה הופך להיות עבד של אזרחי מדינת ישראל, מושא לביקורתם, עוד לפני שהתחלת עם תחקירים בתקשורת, מבקר מדינה ושאר כופתאות. המשכורת, אגב, לא משהו. כבר עדיף לעבוד בחברת החשמל. השני, כאמור, שאולי עדיף לשחרר את שר השיכון מישיבות הסיעה. לעבור כל שבוע את מה שעבר ביום שני האחרון זה בהחלט לא נעים.

בזמן הזה, לא עדיף שישחרר עוד אלף יחידות דיור איפשהו?

כרמל שאמה לא בבית

ביום שלישי בבוקר, כשצפיתי בשר השיכון במהלך דיון בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שוב הרגשתי עד כמה אסור לקנא בהם, בשרי הממשלה. יש להם אולי רכב קצת יותר יפה משל כולנו, אבל חוץ מזה, רק כאב ראש אחד גדול.

הוא ישב שם מול חברי וחברות הכנסת ונאלץ להתגונן. "לא ניתן לדו"ח טרכטנברג לעבור בלי שייכלל בו הדיור, אנחנו לא אחראים לסדר היום של הממשלה", אמר.

"השרים נהיים פרשנים של המשרד שלהם, אתה מפרשן לנו את המצב. אתה השר, למען השם", קרא לעברו ח"כ איתן כבל מ'העבודה'.

אחר-כך המשיך 'לעקוץ'. "אתה שולט בחומר, אתה מדבר יפה, אתה רהוט, אבל אנחנו נמצאים עמוק במשבר".

דווקא ח"כ יוליה שמלוב-ברקוביץ הבינה לליבו. "אני בטוחה שכואב לך שאתה ממקומך רואה שאתה עושה ובסוף אומרים לך מדבר יפה ולא עושה", אמרה לו.

"לא, הוא מהאופוזיציה, לכן הוא מדבר ככה".

"אבל איפה זה תקוע?" – שאלה אותו. "נראה לי שאם אני הייתי נכנסת למשרד, הייתי מתקתקת דברים..."

"אתה בכוונה לא מסתכל עלי?" - שאלה אותו, כשהבחינה שהוא עסוק במשהו אחר. "אני מקווה שזה לא הדרת נשים".

"אני כבר למעלה משעתיים פה", ניסה להזכיר.

"אתה לא עושה טובה לכנסת", השיבו לו.

ומירי רגב מהליכוד נטלה את תיקה ויצאה בהפגנתיות, מוחה על כך שלא נתנו לה לפתוח ולדבר. "העיקר שכרמל שאמה גר בבית", אמרה, והטיחה בו שלא אכפת לו שיש ילדים שגרים ברחוב.

"את פופוליסטית זולה" - הטיח בה שאמה-הכהן - חברה לסיעה, וביקש מאנשי הביטחון להוציא אותה מהחדר.

מחפשים נחמה אצל הגר"ע יוסף

שמעתי את הדיון, ושוב, ממש לא קנאתי בו, בשר הבינוי והשיכון. אגב, זה עוד לפני האירוע האפשרי, לפיו יעבור הדו"ח עם קריטריון שלא יכלול כושר השתכרות.

כבר השבוע הבהיר שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, ש"אלה שעובדים ומפרנסים, זכאים לסיוע לדיור לפני אלה שלא עובדים".

"זו גזענות ממדרגה ראשונה, זה נגד חרדים וערבים", הטיח בו ח"כ יצחק ועקנין.



אטיאס ניסה להסביר שהקריטריון של מיצוי 125% מכושר ההשתכרות לשני בני זוג כתנאי לקבלת דיור ציבורי יפגע בעיקר בשכבות החלשות. "ישנן 160 אלף משפחות בהן רק אחד מבני הזוג עובד וכי 49% ממי שחיים מתחת לקו העוני אין להם דירה ויש בהן מפרנס אחד - בהם הולכים לירות", אמר. אבל גם הוא יודע שבבוא היום לא יעזור לו כל טיעון. התקשורת תשפד את בשרו בגחלים מלובנות כיאה למי שדואג "למגזר החרדי".

ככה זה. לליברמן מותר לדאוג למצביעיו במגזר הרוסי, לאטיאס אסור לחשוב ולו אף מחשבה קלילה על קהל מצביעי סיעתו.

איך אמר להם הגר"ע השבוע? "יותר משנאה ששונאים הגויים את ישראל, שונאים עמי הארץ את ישראל".

"כל ח"כ בש"ס לא יושב כמו אפנדי בבית שלו, כולם מסורים לעם ישראל", המשיך הרב לשפוך מילים של חיבה על נציגיו בכנסת. "ועוד טובות שעושים לאנשים פרטיים.

"לא הייתה שום ממשלה שעשתה את מה שעשתה ש"ס. מצוקת הדיור גורמת לנו צער גדול, אנשים שאין להם איפה לגור... בעלילות ורשע מנסים להפסיק לנו את הבנייה הזו, אבל אנחנו בעזרתו יתברך עושים ככל יכולתנו למען עם ישראל. ירבו נשואים בישראל, ירבו שמחות בישראל", אמר להם הרב - רגע לפני ששלח לחו"ל את מזכירו הרב צבי חקק, יחד עם ח"כ ניסים זאב, מקים תנועת ש"ס, לכנס יסוד ידידי ש"ס בארה"ב.

לפחות יש את הגר"ע שיודע להעריך את העשייה שלהם.

הדמעות של איציק כהן

הצגה נחמדה התקיימה ביום שני גם בחדר סיעת יהדות התורה. היה זה סגן שר האוצר, איציק כהן, ששוחח בסמוך עם עיתונאים על הנושא הקרוב ביותר לליבו בתקופה האחרונה: ביטוח אברכים.

יש לו דמעות בעיניים כשהוא מדבר על זה. מעולם לא ראיתי אכפתיות שכזו של מציע הצעה להצעתו. שוב ושוב הוא שומע שמועות מכיוונים שונים, על כן תמיכה או לא של גדולי ישראל בחוק שלו. לדבריו, בביקוריו בבתי גדולי ישראל, שמע רק מילים טובות על היוזמה.

בשלב מסוים, בהחלטה ספונטנית לגמרי, פתח בסערה את דלת חדרה של הסיעה האחות, נכנס פנימה, והחל להטיח בנוכחים את דעתו בנושא. הח"כים נבוכו. אחד מהם צחקק במבוכה והצליח 'להעלות לאיציק את הסעיף'. הוא יצא בכעס, מוחה על הצחוק. נושא כל-כך רציני והם צוחקים? אבל גפני קרא לו חזרה. "איציק...איציק", נשמע קולו בחלל המסדרון, לתדהמת הנוכחים.

איציק השתכנע, שב פנימה, ושמע שני קולות. את קולו של מוזס, שצעק לעברו: "זה חשוב ביותר, זה חשוב ביותר", ואת קולו של ח"כ אורי מקלב שגמגם: הרב שטינמן לא מסכים".

איציק יצא מהחדר, אולי עוד הספיק לשמוע את תחילת דבריו של גפני, לפיהם "אלקין אמר בהנהלת הקואליציה..", את סופו של המשפט כבר לא שמע. גם אני לא.

לא משם תבוא לו הישועה, החליט, ויצא בחמת זעם.

כך נפלו ח"כים ושרים בפח

לא תאמינו כמה אפשר לצחוק. עקבתי ביום שני אחר חברי הכנסת והשרים שהתחרו ביניהם מי יגיב בחומרה רבה יותר לידיעה לפיה, כביכול, החליטו בלשכת ראש הממשלה לתת אישורים לקצבאות רק לכוללים בהם לומדים 50 אברכים לפחות.

היו שדיברו על כך ש"רק הליכוד יכול לעשות לנו את זה", אחרים סיפרו על פח השמן ועל היוונים, היה מעניין. אחד מעוזרי הח"כים הגיע לשאול אותי למה אני לא מעלה את הידיעה. חייכתי.

שעה קלה לאחר מכן הוא הגיע במרוצה, מתנשם ומתנשף. "נפלתי בפח", אמר. מתברר, שהוציא תגובה על ידיעה שלא הייתה ולא נבראה. בכלל, ממתי לשכת ראש הממשלה מחליטה בנושאים של קריטריונים לכוללים? מספרי אברכים? וממתי מחפשת לשכת ראש הממשלה צרות מול החרדים? אם כבר, עובדי הלשכה הם אלו שמנסים לפשר ולגשר.

היו דיבורים על כך בדיונים על חוק ועדת טל, יש סעיפים לא נעימים בדו"ח ועדת טרכטנברג, אבל איך הגיעה לפה לשכת ראש הממשלה? ומאיפה המידע על איום עכשווי, כשמדובר בדברים ישנים נושנים.

יש כמה ח"כים ושרים, אגב, שלא נפלו בפח. כדי שלא להביך את האחרים לא אערוך רשימה, אבל אחד מהם הוא סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בעצם, גם סגן שר החינוך, לייזר מוזס, לא הגיב. מי כמוהו יודע מאיפה יוצאות גזירות מהסוג הזה. לא, ממש לא מלשכת ראש הממשלה, שמסכנים, חטפו שם על לא עוול בכפם.

התוכנית להצלת הסמינרים

אפרופו מוזס. השבוע סיפר לי על רעיון חדש שלו, שקסם מהרגע הראשון: "הצעתי את זה עוד למנכ"ל [משרד החינוך לשעבר] שושני", הוא מספר.

בבסיס הרעיון עומדת התוכנית להמשיך את בית הספר היסודי הלאה, ולהרחיב אותו לכיתות סמינר. רמות ורמת שלמה תחילה - זו תוכניתו, ומשם, אם יצליח, לשאר ערי הארץ.

"זה יוריד את כל הלחץ. אם הבנות יכלו ללמוד יחד עד לכיתה ח', למה שלא יוכלו להמשיך גם בכיתות הסמינר ללמוד יחד?" - הוא שואל. זה מסוג הרעיונות של 'איך לא חשבו על זה קודם'.

מוזס בטוח שההצעה שלו תצליח להתרומם, ושב ומזכיר שאצל סער יש לו יחס מיוחד. "כשהגיע אלי לביקור, בחג הסוכות, אמר לאשתי ולילדים שלמוזס אצלי במשרד כל הדלתות פתוחות".

גם מוזס מבין שבלי גיבוי רבני שום דבר לא יזוז, והוא כבר שוחח בנושא עם שני רבנים חשובים, שהבטיחו לדבר בעניין עם גדולי ישראל. ברקע עומד ההלם, שעדיין שורר במשרד, מגילוי הנתונים ה'חדשים' בשבוע שעבר.

פתאום נשלפה מאי-שם רשימה של 14 בנות, שבעצם אינן משובצות. כשהראה גדעון סער למוזס את הרשימה, המום כולו, ניסה מוזס 'ללמד זכות': "יש פה גם שם אחד אשכנזי ועוד שלוש 'כהן' שאולי הם אשכנזים", ניסה לומר.

אבל סער, לגודל צערו, נאלץ להודות שה'כהן' האלו אינם אשכנזים. מי שהייתה צריכה להינזף ננזפה, דו"ח אותו מיהרה המנכ"לית החדשה להגיש הבהיר חד-משמעית כי הועלמו נתונים מעיני השר והתחושה הייתה קשה.

גוב האריות, היא הסיסמה של מוזס למיזם החדש, שאם יצליח יחלץ את משרד החינוך משיניה של הצרה הגדולה ששמה 'הפליה בסמינרים'.

"גוב=גור, ויז'ניץ, בעלזא". כלומר, מה שטוב שם, יהיה טוב גם לציבור הליטאי. היסודי ממשיך לסמינר, ובא לציון גואל ולבית המשפט העליון שקט מעתירות בנושא.

היה לנו את חוק מוזס למשכנתאות, מעתה קבלו את הצעת מוזס לסמינרים. אם יצליח, יחסוך הרבה דמעות אצל בנות ישראל ואמהותיהן.

ושרק לא ישימו לו רגליים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!