OECD: הידרדרות בהישגי תלמידים ערבים ותלמידות חרדיות *לטיפול ולוה*

ארגון ה-OECD ממשיך להיות מודאג מרמת החינוך הנמוכה במגזר החרדי והערבי בישראל, וכן מאי השוויון במערכת החינוך - וממליץ לנקוט צעדים חריפים יותר כדי לאכוף את חובת לימודי הליבה במגזר החרדי, כך נקבע בדו"ח ה-OECD על כלכלת ישראל ב-2011.

"נותרה עבודה רבה במיוחד בתחום החינוך במגזר החרדי ובקהילה החרדית", מצוין בדו"ח. לדברי מומחי הארגון, יש להקטין את הכיתות במגזר החרדי, שצפופות גם ביחס לצפיפות הכיתות הגבוהה בישראל. בנוגע לחרדים כתבו בארגון כי "יש לעודד את הקהילה החרדית לחזק את המיומנויות המקצועיות באמצעות דרישות תקיפות יותר, בנוגע לתכני הלימוד הנדרשים לצורך קבלת מימון מהמדינה".

עם זאת, הארגון מעודד מההסכם ליישום רפורמת עוז לתמורה בבתי הספר התיכונים, שיישומה החל השנה ובמסגרתה יקבלו המורים תוספת שכר של כ-51% בעבור תוספת של כ-16 שעות עבודה שבועיות. ב-2010 המליץ הארגון לקיים מנגנון של הענקת בונוסים לתמרוץ מורים מצטיינים - צעד שמבוצע במסגרת רפורמת עוז לתמורה, אך זוכה להתנגדות של חלק מהמורים ואנשי חינוך.

הארגון מציין לטובה גם את הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, המיושמת זו השנה השנייה, במסגרתה יתווספו למערכת ההשכלה הגבוהה תקציבים בסך 7.5 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, בדגש על פיתוח המחקר, בלימת תופעת בריחת המוחות וגיוס אנשי סגל נוספים.

רק חלק קטן מדו"ח הארגון מוקדש השנה לנושא החינוך, לאחר שתפס חלק נכבד בדו"ח הארגון בשנה הקודמת, תוך הדגשה של בעיית החינוך בקהילה החרדית ובחברה הערבית. "שיעור העוני הגדל בקהילה הערבית-ישראלית ובקהילה החרדית ממשיך להיות סוגיה מרכזית", נכתב בדו"ח, שמציין כי בעיות כמו יכולת השתכרות נמוכה, שיעור תעסוקה נמוך ובעיות במערכת החינוך במגזרים אלו צפוית להיות משמעותיות יותר, שכן חלקם של שתי הקהילות באוכלוסיה גדל.

כלכלני הארגון מציינים גם את ההישגים הנמוכים של התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים, ובמבחן פיזה האחרון שנערך ב-2009 ותוצאותיו פורסמו ב-2010. תוצאות מבחן פיזה הצביע על הישגים נמוכים, על הפערים הגדולים ביותר בציונים בישראל לעומת יתר המדינות, ועל כך שגם התלמידים הישראלים המצטיינים קיבלו את ההישגים הנמוכים ביותר ביחס לשאר תלמידי מדינות ה-OECD.

בנוסף, מומחי ה-OECD מודאגים מכך שבמחן פיזה האחרון הידרדרו ציוני המדעים והמתמטיקה של התלמידים הערבים בהשוואה למבחנים קודמים, וכך גם מבחני המתמטיקה בקרב בנות חרדיות. בנוסף, מציינים בדו"ח כי בנות חרדיות כלל לא נבחנו במבחן במדעים - וכי לא ניתן לדעת מה רמת הידע וההישגים של התלמידים החרדים, מכיוון שרק מיעוט מהם השתתף במבחנים הבינלאומיים.

"יש לבצע אכיפה קפדנית יותר של הדרישות לגבי תוכנית הלימודים כתנאי לתקצוב בית הספר", מציינים בדו"ח, לצד העובדה כי ב-2011 הועסקו 14 מפקחים חדשים על ידי משרד החינוך כדי להדק את הפיקוח על בתי הספר של הרשתות החרדיות.

הארגון סקר המלצות קודמות שלו לקובעי המדיניות בתחום החינוך בישראל, שניתנו בשנת 2010, ובחן את ביצועם בשטח. הארגון המליץ להקצות את תקציב החינוך לחיזוק תלמידים מרקע כלכלי חברתי מוחלש, בדומה למדד שטראוס המשמש את משרד החינוך. עם זאת, הארגון קבע כי מדד שטראוס קובע רק חלק קטן ממימון התקציב. בנוסף ממליץ הארגון רפורמה בבחינות הבגרות, "כך שיתנו מידע טוב יותר מאשר היום על יכולות של התלמיד".

עוד מבקש הארגון לוודא שרפורמות שמיושמות על ידי משרד החינוך יפעלו גם "לטובת אי השוויון בחינוך והבהשכלה", וכי על המשרד לאמת יעדים של שוויון בחינוך. הארגון מציין כי משרד החינוך מפעיל כמה יוזמות ותוכניות להפחתת אי השוויון, כחלק מיישום הרפורמות הקיימות, שיישומם מועדף בפריפריה ובישובים ערבים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!