"הרפואה בישראל הולכת להשתנות" • ליצמן מסתער על היעד הבא

אל לשכתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נכנסנו שעות אחדות לפני חתימתו הרשמית והסופית של ההסכם עם המתמחים. מותש, לאחר שבועות של התמודדות עם שביתות, השבתות ודיונים אינספור בבתי המשפט, הוא יכול בשמחה לברך על המוגמר.

את הראיון ערכנו במשותף עם הכתבת הפוליטית (החרדית...) של ערוץ 9, הערוץ הרוסי.

רגע לפני שפתחנו בשאלות, עוד הספיק ליצמן להתבדח. "גם אני מתמחה, רק שנתיים בתפקיד". טוב, עם מתמחים שכאלו, מי צריך מומחים? מאז נכנס לתפקיד לא הצליח להותיר לנו, הכתבים, ולו אף יום אחד של שקט. הוא רץ מפעולה אחת לאחרת, 'חוטף' כותרות, משיב מלחמה שערה, ורץ הלאה.

• באיזה שלב נמצא המשא ומתן עם המתמחים? לקראת הסוף?

"המשא ומתן הסתיים מזמן. היה הסכם. בעקבות מה שהמתמחים טענו והלכו לבג"ץ, בג"ץ מינה שני מגשרים והגיעו להסדר לפיו לא פותחים את ההסכם, ההסכם חי וקיים. רק שיש תיקונים פה ושם בתוך ההסכם".

"איך אני רואה את הדברים? לדעתי, היה חסר הרבה אמון בין הרופאים לבין הממשלה. האמון הזה חזר, אולי לא במאה אחוז אבל באחוזים רבים, בעקבות פעולת המגשרים. אני רוצה לציין שההסכם הזה - הסכם מצוין ומביא בשורה לעולם הרפואה, גם הסכם הביניים וקל וחומר הסכם התוספת המוסיפה הרבה לרופאים הצעירים.

"התוספת מתבססת בחלקה הגדול על דברים שאותם אני הצעתי בעבר: פול טיים, בורר, הבדיקה של ההסכם באמצע התקופה, כך שניתן היה להגיע לזה גם בעבר. אבל סוף טוב, כולם חוזרים, גם אם בית חולים אחד לא אישר את ההסכם רוב הרופאים אישרו. אני שמח שחוזרים לעבודה וצריך לפתוח דף חדש. לפני שבוע ימים היה כנס בינלאומי וחבל שאזרחי המדינה לא ראו איך כולם מקנאים בנו ומשבחים את מערכת הבריאות כאן בארץ, שהיא בין הכי טובים. ואיך כולם רוצים איתנו הסכמים ושיתופי פעולה. זה לבד אומר שהמערכת טובה".

מי מרוצה מההסכם?

הרב ליצמן, פניתי אליו בשאלה גלויה, יכול להיות שאין מה לעשות עם פקידי האוצר וכדי להוציא כסף מכיסי האוצר חייבים לעשות שביתות ואת ה'בלאגן' שעשו המתמחים?

"אני יודע שאומרים שאני 'איש אוצר'".

• את זה עוד לא שמעתי.

"מה לעשות שמשרד האוצר השקיע בהסכם הזה 2.6-2.7 מיליארד שקל, ל-9 שנים, שזה הרבה מאד כסף. איש לא האמין שזה יקרה, וטוב שעשו את זה. רק שהחלוקה שונה מפעמים קודמות: יותר בפריפריה ופחות במרכז.

"דבר שני: הולכים לעשות שעון. אני מאמין לרופאים שעובדים קשה, מצד שני יש רופאים שהולכים לעבודות פרטיות באמצע. לכל סקטור בעבודה עושים היום שעון נוכחות, הסקטור האחרון בו עדיין זה לא היה קיים היה הרופאים. בג"ץ אישר את זה, בית דין לעבודה אישר את זה, ההסכם כולל את זה".

• מי בעצם מרוצה מההסכם? את המתמחים שמעתי - הם לא לגמרי מרוצים. האוצר - אני בטוחה שלא מרוצה כשהוא צריך להכניס יד לכיס, ולא חשוב כמה הוא מוציא משם. אז מי בעצם מרוצה? אולי הרב ליצמן?

" זה נכון", הוא אומר, ומחייך, "אבל, מה שיותר חשוב זה שהאזרחים הרוויחו. כל אזרחי המדינה יודעים שהולכים לשפר את הרפואה בפריפריה, שם תוחלת החיים שם ב-3-4 שנים פחות מהמרכז, וזה הולך להשתנות. מקצועות במצוקה הולכים לקבל תוספת תקציבית רצינית כך שאנשים ילכו ללמוד מה שחסר לנו, הבאנו תוספת מיטות ורופאים חדשים, קיצור שעות עבודה, מה עוד אפשר לצפות?".

"אני נתתי הצעות למתמחים"

• לרגע, אם הייתי הולכת על קונספירציה, הייתי אומרת שמשרד הבריאות אמר לרופאים - באמצעות סגן שר הבריאות - בואו תעשו את המהלך הזה ותנצחו את פקידי האוצר אני יודעת שזה לא ככה היה.

"קודם כל, אני עצמי נתתי להם כמה הצעות - אני הראשון שהכרתי בבעיות של המתמחים, ראיתי את זה בביקורי הפתע. אני זה שהזמנתי אותם אלי, כשאף אחד עדיין לא רצה לדבר איתם. ואת זה אני אומר אחרי שיש הסכם: נכון שיש לי ביקורת ואני אומר את זה, וזה הכי נכון לעשות את זה - לא צריך להסתיר שום דבר, הכול על השולחן. אבל אני אומר את זה מתוך הערכה שיש לי לרופאים, שהם עתיד הרפואה במדינה, ולכן אני רוצה לכבד. בגלל זה חיפשתי כל מיני הצעות לא קונוונציונליות, לא מקובלות, ואני שמח שחלק מהדברים שסיכמו מתבססים על ההצעות שלי".

• ומה עכשיו? לאן הולכים עכשיו? המשרד הזה הרי לא יודע שקט. אז מה היעד הבא?

"ראשית, אף אחד לא רצה בשביתה. היא בהחלט השיגה יעדים, רובם טובים. ואני גם תומך ברופאים, אגב. חוץ מזה יש לנו נושאים שאנחנו מקדמים בימים אלו כמו טיפולי השיניים לקשישים, מגיל 75 ומעלה, הרחבת טיפולי MRI בבתי החולים, זה כבר באמצע ביצוע, רדותרפיה ב'זיו' ובעוד מקומות.

"נושא בריאות הנפש עדיין תקוע בוועדת העבודה והרווחה, אבל אני בהחלט מתקדם עם זה ורוצה לשבת עם יו"ר הוועדה חיים כץ, לראות איך אנחנו מתקדמים עם זה.

"וכמובן, הדבר האחרון הוא הסיעוד למבוגרים, שזה מאד פופולרי, ואני רוצה להכניס לסל. אני לא חושב שהמצב היום לפיו מי שיש לו קוד סיעודי למיטה צריך לשלם 11 אלף שקל לחודש, ואם אין לו כסף הולכים ולוקחים מהילדים. זה לא סביר. אם אין לאדם המדינה צריכה לתת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!