יו"ר לשכת עוה"ד מפחד? ביקש להגדיל פי 6 תקציב למאבק על מעמד הלשכה

עורכי דין שמתקשים למצוא עבודה יכולים לנסות לפנות לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי. מהצעת תקציב הלשכה ל-2012 עולה כי בכוונת ברזילי להגדיל את מספר העובדים בלשכה. במקביל הודיעה ועדת הכספים של הלשכה כי תיאלץ להעלות את דמי החבר השנתיים שמשלמים עורכי הדין בכ-20%. כיום משלמים עורכי הדין ללשכה 660-1130 שקל בשנה כתנאי לכך שיוכלו לעסוק במקצוע.

בעקבות הודעת ועדת הכספים של הלשכה שיגר ברזילי מכתב לכלל עורכי הדין והודיע כי בכוונתו להיאבק בהעלאת דמי החבר ולמנוע אותה. בתגובה הוציא יו"ר ועדת הכספים בלשכה, משה וינברג, הודעה שבה נאמר כי הצורך להעלות את דמי החבר נובע מדרישותיו של ברזילי להגדיל את התקציב. ביום חמישי תתכנס המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כדי לדון בתקציב 2012. בשיחה עם TheMarker העריך בכיר במועצה כי כל הבקשות של ברזילי יידחו, כך שלא יהיה צורך להעלות את דמי החבר.

הוצאות העסקה של 16.9 מיליון שקל בשנה

מסמך שהגישה מנכ"לית הלשכה ושיאנית השכר בה, עו"ד לינדה שפיר, לוועדת הכספים של הלשכה, משקף את מצבת כוח האדם כפי שרואה אותה ברזילי. על פי המסמך, עלות השכר הכולל שמציע ברזילי מסתכמת ב-16.9 מיליון שקל בשנה. בהצעת תקציב מתוקנת שהגיש ברזילי שלשום, הוא מציע "התייעלות, צמצומים והפחתת שכר של 10%", שבעקבותיהם תסתכם עלות השכר הכוללת ב-15.3 מיליון שקל.

פרט לשיאני השכר, מרבית עובדי הלשכה משתכרים שכר סביר, אך ההטבות הסוציאליות המתלוות אליו מתוארות על ידי מקורבים ללשכה כמפליגות. ההטבות כוללות פנסיה מכובדת, ביטוחי מנהלים וביטוחים רפואיים משלימים, קרן השתלמות, החזרי הוצאות למוניות ועוד.

ואולם, הבונוס הגדול ביותר הוא ההצמדה למדד. בעבור העובדים הזוטרים מדובר בתוספת של עשרות שקלים בשנה בלבד, אך לעובדים הבכירים מסתכמת ההצמדה לעתים ביותר מ-1,000 שקל בשנה. עם הוותק שצובר העובד, הופכת הצמדה לנטל כלכלי של ממש על הלשכה.

שיאנית השכר בלשכה היא המנכ"לית, עו"ד לינדה שפיר, שעלות העסקתה לאחר הפחתה היא כ-820 אלף שקל בשנה. זאת בנוסף לרכב מנהלים שהיא מקבלת מהלשכה. שכרה של שפיר נאמד ב-60 אלף שקל ברוטו בחודש. עם תחילת העסקתה הוצמד שכרה לשכר נשיא בית משפט מחוזי, אך בשל התנאים הסוציאליים המפליגים האמיר שכרה וכיום היא מרוויחה כמעט כפול מנשיא בית משפט מחוזי. לשם השוואה, שכרו החודשי הממוצע של שופט בית המשפט העליון נאמד ב-50 אלף שקל.

מתחת לשפיר מבקש ברזילי ליצור תפקיד חדש, משנה למנכ"ל, שעלות העסקתו תהיה חצי מיליון שקל. גורמים בלשכה טוענים כי ברזילי מבקש להציב בתפקיד את אחת ממקורביו, עו"ד נעמי עיני, אך ברזילי הבהיר כי טרם הכריע בנושא. בתיקונים להצעת התקציב הפחית ברזילי את דרישת השכר לתפקיד זה ל-390 אלף שקל בשנה.

ממצבת כוח האדם עולה עוד כי עלות העסקתה של העוזרת ליו"ר הלשכה, אורטל סיון, היא כ-210 אלף שקל בשנה, שהם 17.5 אלף שקל בחודש. סיון, לשעבר מזכירתו של מנכ"ל ועד מחוז תל אביב, אינה עורכת דין. ברזילי ביקש ליצור תפקיד חדש נוסף, אחראי תיאום ובקרה, שתפקידו לתאם בין יו"ר הלשכה למנכ"ל. עד עתה הוטל התיאום על העוזרת ליו"ר הלשכה, אך ברזילי טען כי הוא זקוק לעוזר נוסף שירוויח פחות מהעוזרת ויסתפק בעלות שכר שנתית של כ-185 אלף שקל.

תחומים נוספים שברזילי מעוניין לפתח הוא הדוברות, התדמית והייעוץ האסטרטגי. בימים אלה נערך מכרז לתפקיד דובר הלשכה, והמשרה לא מאוישת כרגע, לאחר שהדובר הזמני, מאיר סויסה, התפטר במפתיע על רקע חילוקי דעות עם ברזילי. עלות ההעסקה העתידית של הדובר היא 290 אלף שקל בשנה. מדובר בשכר התחלתי של כ-16 אלף שקל ברוטו לדובר עם תחילת העסקתו.

בלשכה נמתחה ביקורת על הבקשה, בטענה שהשכר ההתחלתי גבוה וינציח את בעיית עלויות השכר הגבוהות. זאת גם מכיוון שהשכר מוצמד כאמור למדד ועולה במידה ניכרת עם השנים. עוזרת הדובר, קרן תלמי, נמצאת כעת בחופשת לידה ואת תפקידה מאיישת שרית מלר, שעלות העסקתה היא 130 אלף שקל בשנה.

תפקיד נוסף שביקש ברזילי להוסיף הוא יועץ אסטרטגי. המשרה עדיין לא מאוישת, ובימים אלה מסתייע ברזילי בעת הצורך במשרד רימון-כהן-שינקמן. ככל הידוע, הלשכה עתידה לפרסם מכרז ליועץ אסטרטגי בחודשים הקרובים. סביר כי היועץ שייבחר יהיה חיצוני ויעבוד לפי חשבוניות. עלות העסקתו, על פי הבקשה, היא 200 אלף שקל בשנה, שהם 15 אלף שקל בחודש, כולל מע"מ.

4,000 שקל לכל השמה של עורך דין

בקשה נוספת לתוספת עובדים מגיעה מכיוון מערך ההשמה בלשכה. מנגנון ההשמה נועד לסייע לעורכי דין למצוא עבודה, ואולם ביקורת רבה נמתחת בתוך הלשכה ומחוץ לה על תפקוד המנגנון. חישוב שערכו בלשכה העלה כי כל השמה של עורך דין עולה כ-4,000 שקל, וזאת בשעה שחלק מהמשרות אינן משפטיות. מנהלת ההשמה היא מיכל קרמר, שעלות העסקתה על פי הבקשה היא 240 אלף שקל בשנה. לקרמר מזכירה שאף היא ביקשה תוספת עובדים, אך ועדת הכספים של הלשכה לא אישרה זאת לאור הביקורת על מנגנון ההשמה.

בלשכה שוקלים כעת את ההצעה שלפיה כל ועד מחוז, מבין חמשת מחוזות הלשכה, יפעיל מערך השמה עצמאי וייתן מענה מקצועי למצוקות של עורכי הדין בתחומן. גזרה נוספת שלשכת עורכי הדין פועלת בה היא הכנסת. לצורך שכנוע המחוקקים בנחיצותם של תיקוני חקיקה או מאבק ביוזמות חקיקה שלא מוצאות חן בעיני הלשכה, פועלת בכנסת "רכזת קשרי ממשל", יעל גויסקי, שמועסקת שנים רבות כלוביסטית פנימית של הלשכה וזוכה להערכה מקצועית רבה. עלות העסקתה של גויסקי היא 332 אלף שקל בשנה. על פי ההערכות, השכר החודשי ברוטו של גויסקי הוא כ-15 אלף שקל.

עלות העסקתו של סמנכ"ל הכספים הוותיק של הלשכה, רו"ח מוטי רוז'נקה, היא 400 אלף שקל בשנה. לרוז'נקה יש עוזרת, וכן שלוש מנהלות חשבונות וחשבות שכר שעלות העסקתן הכוללת היא 590 אלף שקל בשנה. לצד סמנכ"ל הכספים עתיד להתמנות מבקר פנימי ללשכה. למשרה, שאינה מאוישת, הוקצתה עלות שכר של 350 אלף שקל בשנה. בבקשת התיקון של ברזילי הוא מבקש להפחית ב-50 אלף שקל את עלות השכר והקצה לה 300 אלף שקל.

300 אלף שקל להגנה על המקצוע

בהצעת התקציב המתוקנת ששיגר ברזילי למועצה הארצית שלשום הוא מבקש לבצע כמה תיקונים. ברזילי מציע לנצל 4.88 מיליון שקל מכספי הרזרווה בקופת הלשכה - כפול מהסכום שבו נעשה שימוש ב-2011. לעומת זאת הוא מוסיף סעיף הוצאות נוסף, שלא היה קיים עד כה, ולפיו יוקצו לו 40 אלף שקל "אש"ל, מוניות ושונות לראש הלשכה". בכוונתו להקצות 100 אלף שקל למה שהוא מגדיר "חקירות וחשיפת מסיגי גבול", שהם אנשים שמעניקים ייעוץ משפטי אף שאינם עורכי דין. כפי הנראה, הביקורת התקשורתית שנמתחה על הלשכה בתקופה האחרונה, כולל סדרת הכתבות שפורסמה ב-TheMarker תחת הכותרת "שוברים את מונופול הלשכה", שיכנעו את ברזילי כי "למאבקים להגנת המקצוע ולמעמד הלשכה" יש להקצות 300 אלף שקל. ב-2011 היה הסכום 50 אלף שקל בלבד. הצעתו הראשונית של ברזילי היתה להגדיל את התקציב ל-250 אלף שקל, ושלשום העלה ברזילי את הסכום המוקצה למאבקים הללו ל-300 אלף שקל.

סעיף חדש שמופיע בתקציב המתוקן של ברזילי הוא "פורום ישראל למשפט", שעלותו על פי הבקשה היא רבע מיליון שקל בשנה. בלשכה נמתחה ביקורת על כך שברזילי מעוניין לחזק את קשריו עם פוליטיקאים לקראת כניסה עתידית לשורות הליכוד.

לשאלתנו אם בכוונתו להתמודד בפריימריז הקרובים בליכוד, השיב ברזילי: "הדבר מעולם לא עמד על הפרק. נבחרתי ליו"ר לשכת עוה"ד רק לפני חמישה חודשים, ובכוונתי להשקיע את כל מרצי בשיפור פעילות הלשכה ובקידום מעמד עורכי הדין והמקצוע במהלך הקדנציה הקרובה".

אחד הדברים שברזילי נוהג להתגאות בהם הוא חלוקת יומני השנה לעורכי הדין. בעידן שבו רוב עוה"ד מנהלים יומנים אלקטורניים במחשב ובטלפון הנייד כלל לא ברור כמה זקוקים ליומן מנייר. העלות התקציבית שאותה ביקש תחילה ברזילי בעבור רכישת היומנים היתה 400 אלף שקל, אך בתקציב 2012 נאות ברזילי להורידה ל-350 אלף שקל.

ברזילי ויתר על שאיפתו לשדרג באופן משמעותי את אתר לשכת עורכי הדין, ונסוג לגמרי מבקשתו לשלם לממונה הבכיר על אתר הלשכה 288 אלף שקל. למרות ההפחתה המשמעותית בתקציב המיחשוב והאינטרנט, מסתכם סעיף זה ביותר ממחצי מיליון שקל בשנה.

תחום נוסף שביקש ברזילי לבטל בהצעתו החדשה הוא מנגנון ההשמה. מהצעת תקציב של 450 אלף שקל בשנה מציע כעת ברזילי לקצץ את התקציב לחלוטין ולהעמידו על אפס. גם מוסד הבוררות של הלשכה, שהוקם רק לפני כשנתיים, עלול לספוג קיצוץ תקציבי. העלות הראשונית שהציע ברזילי למוסד הבוררות היתה 340 אלף שקל בשנה. כעת מוכן ברזילי להקצות לסעיף זה 40 אלף שקל בלבד.

ההשקעה נוספת שמבקש ברזילי לדחות בהצעה המתוקנת היא הקמת בניין לשכת עורכי הדין בנצרת. בתחילה הוקצו להקמתו 6.5 מיליון שקל, אך כעת מוקצים לה 2 מיליון שקל, הכפופים להלוואה בנקאית. כמו כן, שיפוץ בית הפרקליט במרכז תל אביב, שלו הוקצו 750 אלף שקל, יידחה. גם לאחר השינויים שהציע ברזילי, נותר בתקציב השוטף ל-2012 גירעון של 1.7 מיליון שקל.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "ראש הלשכה הבטיח טרם היבחרו לייעל את מנגנון הלשכה. בכוונתו לעמוד בהבטחה ואף לבצע קיצוצים. אין מדובר בהפחתת שכר רוחבית. תוקם ועדה חיצונית שתבחן את תקציב הלשכה מהיסוד, ותציע תוכנית התייעלות לטובת ציבור עורכי הדין. בנוסף, הלשכה תפנה לקבלת שירותי ייעוץ ארגוני.

"ב-2005 מונתה שפיר למנכ"לית הלשכה ושכרה תואם את החלטת הוועד המרכזי מ-1997 המצמידה את שכר המנכ"ל לשכרו של נשיא ביהמ"ש המחוזי. בפועל ויתרה שפיר על 10% אחוזים מעלות שכרה. ככלל, משרות בכירי הלשכה מאוישות אחרי מכרזים פנימיים או חיצוניים לפי העניין.

"תפקיד ראש הלשכה נעשה בהתנדבות מלאה וכרוך בשעות רבות מדי יום. לא נכון יהיה שעלות הנסיעות, האש"ל ואמצעי הקשר עם עורכי הדין ישולמו מכיסו הפרטי".

בנוגע לשאלה כיצד מתכוון יו"ר הלשכה להשתמש ב-300 אלף השקל שהוקצו למאבקים, אומר ברזילי כי בכוונתו להקים מנהלת מיוחדת שתיזום פעילות ציבורית ענפה. פורום ישראל למשפט, לדבריו, הוא פורום איכותי ופתוח שיכלול את בכירי המשפטנים בישראל ודמויות בינלאומיות מובילות. פורום זה ידון וימליץ על אופי מערכת המשפט בישראל בהווה ובשנים הקרובות.

בנוגע להוצאת בסך 350 אלף שקל ליומנים אומר ברזילי: "בכל שנה ישנו ביקוש עצום ליומני שנה מצד ציבור עורכי הדין. הלשכה תמשיך לספק דרישה זו, הנאמדת ביותר מ-15 אלף יומנים בכל שנה, במקום המצב הנוכחי, שבו כל מחוז מעניק לחבריו יומנים".

ברזילי דחה את הטענה בנוגע לסעיף המופיע בתקציב שהציע, לפיו מספר המשרות בלשכת עורכי הדין יגדל ל-85: "אין בכוונת ראש הלשכה להגדיל את מספר המועסקים בלשכה אלא לייעל את עבודת המנגנון. כיום מועסקים בלשכה 73 איש וב-2012 צפוי גידול של עוד שש משרות נוספות, שכולן קשורות בפרויקט שכר מצווה, פרויקט המוטל על לשכת עורכי הדין מכוח החוק. מדובר בפרויקט ארצי שמופעל על ידי הלשכה ושבמסגרתו פועלות 50 תחנות סיוע ברחבי הארץ הנותנות מענה ל-13 אלף שיחות, מאות תיקי ייצוג וכיוצא בזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!