הקרב הבא? חוק לימודי ליב"ה חובה

ביום ראשון הקרוב תעלה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק. במידה ותאושר - סערה גדולה צפויה בציבור החרדי.

את הצעת החוק מגישים חברי כנסת מהקואליציה: עינת וילף (עצמאות), ציפי חוטובלי (ליכוד) ואורי אורבך (הבית היהודי) כשאליהם מצטרפים גם חברי האופוזיציה מאיר שטרית זאב ביסלקי ונחמן שי מקדימה וניצן הורוביץ ממרץ.

מטרת הצעת החוק היא לקבוע כי כל מוסד חינוכי אשר מקבל מימון מהמדינה יחויב ללמד לפחות 75% משעות הלימוד את מקצועות הליבה כפי שהמדינה תקבע (תנ"ך ומורשת ישראל, אזרחות, עברית, מתמטיקה, מדעים, אנגלית / ערבית).

בין סעיפי החוק: משרד החינוך יקיים פיקוח מקיף ואפקטיבי על קיום תכנית הליבה, השר יקבע בתקנות כי מוסדות החינוך המקיימים את לימודי הליבה, יחויבו לגשת לבחינות גמר ארציות בכל אחד מנושאי הליבה, המשרד לא יתקצב מוסדות חינוך בהם לא נלמדים לימודי ליבה! תקצוב יחסי בהתאם להיקף לימודי הליבה.

מי שפטור יהיה מהלימודים הללו יהיו בני ישיבה 'מצטיינים' בלבד.

"מתוך הכרה בערך לימוד התורה בעם היהודי, יסמיך השר ראשי ישיבות לבחור קבוצת עלית של תלמידים מצטיינים בכל מוסד לימודים תורני , שיקדישו את שעות הלימודים ללימוד מקצועות הקודש, ובלבד שלא יעלה שיעורם על 5% מכל שנתון".

סיכוי קלוש

כזכור, בוועדת שרים יושבים שני שרים של ש"ס: יעקב מרגי ומשולם נהרי, אך באצבעותיהם אין די כדי 'להפיל' את החוק והמפלגות החרדיות יזדקקו לכישוריו הטובים של יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, שאם יחליט לשתף איתן פעולה מכיר את המלאכה ויודע איך לגרום לכך שהחוק, שהוא אחרי הכול הצעת חוק פרטית 'בלבד', לא יעלה ויבוא.

אגב, זוהי אחת הסיבות לכך שח"כ אברהם מיכאלי בחר אתמול (ד') שלא להעלות להצבעה את חוק הפלית הסמינרים ושלא 'להרגיז יתר על המידה' את אלקין. "היום אנחנו נעלה לו חוק להצבעה למרות רצונו, מחר הוא יידע להחזיר לנו, ויש חוקים נוראים וקשים בקנה, אנחנו חייבים להיות זהירים", הסביר לי.

חוק הליבה הוא אחד מהם, אולי הקשה ביותר.

ח"כ ד"ר עינת וילף ,הגישה את הצעת החוק לוועדת השרים, הסבירה כי מדובר כחלק ממחויבות סיעת העצמאות לקדם חקיקה לשילוב כלל המגזרים בחברה הישראלית וחלוקה צודקת יותר של הנטל על כלל האזרחים.

"המאבק על לימודי הליבה הוא מאבק יסוד על דמותה של מדינת ישראל. המדינה לא יכולה להמשיך לממן בתי ספר שבוגריהם חסרים אפילו את הכלים הבסיסיים ביותר להשתלבות בחברה הישראלית ובעולם העבודה", אמרה.

היא הוסיפה כי אין לה בעיה עם זה "שמדינתו של העם היהודי תממן מספר בתי ספר עבור המצטיינים ביותר בעולם לימודי היהדות שמהם תצא המנהיגות הרוחנית של ישראל והעם היהודי כפי שיש בתי ספר למצטיינים במוסיקה ובמדעים, אך אלה אמורים להיות מעטים ביותר. לגבי כל השאר אין שום סיבה שלא ילמדו לימודים כלליים ואין סיבה שישראל תממן חיי אבטלה, עוני והסתגרות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!