כך מימנתם את חתונת בנו של תשובה • טור מיוחד

מדינת ישראל משופעת בטייקונים אשר צצים כפטריות אחרי הגשם, כאשר התחזיות אשר הנם מנבאים על עסקיהם מתרסקים לרסיסים חדשות לבקרים, כאשר בסופו של יום רק הציבור עצמו נפגע, לאור השקעות כספי החסכונות של הציבור בחברות אלו.

לאחרונה תעוזת הטייקונים עלתה מדרגה, כאשר כדוגמא מר יצחק תשובה אשר העביר תחזיותיו לבורסה העריך כי הרווחים יהיו במיליארדי שקלים אך ביום פקודה הוכח כי "הפסיד את מכנסיו" תוך שהכניס לז'רגון הישראלי את המושג "תספורת"...

למי שאינו מבין בתספורות כוונת המשורר הנה כי המשקיעים יצטרכו לספוג את ההפסדים כאשר על הציבור למחול על חלק ניכר מהחוב על מנת שיוכל להציל את שארית חסכונותיו כאשר אף הקרן לא מושבת.

טרם "התספורת" המדוברת של מר יצחק תשובה יש להזכיר כי לפני מס' חודשים מר תשובה הסתובב זחוח בחתונת בנו, כאשר בנה הוא אולם חתונות חד פעמי, כך ממש!!! בחלקת יער וזאת בעלויות של מיליוני שקלים.

באותה העת המקטרגים הושתקו בטענה כי מר תשובה יכול לעשות בכספו ככל העולה על רוחו, מה גם שע"פ התחזיות כולם יתעשרו ועל למקטרגים לגלות צרות עין בשמחתו של מר תשובה.

הצרה הינה כי את חתונת בנו של מר תשובה בסופו של יום מימן הציבור (מעבר לצ'קים שקיבלו החתן והכלה).

במצב דברים זה הטייקונים חייבים להבין כי יש לעשות לדבר סוף, כאשר עליהם להפנים כי הציבור לא פרייר ואינו מעוניין להיות שותף רק להפסדים, ותספורות... יש לעשות רק במספרה, כאשר בשוק ההון ובהשקעה ציבורית חובות צריך לשלם כפי שכל אחד מאתנו צריך לעמוד בהתחייבויותיו.

היעלה על הדעת כי מאן דהוא יעיז לפנות לפקיד הבנק ויאמר כי לאור המצב הכלכלי הנו מעוניין "בתספורת" והנו מוכן לשלם מחצית מהחוב, אך ברור כי סופו של אותו ברנש שהבנק ימצה את כל ההליכים נגדו.

הטייקון והבנק, היהודי והחניון

יש לציין כי למר תשובה נכסים וחברות נוספות אשר בלחץ ציבורי רציני ומתמיד יהיה הוא חייב לתת את הדעת כי כל עסקיו בסכנה, כאשר הציבור וכן הבנקים לא יאפשרו לו "תספורות" בכספי המשקיעים.

יתכן ובמידה ולחץ זה יעשה את שלו כמות "הטייקונים" במדינת ישראל תפחת באופן קיצוני, אך לאור ההתנהלות האחרונה אך ברור כי הטייקונים כיום הנם טייקונים "על הנייר", ויש להבהיר פעם אחת ולתמיד כי כספי הציבור אינו הפקר ובמידה ומאן דהוא יבקש להשקיע בחברות אשר בבעלותם של "הטייקונים", לפחות ידע אותו משקיע בעיניים פקוחות כי הנו שם את כספו על "קרן הצבי".

באם בענייניי בנקים וחובות עסקינן, נזכרתי בסיפור הידוע על אותו יהודי יקר, שהגיע לסניף הבנק ע"מ לקבל הלוואה בת 10 ₪ לחודש ימים נשאל הוא ע"י פקיד הבנק מהם הבטוחות שיש בידיו להותיר בידי הבנק ע"מ להבטיח החזרת ההלוואה, השיב הלה כי אין בידיו בטוחות למעט רכב מנהלים יוקרתי דגם חדיש במיוחד.

עובדי הבנק הקשו על הלקוח והזהירו אותו כי על הלוואה בת 10 ₪ ישנו ריבית והצמדה שיגיע לסכום של 13 ₪ בתוספת עמלת פתיחת חשבון 65 ₪ סה"כ בסכום כולל של כ-80 ₪. הלה הסכים והפקיד את רכבו בחניית הבנק.

לאחר כחודש ימים כאשר חזר אותו לקוח לבנק ניגש הוא לפקיד הבנק והפקיד את הסכום בסך 80 ₪ ונטל את הרכב.

ביציאתו מהחניה שאל מנהל הבנק בתמיהה,מה עומד בסוד ההלוואה המוזרה שלקח הלקוח, בהתחשב בהוצאות הנלוות אשר כאמור הגיעו ל-80 ש"ח ומדוע נקט פעולה זו, השיב הלקוח בפשטות כי שהה הוא בחו"ל כחודש ימים וכי הבנק חסך לו סכום כסף גדול על שמירה וחניה של רכב יוקרתי בחניית שדה התעופה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!