"מקווה שהנזק שנגרם לו הוא בהחלט הפיך"

"זה היה בהחלט אירוע מורכב והוא בעצם נחלק לשני תתי־אירועים", הסביר, "הדרמה הגדולה, מבחינתנו, היתה סביב הילד הזה, בן שנה ושבעה חודשים. ילד מקסים וחייכן, שכבש את לבבות אנשי הצוות".

לדברי הרופא, שנמנע מלהיכנס לפרטים רפואיים שחל עליהם חיסיון, הילד הגיע לבית החולים לפני כחודשיים עם תסמינים נוירולוגיים, וכבר אז הרופאים ניסו להבין מה לא מסתדר. "התחילו להידלק נורות אזהרה, אבל לא נמצא אקדח מעשן", אמר, "הילד לא שוחרר הביתה, אלא הועבר לשיקום נשימתי, שם תודרך הצוות לפקוח עין".

במקביל, הגיע מידע על חמישה מאחיו של הילד שטופלו בקהילה, כאשר כולם סובלים אף הם מסכרת נעורים. מנדלוביץ': "אחרי כמה ימים הילד שב לבית החולים עם אירועים של היפוגליקמיה, סוכר נמוך בדם. המעבר מסוכרת לסוכר נמוך כבר לא הסתדר, מה גם שהמצב שבו היה מסכן חיים. סוכר נמוך בדם עלול להיגמר במוות".

בשלב הזה מבוצעות בדיקות מעמיקות יותר בדמו של הילד. "צוות בית החולים מוצא בדם של הילד אינסולין, ולא סתם אינסולין, כבר משהו שהוא לא הגיוני, אלא אינסולין חיצוני", הסביר הרופא, "מהשנייה שהבדיקה חוזרת אלינו ברור שמדובר בדרמה או טרגדיה. אז העברנו את המושכות למשטרה".

"אנחנו רופאים - לא חוקרי משטרה"

פרק הזמן שחלף מהרגע שהפעוט נכנס לראשונה לשערי בית החולים שערי צדק ועד לכניסת המשטרה לתמונה, עמד, כאמור, על חודשיים. פלג שאל בהקשר הזה האם לא לקח לצוות הרפואי יותר מדי זמן להבין את מה שמתרחש לנגד עיניו, זאת בשעה שחייו של ילד קטן אחד לפחות בסכנה בשל מעשי אמו.

"יכול להיות שגם לנו יש מקום לשיפור, אנחנו גם בני אדם", השיב ד"ר מנדלוביץ', "אני מסכים שבראייה לאחור אולי אפשר היה לעשות דברים אחרת".

לדבריו, העובדה שחמישה אחים מתוך עשרה ילדים סבלו מסכרת נעורים הובילה את הצוות הרפואי לחשוד כי מדובר במקרה של סכרת מסוג 'MODY', סכרת שמתאימה לרוב למבוגרים ושיש לה מרכיב גנטי. "לא הסתפקנו כמובן במה שהאם אמרה לרופאים. יש אבחנה ורואים את רמות הסוכר, של הילדים. האם נשלחה למעקב ולביצוע בדיקות גנטיות שלא בסל הבריאות. כמובן שאפשר בדיעבד לשאול למה האם נעלמה ממעקב. לא הכל בידיים שלנו. אנחנו בסוף רופאים, לא חוקרי משטרה".

לדבריו, "הרופאים שכבר אז עקבו אחרי המקרה הזה עשו את האחד ועוד אחד, וכך נעשה הפיצוח".

בסוף השיחה עידכן ד"ר מנדלוביץ' כי הילד כבר שוחרר מבית החולים והועבר שוב לשיקום נשימתי בבית חולים שיקומי. "אני מאוד מקווה שהנזק שנגרם לו הוא בהחלט הפיך. אני לא יכול להתחייב לזה", אמר, "כרגע הוא בסדר גמור, ואנחנו אפילו קצת מתגעגעים אליו".

עריכה: יניב מורוזובסקי, 103FM

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!