קריאת השכמה: תתקשרו למחות או לעודד

השבוע האחרון, רגע לפני תשעת הימים, היה גם השבוע העמוס ביותר שלי, וקו הטלפון לא פסק מלצלצל ולצבור הודעות. תחילה היה זה במסעי לאוקראינה. שם על ערש החסידות, קיבלתי מאות פניות של ידידים ורעים להזכירם לטובה ולברכה לפני מצוקי ארץ, שוכני עפר.

בהודעה תמימה, שפרסמתי הצעתי לחברים לשלוח לי באישי שמות לתפילה. ההיענות הייתה כה מוגברת, שאף לו נשארתי עוד יום באוקראינה עוד הייתי ממשיך להזכיר שמות. למעלה מאלף משפחות הזכרתי לטובה במקומות הקדושים ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו לרצון לפני אדון כל, בזכות הצדיקים שנשמתם עדן.

בנוסף, הכרזתי על כוונתי להתמודד שוב למועצת העיר חדרה, ולהמשיך בעשייתי למען תושבי העיר באהבה ובחן. רבים שואלים אותי: איך זה שלא רואים אותך מעל גבי חוצות? איך זה שלא יצאת בקמפיין רחוב? כל המתמודדים תלויים ברחובות ורק אתה לא נראה כלל?

מבלי לפגוע באיש, כולם ישרים, כולם מסורים כולם טובים, ובכל זאת – בסייעתא דשמיא - לי יש דרך משלי, דרך בה אני נוהג ובה אני הולך כבר למעלה מעשרים שנה. אני לא איש של בחירות, לא מפזר הבטחות בשנת בחירות, אני כאן בכל עת, הטלפון והמייל שלי זמינים לכל איש ונענים כמעט מייד.

הפליירים לא צד במאבק שלי, המודעות והפרסום אף פעם לא היו חלק מהעשייה שלי, הדרך שלי בשליחות הציבורית שהוטלה עלי ומתמקדת בין היתר במועצת העיר, נעשית בצורה בה אני רגיל, עשייה מהטלפון אל האזרח.

את מספר הטלפון שלי אין מי בעיר שאינו מכיר ואינו יכול לחייג בכל עת. ואני משתדל לענות או לחזור לכל אחד, ברצינות ובסבלנות. את המספר הזה אגב קיבלתי לפני 20 שנה מארגון 'לב לאחים', ומני אז דבר לא השתנה. אני מאמין בעשייה, פחות בפרסום ובפליירים.

ונקודה נוספת: עשייה ציבורית היא שליחות, ושליחות אינה דווקא בין כתלי מועצת העיר, אמנם, מתוך מועצת העיר ניתן לפעול ולסייע בידי תושבים, אך אני רואה את שליחותי הציבורית בכל צומת בחיי, במועצת העיר וגם מחוצה לה.

כשאני בא לחתן זוג ולהכניסם תחת חופה כדת משה וישראל, איש אינו בודק אם אכן אני חבר מועצת העיר חדרה. ולהבדיל, כשאני מלווה משפחה בשעתם הקשה בהלוויה או בצרה אחרת, איש אינו בודק בציציותיי מהו תפקידי הפוליטי. הם בעיקר מחפשים את האיש שמאחורי, את הבנאדם, ואת זה אני משתדל לתת ולהעניק בכל מקום בו אני נמצא ולכל מאורע אליו נקלעתי. לכן, הכותרת לא משנה מהמהות ומהרצון שהוא להיטיב לכלל.

*

בשבוע האחרון השתתפתי והנחיתי הלוויה קשה וכואבת, אולי מהגדולות שידעה חדרה. מירב רובין, אשה מיוחדת במינה, קרסה בפתע פתאום תוך כדי עבודתה ובתוך פחות מ-48 שעות השיבה נשמתה לבוראה.

חדרה העיר היתה בהלם. לפי הערכות המשטרה השתתפו בהלוויה הכואבת למעלה מ-3,500 אנשים. אמרתי לבעלה ידידי היקר והחשוב יגאל, כי הקדוש ברוך הוא אינו מביא אסון רק למי שיודע לעמוד בו, "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו", השם מביא מוות ליקרים ולאוהביו, אותם הוא בוחר לנסות.

והאסון האישי מצטרף לאסון הכללי. עם ישראל שרוי בימים אלו באסון חורבן בית המקדש וירושלים, ובוודאי שפטירת נשמות יקרות מצטרפות לאסון הכללי, וכשם שלקינו בכפליים כך נתנחם בכפליים בעזרת ה' בשוב ה' את שיבת ציון, ויקיצו וירננו כל שוכני עפר, במהרה.

*

אם נביט לרגע על שלל הפעילויות הטובות שנעשו בעיר בשנים האחרונות נמצא עצמנו מופתעים:

לפני 5 שנים התיירות בעיר הייתה בשפל של כל הזמנים. והנה, היום בהובלתי הוקמה חברת תיירות "נחלים" מובילה אחראית על אלפי מבקרים בעיר; יצא זה עתה המכרז של השיט בנחל; פארק הנחל שינה את פניו; הטיילת שחצי ממנה כבר מסודר להפליא; חלקים מהחוף ששופצו  לבלי הכר; רצועת החוף ששודרגה ; בית פינרברג שודרג באופן נפלא; 'אחד העם' ששוחזר. וזה רק על קצה המזלג.

לא תראו את זה בקמפיינים על פני חוצות, כי אני מאמין בסיוע האישי, ברמה אישית של אחד על אחד ובגובה העיניים.

אני מצהיר ומודיע: אני נכנס לעירייה שלא על מנת לקבל פרס ואין בכוונתי ליטול שכר, גם אם יוצע לי סגנות או כל דבר אחר. אין אני מזלזל באותם מחבריי הנוטלים שכר, מגיע להם, אני בכל אופן, אין בכוונתי ליטול שכר ואמשיך להקדיש את עיתותיי לסייע בידי תושבי העיר.

*

אני אכן לא מצפה לתשלום, אבל אני כן מצפה לגיבוי. בימים אלו אני פונה לכל מכריי ומוקירי, שנהנו מעשייתי ומאמינים בי, זה הזמן שאני צריך אתכם לצידי. כדי שאוכל להמשיך לשרת אתכם נאמנה בשנים הבאות.

אני מחכה לטלפונים שלכם, ?לסמס שלכם?, להודעות, למיילים. תתקשרו, תכתבו, תתריעו, תבקשו, תמחו, תעודדו. תושיטו כתף ותמיכה בי, כדי שאוכל להמשיך לעמוד לימינכם הלאה.

בטלפון: 050-763-2747

במייל: [email protected]

בפקס: 04-6221272

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!