בקולות החרדים - חוק הלאום עבר: נתניהו: "תחי מדינת ישראל"

בתום פיליבסטר ארוך ומתיש ולאחר דחיית כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק היסוד "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" של ח"כ אבי דיכטר מ'הליכוד' וקבוצת חברי כנסת, ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. בתום ההצבעה, קרעו חברי הכנסת מ'הרשימה המשותפת' את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", ח"כים מהקואליציה מחאו כפיים.

החוק עבר בתמיכתם של חברי הכנסת החרדים, לאחר שסיעת 'יהדות התורה' קיבלה מכתב חתום בכתב ידו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם, ובו התחייבות לפעול במושב הבא לתקן את הפגיעות הצפויות להיגרם מחוק הלאום בנושאים שבציפור הנפש של העם היהודי.

"ככל שבשל פרשנות של הצעת חוק יוסד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי תגרום פגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, אנו מתחייבי לפעול לתיקון הפגיעה בחקיקה בתחילת מושב הבא". נכתב במכתב שפורסם אמש לראשונה ב'בחדרי חרדים'.

אמסלם שיגר את המכתב לאחר שמוקדם יותר אתמול, כפי שנחשף ב'בחדרי חרדים', נועדו חברי סיעת 'יהדות התורה' לישיבת סיעה דחופה על חוק הלאום, שבסופה הוחלט לדרוש מכתב התחייבות ברוח זו מהקואליציה.

קודם לישיבת הסיעה נועד חה"כ ישראל אייכלר, שהוביל את ההתנגדות לחוק הלאום, עם יוזם החוק חה"כ אבי דיכטר, ושמע ממנו התחייבות משותפת עם השר יריב לוין, לשנות את ההיבטים בחוק שעלולים לפגוע בציבור החרדי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה אחרי אישור החוק לדוכן ונשא דברים קצרים: "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו. ישראל היא מדינת הלאום של העם יהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה. ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך. ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההמנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזוהו הדגל שלנו. תחי מדינת ישראל".

שר התיירות והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, ח"כ יריב לוין: "אנחנו ברגע היסטורי ומכונן בתולדות ישראל – חוק היסטורי ומשמעותי. אינני בא בטענות לרשימה המשותפת אבל אינני יכול לקבל את ליקוי המאורות הנורא שיש למפלגות שמאמינות באתוס הציוני ויש לחלקם זכויות היסטוריות בתקומת ישראל שלא תומכות בחוק הזה. המחנה הציוני יושבת תחת דגלה של תנועה של מייסדי המדינה ובראשם ראש הממשלה הראשון דוד בן גורין. אמרו כאן בצורה כנה, חברי העבודה: האם אתם חולקים על מימוש הזכות של ארץ ישראל לעם היהודי? היא לא מדינת הלאום שלנו? הדגל שלנו לא מקובל עליכם? לא הייתה עוד כזו הפנית גב של תנועת העבודה לערכי היסוד של התנועה הציונית. זה חוק שמחזק את זהותה היהודית של המדינה – את העלייה ואת כל הערכים שבזכותם מדינת ישראל קמה לתפארת".

השר לוין הודיע מעל בימת הכנסת כי הגיע להבנות עם חלק מסיעות הקואליציה שיפעלו לתקן את סעיף 10 בחוק בתחילת המושב הבא בחקיקה.
 
יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ אמיר אוחנה: "זהו רגע שייזכר בתולדות העם היהודי – אנו מניחים את אחת מאבני היסוד של קיומנו שהיה אמור להיות מקום המדינה אך עבר כהחלטה מאחת לשנייה. אנו מנסחים בחקיקת יסוד את העקרונות הציונים המרכיבים את המדינה ואת ערכי ההתיישבות היהודית.  אחרי 200 שנות גלות, יש לנו בית. צאו כבר מהגלות – יש לנו בית לאומי והוא שלנו ומותר גם לנו שנגיד 'שלנו היא' לא בלחש אלא בגאון. זו איננה מדינה דו לאומות ולא דו לשונית ולא דו בירתית – זו מדינת הלאום האחת של העם היהודי ושפתה היא עברית ובירתה היא ירושלים.  המתנגדים של החוק מהסיעות הערביות הגונים שמודים כי הם היו גם נגד מגילת העצמאות ואפשר להבין לליבם. ז'בוטינסקי הבין גם לליבם ואמר 'אייני מכחיש שממילא יעשו ערבי ישראל למיעוט בארץ ישראל אבל אני מכחיש שיש בכך משום צרה מבחינתם ואין זו צרה לאומה שיש לה מדינות רבות".

כל מיעוט מעדיף להיות רוב אבל אתם מבקשים להיות המדינה הערבית ה22. אנחנו באים למדינה אחת שמוקפת ב21 מדינות לאום של העם הערבי שלהם אותה שפה, אותה לאום, אותה דת ואותה תרבות – לנו יש רק מדינה אחת קטנה. זו תביעתו של הגווע ברעב מול תביעתו של המדושן בעל התיאבון.

כל מי שחושב שהחוק הוא גזען כמוהו כמי שחושב שהציונות היא גזענות. נושא השפה הערבית אינו אצבע בעין לאוכלוסייה הערבית והיא אינה מוצאת מהחוק. – יש לה מעמד מיוחד והיא לא תיפגע". דברי אוחנה.
 
במשך שעות ארוכות נימקו חברי הכנסת מהאופוזיציה את ההסתייגויות הרבות לחוק.

יו"ר 'מרצ' חה"כ תמר זנדברג אמרה בדיון כי "התחושה שבתוך שעות מדינת ישראל רוצה לשנות את אופייה ולא לטובתה. בכל ההחלטות של מדינת ישראל עומד איש אחד בצלאל סמוטריץ. יצביעו כאן על חוק יסוד שאין אחד ששלם אתו בבניין הזה וזה יקרה כי ראש הממשלה חייב הישג לפני שיוצא לבחירות. זה רגע מביך ומביש שמה ששולט כאן זו הקומבינה הפוליטית. אבל יש תקווה, רק היום אנו עדים למחאה האזרחית והציבורית שהחוק הפנדקאות הצית והיא מקור לגאווה מאוד גדולה וגם חוק לאום זה שאנו מצביעים נמצא את הדרך לבטל".
 
ח"כ בני בגין מ'הליכוד', שהתנגד לחוק, אמר "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני 7 שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו 7 שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה".

בגין הוסיף לאמר, "אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוי עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו."

ח"כ ישראל אייכלר הבהיר עם אישור חוק הלאום ואמר כי: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה". לכן אני שמח שעמדנו בתוקף על התחייבות נתניהו ויו"ר הקואליציה למנוע כל נסיון לפגוע בעניני דת ומדינה על ידי פרשנות החוק. וכך נכתב: "ככל שפרשנות החוק תגרום פגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה אנו מתחייבים לפעול לתיקון הפגיעה בחקיקה". בזכות התחייבות זאת תמכנו בחוק על פי הוראת גדולי ישראל שליט"א.
 
הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!