השופטת רונית פוזננסקי כץ הודחה מתפקידה

כחמישה חודשים לאחר התפוצצות פרשת המסרונים, שהוחלפו בין שופטת בית משפט השלום בתל אביב לבין חוקר הרשות לניירות ערך עו"ד ערן שחם-שביט, החליט בית הדין המשמעתי לשופטים להדיח את השופטת מתפקידה.

בית הדין המשמעתי לשופטים בהרכב הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטת אסתר הלמן, החליט היום כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תועבר מכהונתה, ותסיים את תפקידה כשופטת בעוד כשבועיים, בעקבות הפרשה שנחשפה בחדשות 10.

השופטת פוזננסקי-כץ הובאה לדין על פי קובלנה שהגישה שרת המשפטים. בקובלנה נטען כי השופטת התכתבה במסרונים עם פרקליט שייצג את המדינה בפניה, במסגרת הליכי מעצר והליכים נוספים שהתנהלו בפני השופטת בפרשות הידועות כ"תיק בזק" ו"תיק 4000". בהליך המשמעתי הושג הסדר ולפיו הוגש כתב קובלנה מתוקן. השופטת הודתה בעובדות והורשעה בעקבות זאת. בית הדין הרשיע את השופטת פוזננסקי-כץ בכך שהתנהגה באופן שאינו הולם שופט בישראל, בעשיית מעשים שאינם הולמים שופט, מעשים העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט ובהתנהגות באופן בלתי שוויוני כלפי בעלי הדין.

על פי כתב הקובלנה המתוקן, שכאמור השופטת הודתה בעובדות שבו, ההתכתבות בין השניים, הפרקליט והשופטת, החלה עת שנעשה תיאום זמנים לגבי חתימת השופטת על צווים שונים. בהמשך החל הפרקליט לפנות לשופטת במסרונים בעלי סגנון בלתי פורמאלי, שהתייחסו לגופם של ההליכים שנדונו בפני השופטת. כל זאת נעשה בלא שהצד האחר להליכים, היינו החשודים, מודעים לקשר המסרונים בין הפרקליט לשופטת. כך במסרון אחד כתב הפרקליט כי מעורבים מסוימים צפויים להשתחרר ממעצר, והוסיף: "תיראי מופתעת". השופטת השיבה: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". בהזדמנות אחרת כתב הפרקליט לשופטת במסרון כי גורמי החקירה יבקשו הארכת מעצר וכי: "נבקש מחר ימים ספורים. יבקשו 3 את בהחלט אבל ממש בהחלט יכולה לתת יומיים". תגובתה של השופטת הייתה: "אתה ממשיך לגלות לי הכל ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת".

במסגרת ההסדר שנעשה בין פרקליט הקובלת לשופטת ופרקליטיה הוסכם כי הם יבקשו מבית הדין להטיל על השופטת עונש של השעיה. עם זאת הם לא הסכימו באשר לתקופת ההשעיה. בעוד הקובלת ביקשה שתקופת ההשעיה תועמד על שנה אחת ביקשה השופטת שהשעייתה הזמנית, שהחלה זמן קצר אחרי פתיחתו של ההליך המשמעתי, תסתיים בעת שיינתן גזר הדין בהליך. במהלך הדיונים שנתקיימו חזר בית הדין והעלה ספק האם מוסמך הוא להטיל עונש של השעיה. בעקבות זאת מסרה הקובלת באמצעות הפרקליט שייצג אותה, כי לדעתה האמצעי של נזיפה אינו מתאים, שכן מקל הוא יתר על המידה עם השופטת.

בגזר הדין התייחס בית הדין בחומרה למעשיה של השופטת. בית הדין הצביע על החשיבות הרבה של אמון הציבור ברשות השופטת ובשופטות ובשופטים המכהנים בה. בית הדין הסביר כי אמון הציבור נובע מן האמונה כי ההליכים המתנהלים בבתי המשפט הם הוגנים, כי כללי הדיון מוחלים באופן שוויוני על בעלי הדין וכי השופטות והשופטים פועלים באופן אובייקטיבי וחסר פניות. עוד הוסבר כי אין מקום שהכרעותיהם של השופטות והשופטים, היינו תוצאות ההליכים, יושפעו מרצון למצוא חן בעיניי הציבור.

בית הדין מצא פסול בהתנהלות השופטת הן בעצם ההתכתבות עם הפרקליט שייצג את המדינה בהליכים בפניה והן בתוכנם של המסרונים. זאת במיוחד כאשר החשודים שענייניהם נדונו בפני השופטת לא היו צד לקשר הבלתי פורמאלי בין השופטת לפרקליט. בית הדין קבע כי "התנהלותה של השופטת חרגה במידה משמעותית מן המצופה, הנדרש והמתחייב מאדם המכהן כשופט ברשות השופטת".

השאלה המרכזית בנוגע לסנקציה שיש להפעיל לגבי השופטת הייתה האם בית הדין מוסמך להטיל את האמצעי של השעיה. בית הדין ניתח בהרחבה את הוראות החוק הנוגעות לעניין. בסעיף החוק הקובע מהם אמצעי המשמעת שבית הדין רשאי להטיל לא נזכרת השעיה. הסעיף מדבר על אמצעים אלה: הערה; התראה; נזיפה; העברה למקום כהונה אחר; העברה מן הכהונה.

בית הדין קבע כי מבחינה פרשנית ומבחינות אחרות אין יסוד לטענה המשותפת של שני הצדדים לפיה בית הדין מוסמך להטיל השעיה על שופט או שופטת שהורשעו בדין משמעתי.

על כן, בפני בית דין עמדה השאלה מהו אמצעי המשמעת אותו יש להפעיל לגבי השופטת. לאחר ניתוח האמצעים השונים הגיע בית הדין למסקנה כי נוכח חומרת מעשיה ומחדליה של השופטת, נכון וראוי להשתמש באמצעי החמור ביותר שעומד לרשות בית הדין הוא האמצעי של העברה מן הכהונה, היינו סיום התפקיד. בגזר הדין הזכיר בית הדין את הראיות שהוצגו בפניו ואשר הצביעו על כך שהשופטת הינה שופטת מקצועית, חרוצה ומסורה לעבודה. אותן תכונות חיוביות נתגלו, כך על פי עדות שהובאה, גם לפני מינויה כשופטת, עת שעבדה בפרקליטות מחוז מרכז. חרף זאת מצא בית הדין כי ההתנהלות של השופטת, כפי שתוארה בכתב הקובלנה, היא כה חמורה עד שיש בה כדי להוביל לתוצאה של העברה מן הכהונה.

בית הדין קבע: "רואים אנו חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים. המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפשר אפילו חריפה במיוחד. זאת, נוכח התפקיד המרכזי והחשוב שממלאים השופטות והשופטים בדמוקרטיה הישראלית ועל מנת לשמר את אמון הציבור ברשות השופטת, ואף להגבירו. משהחברה הטילה עלינו השופטים להכריע בגורלם של אחרים לשבט או לחסד, נגזר עלינו להחמיר עם עצמנו ועם אלה שהם בשר מבשרנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!