האם מותר לטבול ולהתרחץ בערב שבת, ומה לגבי עריכת שלום זכר וקידוש

לפניכם דיני תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה לראשון, מאת הגאון הרב יצחק לוקסנברג, רב שכונת נאות שמחה - נופי עילית במודיעין עילית.

ערב שבת חזון

המנהג בארץ ישראל על פי הגאון מוילנא, ללבוש לכבוד שבת כל בגדי השבת וגם בגדים מכובסים, ואפילו השנה שחל בתשעה באב. ויש נוהגים לשנות משאר שבתות בבגד א' של חול. ויכול ללבוש בגדי השבת מחצות היום. ואולם בבגדים חדשים אין להקל.

כמו"כ מותר להחליף מפות שולחן ומגבות לכבוד שבת, אבל להחליף סדינים ומצעים נהגו לאסור. בגדי לילה המכובסים, נראה שלפי הגר"א יש להקל גם בזה לכבוד שבת.

מי שאין לו גרביים או שאר בגדי זיעה מכובסים לשבת יש להקל לכבס לכבוד שבת חזון, ובאופן זה שאין לו בגד אחר מכובס מותר גם כן ללבוש חדשים, אך דווקא בבגדים כאלו שאינם חשובים כל כך, אבל בגד חשוב חדש אין ללבוש בכל מצב.

וכשרוחץ לכבוד שבת ראוי ונכון להשתמש במגבת משומשת קצת, ולא יקח מכובס או חדש.

אופן הרחיצה בערב שבת

כתבו הרמ"א ושאר פוסקים שגם בערב שבת חזון אסור לרחוץ כי אם פניו ידיו ורגליו בצונן, ואולם מי שרגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת יש להקל לרחוץ פניו ידיו ורגליו ב"חמין", וכן יש להקל בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך, אבל אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן אע"פ שרגיל לרחוץ כל גופו בחמין בכל ע"ש. ובמקומות שמזיעים הרבה רבים נוהגים להקל בע"ש לרחוץ כל גופו בצונן או בפושרים הנוטים לקר, וכשיש צורך להסיר הזיעה יש מקום להקל אף עם סבון.

וכתב המשנה ברורה (ס"ק צ"ו) שלמרות שהקילו לרחוץ פניו, ידיו ורגליו ולחפוף ראשו בחמין, צריך לרחוץ בלי סבון. והחזון איש הקל בזה עם סבון.

לגבי טבילה במקווה לכבוד שבת: הנוהג לטבול בכל ערב שבת ואינו מבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה [פרט לאונס] מותר לו לטבול בערב שבת, אך דווקא בצונן. אמנם כשחל ראש חודש בערב שבת אז התירו בשבת הראשונה שלפני שבת חזון לרחוץ כל גופו אפילו בחמין למי שרגיל בכך.

השנה שחל תשעה באב בשבת, וערב שבת הוא ח' אב, ראוי לכתחילה להקדים את הרחיצה והטבילה במקווה קודם חצות.

שבת חזון

לכה דודי יש לשיר כרגיל, אבל אין לשורר בניגון של קינות 'אלי ציון', כי זה בגדר אבלות בפרהסיא. שלום זכר או קידוש עושים לכבודם כרגיל ולעניין קידושא רבה ללידת הבת, מקומות שהרגילות לא להקפיד לעשות בסמוך ללידה, אז יש לדחות את הקידוש לאחר תשעה באב, ובאופן שיש צורך מסוים לעשות בתשעת הימים, ראוי שלא לעשות את הקידוש בפרסום גדול, והיינו שלא יתלה מודעות במקומות אחרים, רק יעשנו בשביל המתפללים עמו, כן הורה מרן הגר"נ קרליץ.

לגבי שירת זמירות שבת בסעודות, כרגיל.

אבלות בצנעה

דעת השולחן ערוך שאין לנהוג כלל אבלות בשבת זו. וכן הסכים עימו הגר"א. אך דעת הרמ"א להחמיר לנהוג אבלות בצנעה, ולכן לנוהגים כרמ"א איסור בת"ה, וכן אסור לרחוץ בחמין בשבת. ובל"ט יש להקל, גם טבילה וגם מצוה.

כתב הרמ"א אין לטייל בערב תשעה באב, וגם כשחל בשבת נוהג דין זה.

לימוד בשבת

אף שבשאר השנים נוהגים בערב תשעה באב מחצות היום שלא ללמוד כי אם בדברים המותרים ללמוד בתשעה באב עצמו, מ"מ כשחל תשעה באב בשבת יש לסמוך על המקילים ללמוד אחרי חצות. ומי שיכול ללמוד בדברים המותרים בתשעה באב ודאי עדיף יותר. וגם בשיעור הקבוע לרבים כיון שיש לחוש שיהא ביטול תורה לחלק מהלומדים אין לבטלו.

נטילת קלי צום בשבת

הרוצה לקחת גלולות או טיפות להקלת את הצום בשבת קודש, יש להמיסו מערב שבת לתוך משקה או אוכל ואז יוכל לקחתו בשבת לכתחילה.

סעודה שלישית

יש להתפלל מנחה בשבת זו בהקדם בכדי שישאר זמן לאכול סעודה שלישית בנחת ולסיימה קודם שקיעת החמה. ואין אומרים "צדקתך צדק".

בסעודה שלישית מותר לאכול בשר ולשתות יין, ומעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו. ומ"מ ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן אין לקבוע מסיבת מרעים, אבל מי שדרכו בכל שבת לאכול עם חבריו ומיודעיו אין לשנות בשבת זו כי זה יתפרש כאבילות בפרהסיא ויכול לזמן על הכוס, ולשתות היין כל שלא הגיע שקיעת החמה.

סמוך לשקיעת החמה חייבים להפסיק באכילה ושתיה, וכן חל אז איסור רחיצה וסיכה וכו', אע"פ שעדיין אסור במלאכה, כי זמן זה הוא עדיין ספק שבת כל זמן בין השמשות.

ומ"מ אין לחלוץ את הנעליים או לשבת על הארץ עד צאת הכוכבים, משום שזו אבלות בפרהסיא בשעה שהוא עדיין ספק שבת. לכן ימתין עד צאת הכוכבים ויאמר ברוך המבדיל, ואז יחליף המנעלים וכן יחליף מבגדי שבת לבגדי חול.

אין להכין קינות ושאר דברים לצום כל זמן בין השמשות, ולכן אין לקחת הנעלים של תשעה באב או הקינות לבית הכנסת עד לאחר צאת הכוכבים, ועל כן נהגו בהרבה מקומות לאחר מעט את זמן תפילת ערבית כדי שיספיקו להחליף את הנעליים קודם ההליכה לבית הכנסת. וכשמחליף הנעליים יראה שלא ליגע בהם בידיו שלא יצטרך ליטול ידיו, ואם נגע ינקה ידיו בכל מידי דמנקה.

דיני הבדלה

אין מבדילין על הכוס במוצ"ש זו, אלא מבדילים למחרת הצום, אך מכל מקום מברכין על הנר במוצ"ש. והמנהג לברך על הנר בביהכנ"ס אחרי מעריב לפני מגילת איכה. והנשים תברכנה על הנר בביתן. ואין מברכין על הבשמים לא במוצ"ש ולא במוצאי תשעה באב (ערבו של יום ראשון).

יש להזהיר את בני הבית להמתין מלעשות שום מלאכה עד צאת הכוכבים ושיאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם עשיית שום מלאכה במוצ"ש.

נשים שמוכרחות לאכול בתשעה באב יש אומרים שהן יכולות לאכול בלי הבדלה. אבל יש להן לשמוע הבדלה במוצאי תשעה באב. יש מגדולי הוראה שמורים שחייבות בהבדלה. לגבי קטנים, המנהג שאוכלים בלי הבדלה, ושומעים מגדול במוצאי תשעה באב.

חולה שדינו לאכול בתשעה באב יבדיל על מיץ ענבים. וכשמבדיל בתשעה באב לא יאמר הפסוקים שאומרים קודם ברכת המבדיל כי הם פסוקים של שמחה.

במוצאי תשעה באב עושים הבדלה בלא נר ובשמים, וללא הפסוקים שלפני הבדלה, כי הפסוקים הללו נתקנו למוצ"ש בלבד.

(מקור: 'דרשו')

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!