המחאה החברתית הבעירה שוב את לפיד השנאה • טור אישי

כבר בתחילת המאבק החברתי - שזכה לתרועות העם בדמות משפט דמגוגי: 'העם דורש צדק חברתי!' – ידע הציבור החרדי כי המאבק הזה לא טומן בחובו בשורות לטובת עמלי התורה.

הידיעה הזו שלא לובתה על ידי גורמים פוליטיים אינטרסנטיים אלא על ידי ההבנה הפשוטה כי מחאה של יושבי קרנות היושבים עם קוקו, גיטרות, אלכוהול ו'מוסיקה טובה' – לא יכולה להצמיח טוב לציבור החרדי – גרמה לכולנו להדיר את רגלינו מנתיבתם, ולא להצטרף לפסטיבל המתוזמר של כלי התקשורת כנגד 'ממשלת הרשע'.

למרות שעל פניו נראה היה כי הציבור החרדי אמור היה להיעמד בראש המחאה החברתית ולמחות כנגד העוולות החברתיות שהוא הסובל העיקרי מהם – גילינו בגרות מרשימה ונשארנו בין כותלי בית המדרש.

כנראה שהאינטונאציות שנרכשו בשנים ארוכות של אפליה וזלילת חרדים לתיאבון – טובות בהרבה מכל נאום פופוליסטי של ח"כ כזה או אחר.

ואף ילד לא שאל..

בין כל שלל התומכים ב'מחאה-החברתית-המוצדקת-ביותר-מאז-קום-המדינה' לא נמצא ולו ילד אחד שישאל: מדוע לא הולכים כל אותם 'שוחרי שוויון' להתגורר בדרום הארץ. במקומות בהם ניתן להשיג בניין ועוד כמה דונמים למרעה במחיר של דירת מצ'וקמקת בתל-אביב.

לא נמצא ולו בן אדם אחד שינסה להבין איך מחאה חברתית כנגד יוקר המחיה יוצאת דווקא מהמעוז האליטיסטי והשמן ביותר בארץ? האם לא טבעי שהמחה הזו תצא דווקא משכונות המצוקה והפריפריה?

האם העובדה שצעירים שמנים ושבעים עומדים עם דמעות תנין ומבכים את מר גורלם על העובדה שהם לא מצליחים לרכוש דירה במרכז הארץ בסכומים העולים על מיליוני שקלים אינה פתטית ומעוררת גיחוך?

כשהחזיר פושט טלפיו

ביום שישי האחרון פשט החזיר את טלפיו, וחשף ב'עיתון של המדינה' את המניעים העומדים מאחורי המאבק.

בטור אותו כתב יאיר לפיד, בנו של 'אוהב החרדים' טומי לפיד, נחשפות המטרות האמיתיות של המאבק החברתי.

אחרי שקראתי אותו הבנתי כי נבואה נזרקה בנו. העובדה שהציבור החרדי לא הצטרף למאבק שנועד להילחם בציבור לומדי התורה – הינה התשובה הברורה ביותר לאלו שתמהו מדוע אנחנו לא לוקחים חלק במאבק הציבורי.

בטורו תוקף לפיד-זוטא את שר השיכון אריאל אטיאס על החלטתו לשנות מהסעיפים שנקבעו על-ידי וועדת טרכטנברג.

לפיד מצטט פקיד אלמוני שסייע לוועדה שקבעה כי יינתן סיוע לדיור רק למי שעוזר לעצמו. "החלטנו לא לעזור למי שלא עוזר לעצמו", מצוטט הפקיד האלמוני.

סוג חדש של לחימה: מתק שפתיים וכתיבה זורמת

על פניו נשמע הכלל הזה, ככלל הגיוני ומוצדק. דא עקא, שהיחידים שיפסידו ממנו הם אותם רבבות לומדי תורה שהחליטו להקדיש את חייהם להמשכיות של המסורת היהודית למרות שההחלטה הזו דורשת מהם חיי דחק ומחסור.

באם הייתה מתקבלת ההחלטה כפי שניסחו אותה אותם פקידים שבעים, היו מוצאים את עצמם רבבות לומדי תורה בפני שוקת שבורה. בפני סיכוי אפסי לזכות לקורת גג אי פעם.

למזלנו, במשרד השיכון יושב יהודי חרדי, שעלה על המוקש בטרם הגענו למצב קטסטרופאלי. בעסקה שרקח עם ראש הממשלה – שלא בפעם הראשונה מגלה רגישות רבה לצורכי הציבור החרדי – סוכם כי התנאי לפיו רק מי שעובד יזכה לסיוע בדיור – יירד מסדר היום. במקום הכלל הלא-שוויוני הזה, יגיעו קריטריונים אחרים, הגיוניים בהרבה: מספר ילדים ומספר שנות נישואין.

ההחלטה הזו הצליחה להוציא את יאיר לפיד מדעתו. אביו היה תוקף את הציבור החרדי בוולגאריות ובגסות רוח. הבן, כך מתברר, עושה את הדבר רק במתק שפתיים, בנחמדות ו'ברצון לעזור'.

לראשונה, קורא לפיד 'להפציץ' את תיבות המייל של משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה נגד ההחלטה הזו, ובכך, הלכה למעשה, פותח בקמפיין פוליטי על גבם של החרדים.

יאיר, זה לא יעזור!

יאיר היקר, אנו לומדי התורה נמשיך ללמוד, גם אם ההחלטה הזו תעלה לנו בחוסר בדיור. המשכנו במשך כל הדורות ללמוד תורה למרות גזירות שונות ומשונות שנחתו עלינו. האמן לי, לא אתה תהיה זה שתצליח לעקור את החוליה משרשרת הדורות הממשיכה ללמוד תורה ולקיים את מצוות ה' במסירות נפש, אך לצערי, שמך ייחרת מעתה לדיראון עולם בין אלו שניסו לעשות זאת.

ניסו וכשלו.

ולך, השר אטיאס מופנית ברכת כה-לחי! אל תיבהל ממזימות שוחרי רעתנו, והמשך במאמציך לסייע ללומדי התורה, כי לכך נוצרת.

ואנחנו? נמשיך להתעלם מ'מחאות חברתיות' מוצדקות ונתפוס את אומנות אבותינו בלימוד התורה בכל מחיר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!