הצצה מיוחדת לקעמפים של עולם הישיבות

בין הזמנים כבר כאן. בסוף השבוע יצאו רבבות אלפי בחורי הישיבות לחופשה למשך כשלושה שבועות. זו היא גם עונת הקעמפים והצורבים הצעירים מסייימים את הדיונים האחרונים בינם לבין עצמם, מה יכלול הקעמפ השנה. מעאכרים מסתערים על הרשימות, והת"תים בישיבות השונות ממיינים את הנצרכים שיזכו לסבסוד. אחרונים חביבים הם אלו שמרוויחים מכל הסיפור הזה - מנהלי ישיבות המגזר הדתי לאומי, שבמתחמי הקמפוסים רחבי הידיים של מוסדותיהם, מוצאים בחורי הישיבות החרדיות פורקן ומנוח.

מחנות הקיץ של ישיבות המגזר החרדי הפכו למעין 'פורום קיסריה' או 'כנס הרצליה' חרדי. בראש הרשימה מככבים כמובן הפאנלים, בהם מתכתשים פוליטיקאים, אישי ציבור, עיתונאים ומומחים בתחומים שונים.

מלאכת הפקת קעמפ היא מהעבודות הקשות שבמקדש. עמל ויגיעה אינסופיים מושקעים עד שהמוצר המוגמר קורם עור וגידים. יש לבחור את הקו המנחה, למצוא את האנשים הנכונים, לתאם ולוודאות שהם פנויים, להתמקח ולסגור על מחיר שווה לכל נפש והעיקר שהנושאים המועלים לשיח יתאימו לעולמו ולמושגיו של בן ישיבה.

כמה מוחות שעומדים מאחורי הקלעים של הקעמפים, מספרים על תהליכים מבורכים מחד בכל הנוגע לביקור באתרים מחללי שבת, אבל מאידך כאלו שמסבכים להם כהוגן את התכנון המקדים. "בעוד שבשנים עברו המודעות הייתה פחותה, וברוב המקרים השיקולים של שבת וצניעות לא תפסו מקום במכלול, הרי שלאחרונה המשוכה הראשונה אותה צריך האמרגן לצלוח היא שאלת שמירת השבת וסידורי הצניעות שנכנסו לקונצנזוס החרדי בעוצמה רבה", דבר המפיק.

בהרחבה, אתרים גדולים מאוד שלא מיועדים לציבור החרדי בשגרה, היו נשכרים על ידי הישיבות ליום שלם שהיו סוגרים בו את המתחם כולו. כיום, לאחר ההתחזקות בהימנעות מלהיכנס לאתרים מחללי שבת, לא ניתן כבר לעשות את המהלכים הללו. רשת 'קו עיתונות' פרסמה בסוף השבוע שעבר פרויקט מיוחד בנושאים הללו ו'בחדרי חרדים' מציג אותו לפניכם.

מזון ולינה תחילה

הסעיף המשמעותי ביותר הוא 'לינה' וממנו נגזרות שאר העלויות. סעיף הלינה כולל שכירת קמפוס, ובחישוב גס העלות למיטה מסתכמת בין 80 ל-100 ₪, אינו דומה עלות קמפוס בצפון לכזה הממוקם בגוש דן. כמו כן בית הארחה או פנימייה לנוער אינם שווים במחיריהם, ויש גם מקומות שזוכים לסבסוד.

האתרים האולטימטיביים הם הקמפוסים של הישיבות התיכוניות של הציונות הדתית, מ'כפר הרואה' ועד 'חרב לאת' 'נחלים' ו'שעלבים', ישיבות שיש בהן מגרשים רחבי ידיים וחדרי פנימייה מאובזרים. מבחינת הצוות החשיבות של אותם מתחמים נמצאת בעובדת קיומו של בית מדרש מכובד. העוסקים בתחום מספרים על המרכיבים הקריטיים: "שיהיה מזגן ומקלחת טובה זה מאוד חשוב. האידיאלי ביותר זה מקום עם מרחבים מחוצה לו", מסביר לנו אחד מהם.

אחרי הלינה מגיע האוכל, שבדרך כלל עולה ברמתו על האוכל שמוגש כל השנה לעמלי התורה, כשגם כאן יש הבדל בין ישיבות שמסתמכות על קייטרינג ויש שמביאות את הטבחים הקבועים. עלות ההסעדה היא באזור ה-60 ₪ לפה, ולאלו שמזמינים אוכל מוכן כ-80 ₪.

אחרי הלינה והאוכל, הסעיף השלישי ברשימה, הוא האטרקציות, הפעילויות, התכניות וכל מה שעבורו נוסד המושג קעמפ.

סימפוזיונים ולוליינים

יש מחנות שהכול מסתכם בסימפוזיונים, הרצאות ופאנלים שונים. בדברים האלו אין כסף גדול. העלות המקסימלית היא להביא את הנואמים למקום ותו לא. האורחים עצמם ברובם המוחלט מגיעים חינם אין כסף, מי לשם שמיים ומי לשם פרסומת. מעבר לכך, מתחילים לספור את הכסף.

הכסף הגדול נמצא בהופעות ומיצגים. דוגמאות לא חסרות. העלות הממוצעת היא כחמשת אלפים ₪ לערב, ופעמים יכולה לטפס עד לעשרת אלפים ₪ ויותר. פנטומימות, גרפולוגיה, קסמים וסטנד-אפ אלו מרכיבים בולטים באותם הופעות. אחד מכאבי הראש הגדולים של המוציאים לפועל הם תכנים שלפעמים עלולים להיות בעייתיים, מרבית המופעים לא תוכננו מראש לציבור החרדי, ודאי שלא לבחורי ישיבות. כאן צריך לדעת איך להלך בחכמה בין הטיפות, ואת זה עושים המארגנים בהצלחה יתירה. אחד הדברים שנכנסו לאחרונה חזק מאוד הם מסיבות אוזניות. העלות היא פר-אוזניה, ובמקרים רבים העלות מכוסה בחסות החברה שרוצה להיכנס לשוק ולמכור במגזר.

קייאקים ומסלולים

תחום הנסיעות הוא היקר ביותר. יש ישיבות שלא עושות פעילות בשטח המחנה, בדרך כלל מדובר בכאלו עם כמות בחורים קטנה יחסית, שחסר להם תקציב. היום היקר ביותר בקעמפ הוא יום טיול, למרות שההליכה עצמה בדרך כלל היא חינמית, הכסף הגדול נמצא באוטובוסים. מפיק ותיק מתאר לנו בשיחה "הקפצה קטנה ממקום למקום זה לפחות 1,800 ₪, אוטובוס ליום שלם זה לפחות 3,000 ₪".

היציאה המועדפת על הבחורים היא למקומות עם מים, הפופולאריים ביותר הם מסעות שיט קיאקים בים התיכון ובכינרת, גם העלות הנמוכה מוסיפה לאטרקטיביות של הז'אנר, שבשנים האחרונות כמעט ולא נמצא קעמפ ישיבתי שלא מקדיש יום אחד לתענוג הרטוב. המחיר הוא באזור ה-25 ₪ לנפש. גם פה יש את האלמנט של שמירת השבת.

מסלולי הליכה, הממעיטים ילכו לאתרי קק"ל שהכניסה אליהם בחינם, והעלות היא רק בנסיעות. יש שהולכים לקירות טיפוס או מסע ג'יפים. המחירים גם הם נעים ונדים בהתאם, כאשר ג'יפ יכול להגיע גם ל-700 ₪ בשעה.

מלבד הפעילות החיצונית יש גם את הגיבוש החברתי הפנימי, כשהמוטיב המרכזי הוא החלק המוזיקלי. זיצים עם גיטרות וקלרינט, ערבי שירה, ריקודים עד השעות הקטנות, תחרויות מלחינים ועוד סוגים שונים ומגוונים. הופעות מרובות זמרים הפכו לכוכב הלוהט של הקעמפים, בכירי הזמרים החסידיים, השמות הכי גדולים בשדה הזמר היהודי מקפצים מקמפוס למשנהו בכל ערב ומופיעים על עשרות במות במהלך בין הזמנים. המהדרין ישלבו במופעים גם מקהלות שצצות לאחרונה כפטריות אחרי הגשם.

התקציב המינימלי הנצרך כדי לארגן קעמפ בין שלושה ימים עומד על כחצי מיליון שקלים לישיבה עם כמאתיים תלמידים. כך לפי הנתונים הנחשפים בכתבה זו.

ויש גם תקציב מהשר דרעי

העלות הכוללת גבוהה מאוד. התשלום ממומן מהנהלת הישיבה וכמובן מכיסיהם של הורי הבחורים. העלות לבחור נעה בסעיפי אוכל ולינה כ-170 ₪ לבחור, יום טיול מכוסה ממשרד הנגב והגליל, ושאר האטרקציות והפעילויות מגיעות לסך של כ-500 ₪ לבחור.

בשנים האחרונות צצה קרן אור חדשה המקלה במעט את ההתמודדות עם הסכומים האדירים. מדובר בתקציב הקעמפים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל שתחת אחריות השר אריה דרעי. בשקלול הנתונים יוצא שהמשרד מתקצב כל ראש בכ-140 ₪. ישיבה ממוצעת נהנית מתקציב של 50,000 – 60,000 ₪. סכום שמכסה בדרך כלל יום פעילות שלם, הכולל יציאה לחיק הטבע ונסיעות ארוכות.

הוצאות השתתפותם של משפחות אנשי הצוות של הישיבה, מממנים בדרך כלל מהקופה המרכזית, סוג של צ'ופר למג"שים והמשגיחים שעושים את עבודתם נאמנה כל ימות השנה, ומרביצים תורה בתלמידים וצריכים גם הם להחליף כוח.

הנושא האחרון הוא המורכב מכולם. ביטוח וכיסוי במקרים של פגיעות ונזקים בגוף ובממון. "זה אחת הבעיות הכי קשות. ההתמודדות מול משרד החינוך", אומר גורם המעורה בתחום. "בדרך כלל יש הרבה מאוד ביקורות בדברים האלו". באמצע יום טיול יכולים להופיע מפקחים של המשרד. במקרה של בחורים מתחת גיל 18 המורכבות גדלה יותר. חובה לצרף חובש ומדריך מקצועי ומוסמך לכל יציאה וטיול והעלויות לא קטנות. גם אישור לכל יציאה נדרש להנפיק ממשרד החינוך. "משנה לשנה המודעות בהחלט עולה, אף ראש ישיבה לא רוצה להסתבך עם פציעה של בחור וכל היתר, והדברים קרובים להסדרה סופית", מספר הגורם.

בשנות תשס"א התפתחה ההתייחסות ההלכתית לחופשה הישיבתית, וחוברו מספר ספרים בנושא, בהם: ספר 'מנוחת אמת', מגאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס, ספר 'שלהי דקייטא', מהגאון רבי שמואל ברוך גנוט, ספר 'דבר הלכה/בין הזמנים', מהגאון רבי יהודה לייב שטרן, ספר "הזמן ובין הזמנים", שנכתב בעילום שם המחבר. ארגון "דרשו" פרסם מספר קובצי עת, המתפרסמים בישיבות לפני היציאה לפגרה והעוסקים ב"הלכות והליכות ל'בין הזמנים".

מפת הקעמפים

לא בכל הישיבות כבר הכריעו סופית היכן לקיים בשנה זו את הקעמפ, אך מטבע הדברים בישיבות הגדולות בהן לומדים למעלה ממאתיים תלמידים - הקעמפ כבר יצא לדרך וכמעט הכל סגור.

כך למשל הישיבה הגדולה ראשון לציון המונה כמאתיים בחורים, תערוך את הקעמפ בקמפוס 'בית חנן' בהר כנען בצפת בשבוע הראשון של ביה"ז למשך ארבעה ימים. ראש הישיבה הגאון רבי ישראל מאיר דרוק אינו שוהה בקעמפ אך מגיע לסימפוזיון מיוחד בו התלמידים שואלים ככל העולה על ליבם.

ישיבת מיר ברכפלד  - הקעמפ במושב שעלבים בהשתתפות ראשי הישיבה בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, שישתתף גם בקעמפ של מיר ירושלים שיתקיים השנה בחיספין שבגולן.

ישיבת בית מתתיהו בראשות הגר"ב ויסבקר - יקיימו השנה את הקעמפ במבנה סמינר באר יעקב.

ישיבת אור ישראל בראשות הגר"י רוזן והגר"מ רבינוביץ ישהו בקמפוס בחדרה. יצוין כי גם בימי הקעמפ מקפידים בישיבה על הסדרים ובמהלך הבוקר מתקיים סדר א' בדומה לימי הזמן הרגילים.

ישיבת מאור התלמוד רחובות בראשות הגרא"י קוק והגר"ח זליבנסקי ישהו בקרית טבעון.

ישיבת חברון קרית ספר (ר' הלל) ישהו בנתניה.

ישיבת תורת זאב בראשות הגר"ב סולובייציק ישהו במושב שעלבים, יצוין כי חבר המועצת ור"י חברון הגר"ד כהן הנחשב לראש ישיבת תורת זאב, שוהה מידי שנה עם תלמידי הישיבה בקעמפ.

ישיבת מאור יצחק (חמד) ישהו השנה בכפר הרוא"ה.

ישיבת נתיבות החכמה בראשות הגאון רבי דניאל קלמן וולפסון, ישהו במושב שעלבים.

ישיבת מאירת שמועה בראשות הגר"נ רוזנבלט באשדוד ישהו באחד הישובים ברמת הגולן.

ישיבת כפר חסידים ברכסים ישהו בעיר מעלות

ישיבת קפלן החדשה ישהו בת"ת תשב"ר ברכסים.

ישיבת באר יעקב בראשות הגרד"י שפירא ישהו בישיבת אביר יעקב נהריה.

ישיבת אור אלחנן ישהו בישיבת בני עקיבא בצפריה.

ישיבת שערי שמועות בראשות הגרנצ"י שפירא ישהו במדרשת ביחד בירוחם.

ישיבת קול תורה ישהו בישיבת בני עקיבא מירון.

ישיבת הגר"ח מן ההר ישהו במושב נווה ישיבה קדם צבאית עוצם.

ישיבת משכנות הרועים ישהו בכפר הרואה.

ישיבת תורה ודעת ישהו במגדל העמק.

ישיבת דרך חכמה (הרב סילבר) ישהו במצפה יריחו.

ארגון עזר מציון יערכו את הקייטנה בקמפוס נחלים.

בארגון אחים לנצח יוצאים המתנדבים והחולים למושב טל חרמון רמת הגולן.

בעשרות ישיבות מנהלים עדיין מו"מ עם בתי הארחה, ישיבות וקמפוסים זולים.

בישיבות הותיקות בעולם הישיבות לא מקיימים כלל קעמפ, כך למשל בישיבות פוניבז', חברון תפרח וכדומה. בישיבת תושיה בתפרח מחמירים ואוסרים על בני הישיבה לקיים טיולים בימי בין הזמנים יחד, בעבר נתפסו בחורים שיצאו לטיול מאורגן ובעצה אחת עם כל רבני הישיבה הם עזבו את הישיבה לצמיתות.

ולסיום, הקעמפ המשמעותי ביותר בעולם הישיבות הוא "מחנה בני תורה" של ישיבת 'עטרת ישראל' שייערך השנה בגבעת וושינגטון. הקעמפ, המתקיים יותר מחמישים שנה בראשות הגרב"מ אזרחי, יעלה לכל משתתף 900 שקל ואחרי סבסוד כ-500 שקל לבחור. במחנה משתתפים בחורים מישיבות תיכוניות ש"נשרפים" והופכים לבני ישיבת עטרת ישראל עם תחילת זמן אלול. במרכז המחנה עם צאת השבת המסיימת את הקעמפ מספר חבר המועצת וראש הישיבה הגרב"מ אזרחי את הסיפור הידוע "יצחק אלחנן שמאלה" על מרן רבי יצחק אלחנן ספקטור זי"ע והחלום שגרם לו לשנות את חייו. כאשר רבים מן המשתתפים דומעים בכל שנה מחדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!