כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

כוח התפילה פועל גם אצל הפשוטים ביותר

הרב מרדכי מלכא מבאר בטורו השבועי על הפרשה כיצד כוחה של תפילה חזק לא רק אצל גדולי הדורות - אלא גם אצל היהודי הפשוט ביותר

כוח התפילה פועל גם אצל הפשוטים ביותר
דוד כהן

במדבר פרק לה (כה) וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֘ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ: (כו) וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה: (כז) וּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם: (כח) כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ:

שאלות

א: יש לשאול מדוע התורה תולה את הגלות של הרוצח במיתת כהן גדול? ב: עוד יש לשאול הרי בגלל זה יגרום שהרוצחים יתפללו על מיתתו כמבואר בגמרא?

תפיסת העולם

כאשר נתבונן בתפיסת העולם כי תפילה יכולה לפעול דווקא על ידי צדיק ומקובל הראוי לכך ורק תפילתו מתקבלת ופועלת ישועות ומבטלת גזרות וכמאמר חז"ל שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל הגזירה.

אמנם נכון הדבר שיש בכוחות צדיקי הדור לפעול ולחולל ישועות ולבטל גזרות רעות, אך תורתנו מלמדת אותנו שכוחה של תפילה מעומקא דליבא יכולה לפעול אצל כל אדם גם הפשוט ביותר, והכל תלוי בדבר אחד רחמנא ליבא בעי, היות ותפילה היא עבודה שבלב וכל עוד מתפלל וליבו בל עימו אין תפילתו פועלת ומתקבלת כאשר נבאר.

מדוע תלה הגלות במות הכה"ג, ואמו מביאה להן אוכל

והנה מבואר במסכת מכות דף יא ע"א במשנה: "לפיכך, אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ובגמרא: "מנא הני מילי? אמר רב כהנא, דאמר קרא וישב בה עד מות הכהן הגדול, וכתיב כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול, וכו'. לפיכך אימותיהן של כהנים וכו'. טעמא דלא מצלו, הא מצלו מייתי, והכתיב כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא".

"אמר ההוא סבא, מפירקיה דרבא שמיע לי שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו. מבואר בגמרא ששואלת כיצד יתכן שתפילת הרוצחים על כה"ג יכולה להשפיע על מיתתו הרי לא עשה להם דבר? ומתרצת כיון שהיה לו להתפלל על בני דורו שלא יכשלו, ולכן יש עליו תביעה ויכולים להתפלל על מיתתו, ולזאת אמותיהן היו מבאין להם מזון לרצות את הרוצחים".

וכן פרש"י שם שהיה להן לבקש רחמים על דורן - הלכך לאו קללת חנם היא. וכ"כ בתרגום יונתן במדבר (ל"ה כ"ה) כתב שעל הכהן גדול מוטל בעת שהי' נכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים לקדשי קדשים להתפלל שלא יהי' בישראל לא עוון עבודה זרה ולא גלוי עריות ולא שפיכות דמים.

והוסיף המהרש"א בחידושי אגדות שם שהיה להן לבקש רחמים על דורן כו'. ודבר זה תלוי יותר בכ"ג שכך היה תפלתו ביוה"כ על כפרת עון שתבטל הגזירה שלא יהרג גם שהרשעים ישובו מעונם ותיבטל מהם גזירה רעה כההיא דר' זירא בפ' אד"מ וק"ל: מתבאר מדברי הגמרא כל שיש עילה ולו הקטנה ביותר יכולה תפילתו של השני להתקבל.

מעשה שהיה כיצד צריך לחשוש מתפילת אחר

בספר 'דרך שיחה' לגר"ח קנייבסקי שליט"א בח"א בפ' חיי שרה מובא: "מעשה שהיה בכלה שזמן נישואיה נקבע ליום ט"ו באב. הכלה מתגוררת עם אביה האלמן, וקיבל האב הודעה על מחלה קשה שפקדה אותו. ניגש האב אל בתו הכלה ובקשתו בפיו לדחות זמן נישואיה בשנה, באומרו לה שאם תעבור לביתה החדש לא יוכל להסתדר בכוחות עצמו. תגובת החתן היתה "תיגשי לרב, ומה שיאמר לך כך נעשה".

השאלה הגיעה לרב שליט"א והכריע בה לפי האמור במסכת מכות (י"א, א') שכיון שהרוצחים בשגגה שגלו לערי מקלט משתחררים במיתת כהן גדול, "אמותיהן של כהנים היו מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו", וגם בנידון הנ"ל, אם נעכב את החתן מלישא את כלתו, הרי הוא יתפלל בסתר לבו על חותנו שימות.  שאלו: לכאורה חלוק העניין מהאמור במסכת מכות, כי שם אמרו בגמ' מה שמועיל התפילה כיון שהיה לכה"ג להתפלל ולבקש רחמים על בני דורם שלא יהיה אצלם עניין כזה ולא ביקשו, א"כ הכה"ג הוא גורם ברציחתו, ומה עניינו לכאן? והשיב גם כאן האב הוא גורם, כי למה ביקש שידחו החתונה.

כשיש לחברו תביעה נגדו, יכולה להתקבל תפילתו או קללתו

ולכן כתב בשו"ת 'עשה לך רב', להגרח"ד הלוי ז"ל רבה של ת"א, חלק ג' סימן נ"ד, אשר נשאל האם לחשוש לקללת חברו הכועס עליו וק"ו לתפילתו של שונאו נגדו ועיי"ש שהשיב בארוכה ואעתיק רק סיום דבריו שלומד מנידון שלנו. וז"ל: "ושאלה הגמרא, ובאם יתפללו ימות, והלא קללת חנם לא תבוא, ותירצה, שהיה להם (לכהנים) לבקש רחמים על דורם ולא בקשו (מכות י"א א). הרי שיכולה קללתו של רוצח (אמנם בשוגג שיתכן והוא איש פשוט, לא צדיק ולא חכם, שגלה לערי מקלט), לפעול ולהמית את הכהן - הגדול, אף אם צדיק גמור הוא, וכל חטאו הוא בכך שלא בקש רחמים על בני דורו, ומשום כך אין זו קללת חנם ופועלת".

"וכל שכן כאשר אדם המקולל הוא חוטא גמור וחייב בלאו - הכי בדיני שמים, שהקללה פועלת אז להחיל עליו מדת הדין והעונש, ומדברי הזוהר שציטטנו לעיל ניתן ללמוד טעם נוסף, שהקללה יכולה לפעול בשעת סכנה, אף שאינה יכולה לפעול בזמנים כתקנם. וכדומה לזה מצאנו בגמרא על מה ששנינו, על שלש עבירות נשים מתות בשעת לדתן, ושאלה הגמרא ולמה בשעת לדתן דוקא, הלא יש עבירות ומגיע עונש גם ללא שעת לידה. ותירצה הגמרא נפל תורא חדד סכינא, כלומר אם כבר נפל השור חדד סכין ושחטהו. ופירש רש"י הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבוא (שבת ל"ב א)". עכ"ל.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים

עוד כתבו חז"ל על כוחה של תפילה מעומקא דליבא, בגמרא ברכות (לב ב) אמרו: "מיום שחרב בית המקדש, נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. ומכל מקום כבר אמרו רבותינו, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים, וכדמצינו אצל חזקיהו המלך, דאף שאמר לו הנביא ישעיה, כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, ואמר לו, בן אמוץ כלה נבואתך וצא, מיד ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל".

"מאי קיר, א"ר שמעון בן לוי מקירות לבו, מיד נאמר לא יצא העיר התיכונה ודבר ה' היה אליו לאמר, כה אמר ה' אלוקי דוד אביך, שמעתי את תפלתך, ראיתי את דמעתך, והנני מוסיף לך חמש עשרה שנה. נמצא שהתפלה היא בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, שכוחה רב לשנות מצבים קשים ביותר, ועל זה אמרו כרום זולות לבני אדם, אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם".

כוח התפילה לשנות הטבע

מבואר במס' קידושין (דף כט ע"ב) שפעם רבי יעקב בן רב אחא בר יעקב הלך לאביי כששמע אביי על כך היות והיה להם מזיק בבית מדרש שכל מי שנכנס היה ניזוק ואפילו שניים ואפילו ביום היו נזקים ולכן ציוה על בני המקום כיון שהגיע הצדיק למקום אף אחד לא יקח אותו כאורח לישון ועל ידי זה יהיה מוכרח לישון בבית המדרש ואולי בזכותו יהיה נס וימות המזיק, ואכן כך היה שהלך לבית המדרש לישון וראה מזיק עם שבעה ראשים והתפלל שימות ואכן כל השתחויה שכרע נפל ראש אחד ולאחר שבע כריעות נפלו ראשיו ומת. ובמהרש"א שם כתב וז"ל ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא? וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא? וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק, ואין זה מקרי נס, אלא שאמר דשמא קודם תפילה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו, ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו, ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחיש ניסא וכו' ע"כ. הרי לן, שכתב המהרש"א שתפילה בכוחה לשנות דבר שהוא מעל הטבע, לאופן שאחרי התפילה ירד לעולם הטבע, ואין כאן דבר ניסי כלל, כי הוא הוא הטבע שהקב"ה טבע לתוך הבריאה, שתפילה מביאה את מה שמקודם היה בבחינת מעל השמים, להיות מתחת השמים, לכן לא דאג על ניכוי זכויותיו.

כוח התפילה להחיות מתים

עוד מצינו בשיטה מקובצת כתובות דף קד ע"א, בשם רש"י, שלכן ביקש רבנו הקדוש שלא יספרו בעיר על פטירתו, "כל מאן דאמר נח נפשיה דרבי ידקר בחרב", כדי שאנשים לא ידעו, וימשיכו בתפילתם, ואולי יועיל להחיותו ממיתה, ומשום שתפילה מועילה גם להחיות מתים, אלא טבע האדם שעל מת אינו מתפלל שיחיה.

להתפלל אפילו שזה נגד הטבע

ואכן מסופר כי מרן הסטייפלר זצ"ל שאל את ה'חזון איש' אם יש עניין להתפלל על אדם שחולה במחלה הקשה רח"ל, האם זה בגדר נס ואין מתפללים על ניסים, ואפילו עושים לו נס מנכים מזכויותיו. השיב לו שהוא מכיר רב אחד, הרב דצרניגוב זצ"ל, שהרופאים אמרו עליו שלא יחיה יותר מזמן מועט - וחי אח"כ שלשים שנה. הרי שאין זה נס ולפעמים אפשר להמשיך לחיות. והוסיף על כך הסטייפלר: ואף אנו ראינו את רבי משה חברוני ורבי ברוך סורוצקין זצ"ל שהוסיפו לחיות עשרות שנים עם מחלה זו.

מעשה שהיה שתפילה פועלת נגד הטבע

כתב בספר 'עלינו לשבח': "מסופר על אברך תלמיד חכם הגיע לביתו של הגר"ח קנייבסקי עם ילדו בן החמש, וביקש מהגאון לשמוע את סיפורו. ילד זה, הלומד באחד התתי"ם בבני ברק, חלה ל"ע במחלה הידועה. בשלב מסוים, כאשר היה ברור שצריך להתחיל בטיפולי ההקרנות, סיפרו ההורים לבנם שבעקבות הטיפולים שהוא אמור לעבור ינשור כל השיער מגופו. הילד לא נבהל מי יודע מה, אבל לאחר זמן קצר פרץ בבכי מר ואמר להוריו: 'על שיער הראש לא אכפת לי, אבל כיצד אוכל להמשיך ולהיקרא ילד יהודי ללא פיאות', ובכה בכי תמרורים".

"הילד, כך המשיך האב לספר להגר"ח קנייבסקי, הסב פניו אל הקיר ופנה אל הקב"ה בתפילה נרגשת: 'אבא רחום, אני בטוח שכל מה שאתה עושה עימי לטובה אתה עושה. אני בטוח בכך. אין מי שמרחם עלי יותר ממך. כך גם אמרו לי תמיד אבא ואמא. לכן אני מקבל באהבה גמורה את המחלה שהבאת עלי, ומוכן לגשת לטיפולים הקשים בלב שלם, כי בטוחני שגם שם לא תעזבני ולא תטשני. אתה תהיה איתי תמיד, ותשמור עלי. אני מוכן להקריב גם את שיער ראשי - למרות שתהיה לי בכך בושה איומה ונוראה. הכל אני מוכן. הכל ממש. הכל. אבל הפיאות'. וכאן פרץ הילד בבכי נורא. 'הפיאות, הכיצד אוכל לוותר עליהן, הרי זו צורתו של ילד יהודי. ואני רוצה להמשיך להיות כזה. אני מבקש ומתחנן לפניך, אבא שלי, אבא שבשמים, שתשאיר לי לפחות את שער הפיאות, שהפיאות לא יישרו במהלך ההקרנות'".

"כך התפלל הילד שעה ארוכה והתמוגג מבכי, ואנחנו ההורים עמדנו מן הצד ובכינו יחד איתו, ממשיך האב לספר להגר"ח קנייבסקי, ומצביע על ילדו. 'הנס הלא יאומן הזה התרחש הבאתי לכאן את הילד כדי שהרב יראה במו עיניו את פלא הפלאים הגדול שעשה הקב"ה איתו וכרחם אב על בנו האזין לתפילתו שיצאה מלב טהור כל השיער של הילד נשר ורק הפיאות נותרו על כנן כבראשונה, האב עוד סיפר שהרופאים לא האמינו למראה עיניהם ואמרו שמקרה כזה לא זכור בהיסטוריה הרפואית'".

תפילה בכונה מהלב מבטל הגזירה

עוד מבואר במסכת תענית דף ל ע"ב, וכן במסכת בבא בתרא דף קכא ע"א: אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. אלא חמשה עשר באב מאי היא? וכו' (אמר) רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר. דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור ע"כ.

וצריך להבין מדוע עשו אותו יו"ט? אולם נראה לבאר בהקדם דברי המדרש איכה רבה (וילנא) פתיחתות א"ר לוי כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפור והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן, לשחרית היה מוציא כרוז ואומר קומו והפרישו המתים מן החיים והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט חסרו שש מאות אלף, ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר, כיון דאיתמלא סיהרא אמרו דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו וחזרו ועשאוהו יום טוב.

ושמעתי מפי ראש ישיבת 'פורת יוסף', הרה"ג שלום כהן שליט"א, שהקשה מדוע אותן החמש עשרה האחרונים זכו שתיבטל מעליהן הגזירה ועל השאר לא נתבטלה, ואם נאמר שהן התפללו להינצל מהגזירה הרי אין ספק שכולן היו מתפללים ומדוע לא התקבלה תפילתן?  ותירץ דהיינו טעמא, שאותה הקבוצה האחרונה שהיו צריכים למות, באמת אף הם נכנסו לקברים כדרך שהיו נכנסים כל ישראל בכל שנה ושנה ביום ט' באב, אולם ההבדל הוא שבכל שנה כשהיו ישראל נכנסים לקברים לא היו בטוחים שהם ימותו בודאי באותה שנה, שעדיין היה ספק בליבם שמא ישארו בחיים עד השנה הבאה, ולכן לא עשו תשובה שלימה ולא התפללו מעמקי הלב כי סמכו שאולי הם מאלה שלא ימותו עדיין, אולם אותם שנשארו בשנה האחרונה, ידעו שהם ימותו בודאות באותה שנה מאחר ואין עוד אחרים, ולכן עשו תשובה שלימה גמורה, ונשאו תפילה ותחינה לפני הקדוש ברוך הוא מעומק הלב שירחם עליהם ויבטל מעליהם את הגזירה הקשה הזאת, ושיזכו להכנס לארץ ישראל ולא ימותו במדבר, ולא כאשר היה בכל שנה ושנה שהיה דבר זה בספק, שמא ימותו ט"ו אלף אחרים, והמיתה לא תפגע בהם. ומכיון שהיתה זאת תפילה ממעמקי הלב א"כ כאמור יש בכוחה של תפילה זאת לבטל אף גזירה קשה ונוראה כזאת שיש עימה שבועה. וק"ל ודפח"ח.

מסופר בטובך יביעו עקב עמ רפ"ב מנהל של אחד מתלמודי התורה נסע לכותל המערבי כדי להעתיר לרפואתו השלמה והמהירה של אחד מתלמידיו שנפצע, באותה שעה שהתה ברחבת הכותל קבוצת בחורי ישיבה וגם הם התפללו בבכיות ובתחנונים על צורכיהם, השעה היתה רבע לשש בערב המנהל עמד בתפילת שמונה עשרה של ערבית וכשהגיע לרפאנו השם ונרפא הרבה לזעוק ולהתחנן על רפואתו של הילד היו אלה תחנונים אמיתיים וכנים של המנהל הרוצה בכל ליבו ללא פניות וסיבות צדדיות שתלמידו ישוב לאיתנו, מספר המנהל ברגע שסיימתי את ברכת רפאנו פצחה קבוצת הבחורים שעמדה לידי בשירה גדולה ולא היה לי כל מושג על מה ולמה, אך שירה זו נתנה לו הרגשה שתפילתו נשמעה, המנהל שב לביתו ואז נודע לו פרט מדהים באות השעה ממש בזמן שהתפלל ברכת רפאנו קיבלו ההורים הודעה לבוא לבית החולים בדחיפות לראשונה מאז פציעתו התעורר הילד וביקש לשתות מים, הרופאים התפלאו על כך שכן היתה זו תופעה בלתי שגרתית שהילד התעורר ממצבו הקשה ושב לחיים, תוך ימים ספורים חזר הילד לכיתתו בסייעתא דשמיא ושב לשגרת חיים מלאה כאחד האדם, ללמדנו לא מדובר במופתים אלא זה כוחה של תפילה שיצאה מעומק הלב.

מעשה עם מרן הרב ש"ך על כוחה של תפילה

מעשה שהיה עם מרן הרב ש"ך פעם אחד מבתי ספר החינוך העצמאי בדרום שנתבקשו מראש העיר לרגל ביקור של אישיות ממשלתית חשובה הוא דורש את השתתפות כל ילדי בית הספר למרות שראש העיר אינו בייחס טוב איתם, כמובן שהתייעצו בהנהלה עם מרן הרב ש"ך והשיב לאחר מחשבה שרק הכיתות הגבוהות ישתפו והקטנים לא מפני השפעה שלילית מהכבוד שניתן לאינו שומר תורה, ולמחרת בבוקר צלצל הרב ש"ך והודיע שהוא אוסר השתתפות לכל התלמידים וחוזר בו, למרות שניסו לשכנע אותו שהדבר יגרום לכעס ויכול להביא לסגירת הבית ספר, אך למרות זאת עמד על דעתו ואם מהשמים רוצים שיסגר אין לנו מה לעשות. קיבלו כמובן את גזירתו של מרן הגרא"מ שך ולא ערערו עליה, בבוקר שלאחר הביקור התקשר מנהל בית הספר לביתו של איש ההנהלה הארצית של החינוך העצמאי האחרון שכבר היה מוכן לכל בשורה לא טובה שתגיע מן העיר ההיא, הופתע לשמוע מבעד לשפופרת את קולו המחויך של המנהל אני רוצה לבשר לך על נס גדול שהיה פה אצלנו ממש בבחינת לא ייאמן, וסיפר כדלהלן כמובן צייתנו להוראתו של מרן ראש הישיבה ובעת הביקור השארנו את כל התלמידים בבניין בית הספר, והנה מיד בתום הביקור התקבל טלפון במזכירות בית הספר ועל הקו היה ראש העירייה, בעוד הוא מתכונן לגרוע מכל להודעה רשמית על הפסקת התמיכה, נשמע קולו של ראש העירייה כשהוא מבקש סליחה ומתנצל על שלא הזמין את התלמידים שלנו לטקס, בתחילה הוסיף המנהל וסיפר לא הבנתי כלל על מה הוא מדבר חשבתי שבעקבות הביקור של האישיות הבכירה האיש פשוט יצא מדעתו אחרת כיצד אפשר להבין שהוא מתנצל על כך שלא הזמין אותנו הרי הוא עצמו דיבר איתנו בנושא זה לא פעם ולא פעמיים והזהיר אותנו חזור והזהר שאם לא נביא את התלמידים מצבנו יהיה בכי רע ועכשיו הוא אומר שלא הזמין אותם כלל, כך או אחרת ראש העיר הביע שוב ושוב את התנצלותו והבטיח שבפעם הבאה ידאג לעדכן אותנו זמן רב מראש על כל ביקור שייערך בעירנו, מנהל בית הספר ציין את התפעלותם של כל השותפים לעניין מהנס הגלוי שהתרחש להם הודות לציות המוחלט להוראתו של גדול הדור, גם איש ההנהלה של החינוך העצמאי היה מופתע עד מאוד למשמע הדברים ועלה בלב נרגש אל הגרא"מ שך כדי לבשר לו את הבשורה הטובה, והנה בהיכנסו לחדרו של הגרא"מ שך מצאו אוחז בספר תהלים וכל כולו שקוע בתפילה, תדהמה גדולה אחזה בו באיש החינוך העצמאי למשמע תגובתו של מרן על בשורת הנס שהגיעה מהעיר הדרומית, אני רוצה לומר לך שאין זה נס כלל אמר מרן וכי מה אתה חושב שעשיתי במשך כל השעות הללו מהרגע שהודעתי לך את דבר האיסור עד לרגע שבו נכנסת אלי עתה ישבתי ואמרתי תהלים והתפללתי לבורא עולם שלא יארע מכשול ודבר תקלה בעיר ההיא ושכל העניינים יסתדרו על הצד הטוב ביותר לטובת בית הספר, ואם כך הוסיף מרן מדוע הנך מתבטא ואומר שהיה זה נס גדול אם אדם מתפלל ושוטח את בקשתו לפני ריבון העולמים והוא עושה זאת בלב טהור ובנפש חפצה ומתוך אמונה תמימה שרק הוא יכול להושיע ולסייע בעדנו, הרי שאותו ראש עיר שהודיע על הביקור להנהלת בית הספר ודרש מהם להביא את התלמידים מתנצל עתה בפניהם על ששכח להודיע. הובא בספר ישא ברכה שמות.

תפילת הילדים החזירה את הגנב בתשובה

כתוב בספר עלינו לשבח ח"ג עמ קי תלמיד חכם אחד סיפר על פעולה חינוכית שהייתה בביתו והביאה לחיזוק עצום באמונה אצל כל בני הבית אחד מילדינו קיבל אופניים חדשים שמחתו הרבה לא ארכה זמן רב כי בבוקר שלמחרת נדהם לגלות שהאופניים נגנבו הילד עלה הביתה בבכי וסיפר לנו בצער גדול על אבדן האופניים, כשראיתיו כך במקום לשאת נאום ארוך על רוע הלב של הגנב, ליטפתי את הילד אספתי גם את יתר הילדים ואמרתי להם ילדים בואו נתפלל כולנו שהשם יחזיר את הגנב בתשובה וייתן בלבו להחזיר לנו את האופניים, הילדים שלא התכוננו למהלך כזה שאלו אותי כיצד מתפללים תפילה שכזו, ניסחתי תפילה קצרה בלשונם המדוברת של הילדים שבה ביקשנו מריבונו של עולם שיכניס בלב הגנב הרהורי חרטה, התפילה היטיבה מאוד גם עם הילד שלו היו שייכים האופניים וגם עם אחיו ואחיותיו וכולם הלכו לישון בלב רגוע ושליו הם היו בטוחים שבקשתם התקבלה, ההפתעה הגדולה יותר המתינה להם בבוקר שלמחרת כאשר יצא הילד מן הבית לכיוון החיידר גילה את האופניים קשורים לגדר הבית ועליהם פתק שנכתב בעט לורד שחור אני מבקש סליחה לא אעשה זאת שוב, את השמחה שהייתה בביתנו אי אפשר לתאר אך יותר מהשמחה על עצם השבת האופניים עלז לבם של הילדים בראותם את כוח התפילה ובהבינם כמה הם הצעירים מסוגלים לפעול בכוח הפה, את הפתק שהשאיר הגנב שמרנו במקום בולט בבית כדי שבכל פעם שיעברו לידו ייזכרו כמה גדול כוחה של תפילה.

מוסר השכל

עלה בידנו להבין עד כמה מעלתה של התפילה המסורה ביד כל אדם וכאשר היא מעומק הלב מועילה לאדם להצילו מכל רע ולבטל מעליו ומעל בני ביתו כל גזרות רעות ח"ו, ומובא בספר פורת יוסף בשם הבעש"ט שלפעמים למרות שאין האדם רואה שתפילתו אפילו מעומקא דליבא לא פעלה שתתקבל בקשתו ידע שהתפילה מועילה לאחרים והאחרים ניזונים בזכותו וזכות זו נזקפת לו וכאמור מכל תפילה יורד שפע אין תפילה לחינם אלא שהשפע מתפזר כפי גזרת האל, עוד מובא בשם החזון איש זצ"ל שלפעמים תפילה מועילה לבנים או לנכדים והם מקבלים השפעה רוחנית או גשמית בגלל תפילת סביהם או סבתותיהם שלא התקיימה בהם עצמם ומתקבלת היא בזרעם. ולזאת כל אדם צריך לנצל את המתנה הגדולה שהקב"ה נתן לנו ולהתפלל מעומקא דליבא ונישא תפילה לבורא עולם בפרט בימים אלו של בין המצרים על גלות השכינה ועל חורבן ביהמ"ק ושיפלו כל אוייבנו תחתנו ונזכה לגאולה במהרה בחסד וברחמים יגלה כבוד מלכותו בעולם וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' כי אתה מלך ומלכותו בכל משלה "אמן".

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}