ראש הכולל זוהה בהפגנה כ'שמן', אך בביהמ"ש זוכה מחמת הספק

ראש כולל נעצר במהלך הפגנה והואשם בהתפרעות ותקיפת שוטרים. לאחר הליך משפטי, הצליח פרקליטו עו"ד שלום בן שבת לסדוק את חומרי הראיות והשופט זיכה אותו מחמת הספק מכלל האישומים. 'בחדרי חרדים' עם הפרטים בפרסום ראשון.

במהלך חודש שבט תשע"ז, ערכו הפלג הירושלמי הפגנות רבות ברחבי הארץ אשר במהלכן נעצרו עשרות מפגינים. ההפגנות פרצו באותם ימים על רקע מעצרו של אברהם פערזיכרטר (24) מירושלים, שהואשם בדרדור פח אשפה לכביש בתחילת השבוע ונשפט בהליך צבאי לעשרה ימי מחבוש.

באחת ההפגנות בכיכר רסידו בבית שמש, בי"ג שבט, נחסמו עורקי תחבורה ראשיים ונוצרו פקקי תנועה על ידי כ-300 מפגינים. כוחות משטרה שניסו לפזר את המפגינים נתקלו בהתנגדות אלימה. ברחוב נהר הירדן. קציני המשטרה הכריזו שההפגנה היא בלתי חוקית והורו למפגינים להתפזר. לאחר שהמפגינים לא נענו לקריאה, החלו שוטרים לפנות את המפגינים מהכביש ועצרו עשרה חשודים.

חרדי בשנות ה-40 לחייו ואב ל-8 ילדים, המשמש כראש כולל, נעצר והוגש נגדו כתב אישום, על כך שהשתתף בהפגנה לאחר שהוכרזה כבלתי חוקית, על כך שבעט ברגלו של שוטר בעת פינוי המפגינים, וכן על כך שבעת התנגדותו למעצרו - גרם לאחד השוטרים ליפול על גבו. אחד השוטרים שעצר אותו, השתמש בכוח "מתוך חשש שייפגע מההמון וכדי להיחלץ מאחיזתו של הנאשם".

הנאשם, טען באמצעות פרקליטו עו"ד שלום בן שבת, כי הוא חלף במקום באקראי ולא כמפגין, ולדבריו עשה את דרכו באוטובוס להוציא את ילדיו ממוסדות החינוך, ובעקבות כך שלא יכול היה להמשיך את דרכו בנסיעה, ירד מהאוטובוס והמשיך לצעוד רגלית על המדרכה - ונעצר במקום ההפגנה מתוך סקרנות לאחר שראה ששוטרים עוצרים את הרב שר-שלום המוכר לו. הוא הכחיש שתקף שוטרים וטען שבעת ששוטרים ניסו למשוך אותו, אחז במעקה הבטיחות מתוך אימה.

האם הוא אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום? הפרקליטות טענה כי השוטרים זיהו אותו כמי שביצע את העבירה, אולם עו"ד בן שבת טען כי לא מדובר באותו אדם ויש טעות בזיהוי. לאחר שהשופט איתן כהן בחן את חומר הראיות שהוצגו בפניו, התרשם שלא הוכח במידת הוודאות הנדרשת בהליך פלילי, שראש הכולל הוא החשוד שנעצר על ידי השוטרים לאחר שתקף והפריע לשוטרים.

על פי התמליל שהגיע לידי 'בחדרי חרדים', השופט נימק ואמר כי השוטרים שאמרו שעצרו אותו לאחר ביצוע העבירות, כלל לא נשאלו על זהות החשוד. "כל מה שידוע מעדותם הראשית, הוא שנעצר חשוד חרדי שעשה את המעשים". השופט פירט כי מדובר בהפגנה עם מאות משתתפים חרדים, "ציבור שלבושם של הנמנים עליו – דומה". נעצרו עשרה חשודים, ובהם ראש הכולל. "היה צורך להוכיח שהחשוד שנעצר באירוע, הוא זה שהובא לתחנת המשטרה ונחקר, והוא זה שניצב היום כנאשם לפני בית המשפט לתת את הדין על מעשיו".

השופט העביר ביקורת על הפרקליטות שלמרות שהבינו שהזיהוי לא נערך כמו שצריך, טענו שהעדים אמנם לא נקבו בשם הנאשם במפורש, אולם אישרו בתנועות גופם שהחשוד שעליו מדובר הוא הנאשם היושב באולם. השופט אמר כי "זיהוי זה הוא חסר ערך ומשקלו אפסי".

אחד השוטרים אמר בבית המשפט כי זיהה את הנאשם כמי ש"לבוש כחרדי עם משקפי ראייה כבן 40". שוטר אחר זיהה אותו כ'שמן', אך השופט התרשם כי אין מדובר באדם שמן כלל. מעדויותיהם של מפקד תחנת בית שמש סנ"צ רונן גורש ושל קצין אג"מ תחנת בית שמש רפ"ק אילן בן שושן, עולה כי היו לפחות עוד שני עצורים שלפתו מעקה בטיחות תוך כדי מעצרם, כך שבהחלט ייתכן ומדובר בטעות בזיהוי.

השופט חידד ואמר כי נהלי המשטרה ברורים, כדי שלא ליצור טעויות בזיהוי. מפקד התחנה סנ"צ גורש אמר "אנחנו מצלמים את השוטר שעצר אותו יחד עם החשוד בזירה, ונותנים עדות ראשונית כי כולם דומים". קצין האג"מ רפ"ק בן שושן העיד גם "הנוהל אומר שמי שעצר מתעדים אותו עם אותו עצור כדי שיהיה אפשר לשייך אותו לאותו צוות שעצר".

"המשטרה מודעת היטב לקושי שבזיהוי מפגינים באירועי הפרות סדר רבי משתתפים, ואף גיבשה מודל פעולה שנועד לתעד את זיהוי העצור בחברת מי שעצר אותו עוד בהיותם בזירת ההפגנה ובכך למנוע טעויות" אמר השופט. "ברם, על מימושו של המודל במקרה דנא, לא שמענו" אמר וסיכם "נותר בליבי ספק שממנו זכאי הנאשם ליהנות".

השופט החליט לזכות מחמת הספק את הנאשם גם מהעבירה של התפרעות, מאחר ולדבריו חלף במקום ולא שמע שכרזו על פיזור ההפגנה. מעבר לכך, עו"ד שלום בן שבת הביא פֶּלֶט מחברת "סופרבוס" בו נסע ראש הכולל, שהוכיח שהנאשם אכן "תיקף" את כרטיס הרב-קו שברשותו ביום האירוע ובאותה השעה, כך שגרסתו שהיה באוטובוס שנחסם, התחזקה עוד יותר.

למרות שראש הכולל אישר כי התנגד למעצרו ואחז במעקה הבטיחות, השופט הגיע למסקנה כי לא הוכח שהתמלאו התנאים המקימים סמכות שימוש בכוח לשוטרים לצורך פיזור מתפרעים. לדוגמא, "שניות" לאחר שאחד השוטרים הורה למפגינים להתפזר, החלו לבצע מעצרים. בנוסף, השוטרים שביצעו את המעצר, כלל לא זכרו שהכריזו על ההפגנה כבלתי חוקית.

עו"ד שלום בן שבת. צילום: יח"צ

להוראת הפיזור שני שלבים. הראשון – הודעה על נוכחותו של הקצין במקום שצריכה להימסר באופן בולט שיסב את תשומת ליבם של כל המתפרעים להודעה. בחוק מפורטים אמצעים שונים כגון: תקיעה בחצוצרה, שריקה במשרוקית ירי אור או ירי באקדח או בכל אמצעי אחר כיו"ב. הצד השווה בכולם, הוא שמדובר באמצעים שאמורים להישמע או להיראות ברבים. בשלב השני מורה הקצין למתפרעים שעליהם להתפזר בשקט.

לאחר שהשופט מצא ספק אם התנאים המקדימים לאפשר לשוטרים להשתמש בכוח לצורך פיזור המפגינים, הודעה והוראת פיזור שתישמענה באוזני כל הנוכחים והמתנה במשך זמן סביר בטרם יחל פיזורם בכוח.

השופט קבע כי "אין במעשה שעשה - אחיזה במעקה בטיחות - משום עבירה" והוא החליט לזכות את ראש הכולל מחמת הספק, גם מעבירת הפרעה לשוטר.

בסוף הדיון שנערך בבית משפט השלום בירושלים, השופט איתן כהן קיבל את טענותיו של עורך הדין שלום בן שבת שהצליח להטיל ספק בראיות הפרקליטות, והשופט החליט לזכות את ראש הכולל מכלל העבירות, מחמת הספק.

עו"ד שלום בן שבת הביע סיפוק מהזיכוי של מרשו, ואמר כי "זהו מקרה נוסף מבין שורה של מקרים בהן נמצא פער שלא ניתן לאיחוי, בין עדויותיהם של השוטרים - לבין המציאות, כפי שזו התבארה במסגרת דיוני ההוכחות בפני ביהמ"ש". בשיחה ל'בחדרי חרדים' הוסיף, כי "יש להצטער שמי שאמון לכאורה על שמירת החוק - רואה לעצמו דרור שלא להקפיד על הסטנדרטים המצופים ממנו, כך שהאמת אינה נר לרגליהם. אנו שמחים שביהמ"ש, שוב יש לומר, לא הלך שבי אחר עדויותיהם של השוטרים והוציא לאור את חפותו של מרשי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!