ביהמ"ש: הפרקליטות מפלה בזדון את החרדים

האפליה מקבלת הכרה משפטית: חרדי בן 36 משכונת 'בית וגן' בירושלים הואשם על ידי הפרקליטות, וכתב האישום בוטל על ידי בית המשפט בשל אכיפה סלקטיבית.

בכתב האישום נטען כי בחודש שבט אשתקד, במהלך הפגנה ברחוב בר אילן בירושלים במאה על מעצר בחורים על ידי צה"ל, המשטרה כרזה למשתתפים להתפזר, והנאשם סירב. "במעשיו, השתתף הנאשם בהתפרעות שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור", נכתב.

הנאשם, באמצעות פרקליטו עו"ד שלום בן שבת, ביקש למחוק את כתב האישום בטענה של הגנה מן הצדק, נוכח אכיפה בררנית.

מהפרטים שהגיעו ל'בחדרי חרדים', עולה כי נטען שבאותה התקופה התקיימו הפגנות של קבוצות מחאה שונות דוגמת הנכים, עובדי רשות השידור ועוד, שחסמו אף הם צירי תנועה בינעירוניים ועירוניים, במשך שעות ארוכות מדי יום.

לדברי עו"ד בן שבת, בכל הפגנות אלו, כך עולה מדו"ח שקיבל על פי חוק חופש המידע, לא נקטו רשויות האכיפה בסנקציות כלשהן, בניגוד לדרך בה נהגו כלפי מפגינים המשתייכים למגזר החרדי.

עוד טען הפרקליט, כי הנאשם הופלה גם בתוך המגזר החרדי, שכן לדבריו קיים "נוהל" לפיו באירועים דומים של הפגנות על רקע חוק הגיוס, בהן נעצרו חשודים, לא הוגשו כתבי אישום כנגד המשתתפים, אלא ניתן להם דו"ח בסך 1,000 ש"ח על שימוש בדרך שלא כדין.

בתשובת הפרקליטות עלה כי קיים מסמך "מדיניות באשר למתן דוחות תעבורה באירועי הפס"ד ב'מרחב ציון'". בהתאם למדיניות שפורטה במכתבו של סנ"צ דורון בנאמו, קצין חקירות ומודיעין במרחב ציון - ככלל, ההחלטה באם לתת דוחות תעבורה למפירי סדר או לפעול בהליך פלילי כנגדם, בידי פיקוד המרחב כשהנסיבות משתנות בהתאם למשימות בשטח ולקיומם של אירועים נוספים במקביל.

סנ"צ בנאמו ציין במכתבו כי במקרים בהם ניתנו דוחות תנועה למפירי סדר, מדובר במקרים של מאות מפירי סדר ברף נמוך; הפרות סדר ברף נמוך ביותר (חסימת צירים לפרקים) או חסימת צירים לא משמעותיים (לא עורקי תחבורה מרכזיים ולא חסימת תוואי הרכבת). לצד זאת צוין, כי ברוב המקרים מגישים כתב אישום ולא ניתן דו"ח בהליך תעבורתי.

בתגובה לטענה על אפליה, נטען שהמידע שמסר הממונה על חופש המידע מתייחס להתנהלות המשטרה בלבד, ולא ניתן להסיק מהנתונים דבר על התנהגותם של המפגינים באותן הפגנות. כך, לא הוכח אם אותם מפגינים ביצעו עבירות כלשהן בהפגנות, אם מדובר בהפגנות בלתי חוקיות, מה היה ההיקף של ההפגנה, האם ניתנה הוראת פיזור למפגינים ועוד.

בפרקליטות אמרו כי מהמידע של המשטרה עולה, כי בחלק מההפגנות עוכבו ונעצרו מפגינים ולכן לא ניתן לטעון שלא התקיימו כל הליכי אכיפה. לצד זאת הבהירה הפרקליטות, כי נוכח טענות עו"ד בן שבת, היא בחנה שוב את התיק ותוכל להסכים לתיקון כתב האישום, כך שכתב האישום יומר מעבירת התפרעות לעבירת תעבורה שהעונש הוא קנס, בדומה לדו"חות אחרים שקיבלו מפגיני הפלג הירושלמי.

"תמוה הדבר שבתגובה בה המאשימה טוענת לחזקת תקינות המנהל, היא טוענת כי מידע רשמי שנמסר על ידי הממונה על חופש המידע במשטרה, הוא מידע שאינו נכון ושאינו תואם את העובדות", אמר השופט, אילן סלע. מדובר בטבלה שסיפק הממונה לחופש המידע לעו"ד בן שבת ובה רשימה של 23 הפגנות מאז 12/2016 ועד 09/2017, מהם לפחות 8 הפגנות של נכים, 2 הפגנות של חיפה כימיכלים, 2 הפגנות של עובדי תאגיד השידור, הפגנת תמיכה באלאור אזריה וכן הפגנה של תושבי לפיד במחאה על סגירת הצירים הראשיים ליישובם ע"י הפלג הירושלמי ואוזלת יד המשטרה בטיפולם בחסימות אלו.

עיון בטבלה, שהגיעה לידי 'בחדרי חרדים', מלמד כי באף אחת מ-23 ההפגנות, לא ניתן דו"ח כנגד מי מהמשתתפים, לא הוגש כתב אישום, לא נותר מי מהמפגינים לילה במעצר ורק בשתיים מהן נעצרו 3 או 4 מפגינים ורק בשני מקרים עוכבו מפגינים.

עו"ד שלום בן שבת. צילום: יח"צ

על פי נתוני הטבלה וההגדרות של הקצין בנאמו, השופט דחה את טענת הפרקליטות כי לא הוכחה "קבוצת שוויון" ולא הוכחה התנהגות המפגינים באותן הפגנות. "לא רק שהמאשימה לא הצביעה על כך שקיימת הבחנה בין מקרה זה לאותן הפגנות שיש בהן ללמד כי אין מדובר באותה 'קבוצת שוויון', אלא שהמאשימה אף לא טרחה לטעון להבדלים מעין אלו ולומר כי באותן הפגנות הנסיבות היו כך או אחרת" אמר.

"מדובר במעשה שנעשה מתוך שרירות גרידא", אמר, והוסיף שהחלטת הפרקליטות: "התבססה על מידע זדוני או על שיקולים פסולים מובהקים - שכן אכיפה בררנית מול קבוצה מסוימת היא חמורה יותר".

ל'בחדרי חרדים' נושע עוד כי השופט הוסיף "נהיר כי מדובר באכיפה בררנית של ממש ומקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים קבלת הטענת של הגנה מן הצדק, המצדיק את קבלת הטענה, עד כדי ביטול כתב האישום" קבע השופט. באשר לטענה כי יש למצות את הדין עם עוברי החוק, אמר: "רק בהפגנות של המגזר החרדי הוגשו כתבי אישום על אף שמדובר במקרים דומים מאוד", כשהוא מתייחס לטבלת ההפגנות.

בסוף הדין הוסיף השופט כי: "אין אלא להצר על כך שהמאשימה מדברת בשני קולות ועמדה על כתב אישום זה שבפני חרף עמדתה האמורה ועל אף הטענות לאכיפה בררנית שהוכחו כאמור", וקבע כי כתב האישום מבוטל.

עו"ד שלום בן שבת, פרקליטו של הנאשם, אמר כי: "בסיעתא דשמיא ולאחר מאמצים מרובים קיבל בית המשפט בירושלים, כב' השופט אילן סלע, את טענתנו אשר כל מי שעיניו בראשו לא יכול היה - גם לו רצה בכך - להתעלם מהאפליה הכה בוטה בה נקטו רשויות האכיפה בישראל כנגד מי שנמנה על הציבור החרדי".

בשיחה ל'בחדרי' הוסיף בן שבת: "מדובר באפליה בוטה וחריפה. רק בשל הערך בו אוחזים, ובשלו ביטאו את מחאתם - וזאת אל מול ציבורים שונים בחברה הישראלית, אשר אף הם מצאו לנכון להביע את מחאתם בשל ערכים שונים תוך חסימת צירי תנועה ושיבוש מהלך החיים התקין - ובעניינם רשויות האכיפה בישראל, אלו שרוממות ערך ה'שוויון' בגרונם, לא נקטו בעניינם כל אמצעי אכיפה. לא נותר לי אלא לשבח את ביהמ"ש, אשר לא הלך שבי אחר טענות המדינה אשר רק העצימו את תחושת הקיפוח".

רשימת ההפגנות שהוצגה לבית המשפט

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה לפסק הדין כי הפרקליטות טענה שחסימת צירי תנועה מרכזיים בעיר באופן קבוע, ללא כל תיאום עם המשטרה ובניגוד לחוק, פוגעת באיכות חייהם של תושבי העיר ומהווה הפרה חוזרת ונשנית של החוק והסדר הציבורי ועל כן מחייבת את מערכת אכיפת החוק לפעולה. הטיפול בהתפרעויות מאין אלה נעשה במספר דרכים, בין היתר באכיפה פלילית על דרך של חקירה והעמדה לדין.

בתגובה אמרו בפרקליטות ל'בחדרי' כי "יובהר כי אכיפה פלילית אינה מתבצעת כנגד הפגנות אלא כנגד עבירות פליליות המתבצעות במסגרתן ועל כן הטיפול האכיפתי אינו קשור בשום צורה לאידיאולוגיה של המפגין המתפרע אלא אך ורק למעשה העברייני הספציפי ולמכלול נסיבות העניין".

"אין כל חולק בדבר חשיבות חופש הביטוי וההפגנה, אולם הפגנה אינה יכולה להוות מחסה לעבריינות הפוגעת בציבור ובחיי השגרה התקינים של תושבי העיר".

בבית המשפט טענה הפרקליטות כי במקרים המתאימים ניתן להסתפק בהטלת קנסות על מפגינים שלא נשמעו להוראות השוטרים ופעלו בניגוד לחוק, אך כאמור בית המשפט החליט לזכות את הנאשם.

לסיכום, בפרקליטות אמרו כי ילמדו את הכרעת הדין וישקלו את צעדיהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!