כנסת ישראל נגד עולם התורה: חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה

לאחר כל הדיונים, הספינים והדרמות בחודשים האחרונים, אישרה מליאת הכנסת בשעה זו (לאחר חצות ליל שלישי) את חוק הגיוס החדש בקריאה ראשונה, ברוב של שישים ושלושה בעד מול שלושים ותשעה מתנגדים.

חברי הכנסת החרדים הצביעו נגד החוק, כשהם חוזרים לאולם המליאה רק ברגע האחרון, לאחר שעקבו בזמן אמת אחר ההצבעה, על מנת לוודא שהחוק אכן זוכה לקולותיהם של חברי האופוזיציה. עם אישור החוק, הוא עובר לועדה, במטרה לאשרו החוק סופית עד לסוף המושב הנוכחי - בעוד כחמשה עשר יום.

סגן שר הבריאות, ח״כ יעקב ליצמן, אמר לאחר ההצבעה הדרמטית: "התנגדנו לחוק הגיוס החדש, כפי הוראת מועצת גדולי התורה. לאורך הדורות מסר עם ישראל את נפשו למען לימוד התורה, וראה בו את הערך החשוב ביותר לעתיד העם היהודי. לא נסכים להגביל את לומדי התורה ולא נתמוך במתן סנקציות על בני ישיבות שתורתם אומנותם".

הדיון נפתח כאשר סגן שר הביטחון, חה"כ אלי בן דהן, מציג את החוק. המחוקק סקר בדבריו את ההיסטוריה של חוקי ונהלי הגיוס השונים, מאז קום המדינה ועד כה.

"לצערי הרב, בחר בית המשפט בחר להתערב בפעם השלישית בשיקול דעתו של המחוקק, ופסל את חוק הגיוס. על חשיבותו של לימוד תורה אין צורך להכביר במילים, לימוד התורה הוא מה שהחזיק את עולם היהודי לאורך הדורות".

"יחד עם זאת", הוסיף סגן השר, "חובה עלינו לשמור על משמר על גבולות המדינה, היא מלחמת מצווה אנו נלחמים על ארצנו, לקיים את מצוות ישוב הארץ, חובתכם להתגייס לצה"ל ולשירות הלאומי זוהי חובה שהיא מצווה".

בן דהן פנה למתנגדי החוק ואמר: "אין בכוונתנו להוציא בכוח תלמידי ישיבה - תפסיקו עם ההפחדות. כל מי שלומד תורה באמת, ימשיך וילמד תורה - כל מי שלא לומד, אנו דורשים ממנו להתגייס. צה"ל עושה את כל המאמצים שיוכלו להמשיך באורחות חייו".

כאשר עבר להצגת החוק החדש עצמו, התחוללה דרמה במליאה, לאחר שהתברר כי מדובר בנוסח שונה ממה שהוצג עד כה. בנוסח שהציג בן דהן הוכנס סעיף נוסף, הקובע כי תלמידי ישיבות ההסדר יוכללו בחוק הגיוס וביעדים.

הסעיף החדש הוביל את 'יש עתיד' לאיים בהצבעה נגד החוק ובכך להפילו. לאחר דיונים, יו"ר הקואליציה חתם על התחייבות כי ההצבעה תתקיים על הנוסח המסוכם ובכך יתאפשר ל'יש עתיד' להצביע בעד החוק.

יו"ר 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד, אמר בדיון: "הסיבה שכל החרדים נגד חוק הגיוס, זה בגלל שהם יודעים שהם ייצאו לשוק העבודה. מעולם לא היתה מפלגה יותר עקבית בנושא הגיוס. מפלגת העבודה עברה מהעולם ואמרו שהם לא קשורים בנושא".

לדבריו: "החוק יוביל שעוד חרדים יתגייס וכולנו נחיה פה ביחד, המדינה לא יכולה להתקיים כאשר לחלק מהאזרחים יש זכויות ולחלק אין".

חה"כ ישראל אייכלר, מ'אגודת ישראל', נשא דברים אחריו ואמר: "אין מקום לדון על זכותם של יהודים ללמוד תורה בארץ ישראל. אם לא תהיה לנו זכות ללמוד תורה בטהרתה ולחיות חיים יהודיים כמו שאבותינו ואבות אבותינו חינכו אותנו בדורות הקודמים, אין לנו שום זכות בארץ הזו".

"אין שום זכות מוסרית להטיל סנקציות על לומדי התורה, גם אם יש לכם כח להלחם נגד כל קדשי ישראל. תארו לכם שיבוא מישהו ויטיל סנקציות על אוניברסיטאות שיש בהם סטודנטים שאינם עומדים בערכים יהודיים כאלה ואחרים, הרי העולם ירעד. מניין החוצפה שלכם, האופורטוניזם הזה, לקבוע לנו איך ומה מחזיק את עם ישראל כאחד".

אייכלר הוסיף: "כור ההיתוך גרם לקרע בעם במשך שבעים שנה. הפתרון הוא לא לבולל את החרדים בתוך הצבא. הרי אתם פוחדים מבוגרי הציונות הדתית שנכנסים לדרגות גבוהות בצבא, ואתם מונעים מהם כניסה למטכ"ל כדי שלא יגרמו להדתה. האם אתם רוצים חרדים שישרתו ויוציאו החוצה את כל הנשים?".

"צפון קוריאה כבר מתפרקת מהכור הגרעיני. כור ההיתוך הזה עוד יפרק את החברה הישראלית. יש להקים צבא מקצועי שבו כל חייל יקבל משכורת כמו שצריך. יהיה מספיק כסף משחרור אלפי חיילים מיותרים".

בסיום דבריו התייחס ח"כ הרב אייכלר לחוק המוצע: "ואם אתם לא רוצים לבטל את צבא החובה ברגע אחד, בואו וניצור עוד אפיקים לדחיית שירות. למשל, מי שעוסק שמונה או עשר שעות בטיפול במחלוקות אונקולוגיות או בטיפול בקשישים. זה יביא לשוויון מול בג"ץ, תביאו אפיקים חדשים".

חה"כ יעקב אשר אמר לאחר מכן בדיון: "שלא יהיה ספק לאף אחד. אין פה דיון אמיתי על שוויון או על צדק. יש כאן משחק פוליטי, בחסות בג"צ שפסל את החוק. והכדור חסר לזירה הפוליטית - הכדור הזה הוא עולם התורה - כדי שמפלגות מסוימות יכבשו את השלטון באמצעות פילוג ושיסוע".



אשר הוסיף והטיח: "אתם לא רוצים להכיר באנשים שיש להם אמונה אמיתית, שלא מוחלפת ולא משתנה".

בהמשך הדיון נשא ח"כ משה גפני, יו"ר 'דגל התורה', נאום לוחמני למדי. "אין קיום לעולם בלי לימוד תורה, המדינה הזאת שהיא מוקפת אויבים, ונמצאת במצב כללי קשה, אנחנו מצליחים לשרוד את הכל בזכות לימוד התורה", אמר.

"צריך לזכור שאנחנו העם שאף אחד לא עבר כ"כ הרבה צרות כמו העם שלנו. לנו יש עם, שיהודים בכל העם מדברים באותה שפה. אני יושב כאן במליאת הכנסת ומתפוצץ. לומדי התורה לומדים ואפשר לראות בכל ישיבה שלומדים בכל שעה. ואנחנו יושבים כאן, חברי הכנסת החרדים, וליבנו מתפלץ. אין אפשרות להתקיים בלי לימוד תורה", הוסיף גפני.

"חצי מהעם צריך ללמוד תורה, כי אחרת אנחנו עם ככל העמים. מה אתם מבקשים, שמי שלומד תורה יהיה פלילי? איפה הבושה של העם היהודי שמדברים על לומדי תורה? אין בושה יהודית לחברים כאן! אני קורא למי שתורתו אומנותו, אף אחד מכם לא יעזוב את הלימוד. שלא ישמע למה שמדברים פה, שלא יתחשב בזה. בזכותכם אנחנו קיימים".

לאחריו נשא דברים ח"כ אורי מקלב, שהכריז: "אנחנו מדברים על יסוד קיומנו. אנחנו מדברים על המשך קיומנו וזכות קיומנו. לימוד תורה הוא לא רק חיוב של דורות רבים. החישוב של לימוד תורה הוא מחויבות מיוחדת שיש בארץ ישראל אחרי השואה, שבאו לארץ ישראל לשקם אותם פיזית. באותו להט היה צריך לחזק את עולם התורה".

"מי שמכיר את עולם התורה יודע, שכל מטרתו היא לימוד התורה. ולאורך כל הדורות זה בדי. אן. איי. ללמוד תורה. אם תחשבו שתצליחו להשפיע על לימוד התורה זה טעות - תעשו התרת חלום".

גם חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס נשא דברים בדיון, ואמר: "הבעיה שלנו היא שמדינת ישראל שכחה מהו ערכו של לימוד התורה. מרן הגר"ע יוסף אמר לראש הממשלה, 'כואבת לי גזירת הגיוס יותר ממיתת בני'. אל תטיפו לנו מוסר עם שירות אזרחי, רוב העמותות הן חרדיות".

מוקדם יותר היום (שני), התייחס סגן שר הבריאות, חה"כ יעקב ליצמן, לחוק שעולה לדיון כעת, ואמר: "יהדות התורה תצביע היום נגד חוק הגיוס החדש. שלא תחשבו לרגע שזה שלפיד בעד, אנחנו נשנה את עמדתנו".

לדברי ליצמן: "לא נוכל להסכים לשום חוק שיגביל לומדי תורה בשום צורה. אם החוק הזה כפי הוא יעבור 3 קריאות אנחנו נפרוש מהקואליציה".

קודם ההצבעה נרשם קרב סכינים בין חברי האופוזיציה, כאשר ב'יש עתיד' הודיעו כי יתמכו בחוק, כשמנגד בסיעת 'המחנה הציוני' ומרץ תוקפים את הסיעה בטענה כי היא מסייעת לנתניהו לשמר את הקואליציה.

כזכור, חוק הגיוס שנופץ לפי שלשוה שבועות שנוסח ע"י וועדה מיוחדת שגיבשה את החוק המליצה לקדם הרחבה של סנקציות מנהליות כנגד אלו המוגדרים 'עריקים' ו'משתמטים'.

בנוסף, הועדה המליצה בנוסף כי אי עמידה ב-85% מיעדי הגיוס, במשך שלוש שנים ברציפות, תביא לביטול התיקון לחוק.

מנגד, נקבע כי יינתנו הטבות ותגמולים לכלל המשרתים על מנת לצמצמם את אי השוויון, כמו"כ, צה"ל והשירות הלאומי יוסיפו מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי שיקדמו השתלבות בתעסוקה.

העיקרון שהנחה את הועדה: הגיוס לכל הוא ערך עליון והינו חיוני לשמירה על צה"ל כצבא עם ממלכתי. "לצה"ל צורך במתגייסים בני הציבור החרדי ויכולת לקליטתם בצורה מיטבית לצה"ל, באופן התורם להמשך העסקתם בעתיד במשק", טענו שם.

על פי ההודעה שפורסמה, ההמלצות כוללות "קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית הדרגתית במספר המשרתים, סנקציות כלכליות משמעותיות על אי-עמידה ביעדי הגיוס וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים".

זאת, לאחר שלדבריה: "היקף המתגייסים בני הציבור החרדי לצה"ל הוכפל פי 10 בעשור האחרון. יש להמשיך במאמצים ולהגדיל באופן הדרגתי את כמות המשרתים בצה"ל ובשירות הלאומי. המהלך מתכתב עם תהליכים המתרחשים במגזר החרדי וההצעה היא בניית תכנית רב שנתית המאפשרת להם להעמיק ולהבשיל ובמקביל להתגייס במספרים הולכים וגדלים".

באופן פרטני יותר, עיקרו של החוק המוצע הוא יעדי הגיוס, שיחלו רק בעוד שנתיים אך יהיו גבוהים יחסית על פי הנוסח שפורסם. ישיבה שלא תעמוד ב95% מיעדי הגיוס, יופעלו נגדה סנקציות כלכליות: תקציבה השנתי שלהם לא יוגדל, ואחרי שלוש שנים שלא תעמוד ביעדי הגיוס - התקציב אף יופחת בהדרגה.

עיקר הבעיה בחוק מנקודת המבט החרדית יחל ב-2020, אז ייכנסו היעדים לתוקף. המבחן הראשון העיקרי יהיה שלוש שנים מאז, ב-2023 - אז אם לא יעמדו הישיבות ב-85% מיעדי הגיוס שהוצבו - החוק יבוטל וגיוס חובה יחול גם על בני הישיבות.

עוד נקבע בתזכיר החוק המוצע, כי תוקם ועדת שרים שתעסוק בנושא החוק ותעקוב אחרי היעדים. שר הביטחון יעביר דיווח לוועדה והם יעבירו דו"ח שנתי לממשלה שתפעל ותפעיל סנקציות בהתאם.

הנקודה המשמעותית המעוררת חשש בקרב הגורמים המעורים בפרטים, קשורה למאגר המידע המשותף בין משרדי החינוך, הכלכלה והרווחה, שבכל סוף חודש יספק נתונים למשרד הביטחון. אפשרות זו מעלה אפשרות שביקורות משרד החינוך בישיבות יסונכרנו עם משרד הביטחון - דבר העלול לגרום לפגיעה קשה בישיבות רבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!