חשיפה: חוות הדעת המשפטית שהונחה על שולחנם של ראשי הישיבות - המתריעה על סנקציות פליליות

לקראת ההצבעה הגורלית היום (שני) על החוק הגיוס המוצע, ובצל עשרות מפגשים ודיונים, חוות הדעת התקיפה שהוצגה בימים לגדולי ראשי הישיבות, הגיעה לידי 'בחדרי חרדים'.

את החוות דעת גיבש עו"ד אורי צפורי, לבקשת ראשי הישיבות אשר ביקשו להבין את חוק הגיוס לעומקו, עו"ד ציפורי גיבש את החוות דעת ולהלן המסקנות הנחרצות.

את הסעיף הבעייתי בחוק מביא עו"ד צופרי בסעיף 23 לחוק, "בניגוד לתיקון 12-19 היעדים נקבעו מפורשות בחוק ואינם נתונים לשיקול דעתה של ממשלה כזו או אחרת". נכתב. כאשר, "בסופה של כל שנה תיבחן השגת יעדי הגיוס. הציבור החרדי בכללותו נדרש לעמוד ביעדים, כאשר שיעור גיוס הנופל מ-%95 מיעד הגיוס השנתי, יוביל להטלת סנקציה כלכלית בדמות צמצום היקף התמיכה בישיבות".

הסעיף הבעייתי ביותר בחוק הוא , "שיעור גיוס הנופל מ-%85 מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות, יביא לפקיעת התיקון". לדברי צופרי, "פקיעת התיקון משמעותו ביטול שילוב חרדים שהשלכותיו הן: א. ביטול מוחלט של כל אפשרות למתן דחיית שירות ו/או פטור לתלמידי ישיבות. ב. החלת חובת גיוס כללית על כל תלמידי הישיבות והטלת סנקציות פליליות על המשתמטים מגיוס".

בנוסף, "בהסדר המוצע יש חומרה מסוימת בהשוואה לחוק לפיד, שכן במקרה ויבוטל ההסדר יוטלו סנקציות פליליות על כל המשתמטים משירות צבאי החל מגיל 18 ,ללא החרגה של 1800" עילויים".

העו"ד אף מביא את פעלוח הנתונים של יעדי הגיוס כך שע"פ החשבון, בתום העשור השני למתווה (2037), ידרש הציבור החרדי לשלוח לשירות כ-%43 מכלל תלמידי הישיבה בכל שנתון שהם %85 מיעד הגיוס לשנת 2037 , בכדי להימנע מביטול החוק והחלת חובת גיוס כללית.

ככל שהציבור החרדי לא יצליח לעמוד ביעדים ולא ישלח %43 מכל שנתון לשירות צבא/לאומי, יבוטל ההסדר ולא תהא עוד אפשרות ליתן דחיית שירות לתלמידי ישיבות כלל.

"במילים אחרות" כותב צופרי, "תיקון 23 מעמיד בפני הציבור החרדי בחירה בין שתי חלופות: גיוס %43 מכלל תלמידי הישיבות בכל שנתון, או גיוס מלא (%100 .) זאת כמובן ללא כל קשר לשאלה האם התלמיד עומד או לא עומד בתנאים האישיים. החלת חובת גיוס כללית (במקרה ולא תהיה עמידה ביעדים( פירושה הטלת סנקציות פליליות על כל תלמיד ישיבה שישתמט מחובת שירות צבאי".

עו"ד שניסח את חוות הדעת הציג בפני ראשי הישיבות, נתון לפיו, החוק גרוע יותר מחוק לפיד מאחר ולפי חוק לפיד קבעו, כי "אף בהעדר עמידה ביעדי הגיוס, ינתנו צווי דחייה לכל תלמידי הישיבה עד גיל 21 העומדים בתנאים האישיים. לאחר מכן רשאי היה שר הבטחון להוסיף וליתן דחיית שירות נוספת, עד לגיל הפטור, ל-1800" עילויים".

אלא שלטענתו, "תיקון 23 לעומת זאת קובע כי בהעדר עמידה ביעדים במשך 3 שנים רצופות תחול חובת גיוס כללית על כל תלמידי הישיבות, מגיל 18 ,ללא אפשרות למתן דחיית שירות כלל. נזכיר כי החלת חובת גיוס כללית פירושה הטלת סנקציות פליליות על כל תלמיד ישיבה שלא יתייצב לשירות כנדרש".

צופרי כותב בחוות הדעת שהגיע לידי ב'בחדרי חרדים' - המתפרסת על פני 11 עמודים ובו מצורפים גם שני טבלאות כי "הסכמה של הציבור החרדי לתיקון 23 פירושה הסכמה לאמירה לפיה יש להשיג שוויון בנטל אף במחיר גיוסם של תלמידי ישיבות היושבים ולומדים בפועל".

עורך הדין אף התבקש להעביר את דעתו המקצועית במקרה והחוק הנוכחי לא יעבור בעקבות התנגדות החרדים, ולאיזה מצב יגיעו בעוד כחודשיים עם סיום התקופה אותה נתן בג"ץ, לשנות את החוק, לדבריו; "נתן ביהמ"ש לממשלה פרק זמן של שנה אחת ע"מ לתקן את הפגמים בחוק, ולאחריה, החל מיום 2018/9/12, יהא החוק בטל".

"ביטולו של החוק פירושו לכאורה, החלת חוק שירות בטחון על הציבור החרדי – קרי, החלת חובת גיוס על כלל תלמידי הישיבות ללא אפשרות למתן דחיות שירות". אלא שעורך הדין המיומן, מרגיע את ראשי הישיבות, כי "יש לזכור כי תוקפו של "חוק טל" פקע ביום 2012/8/1 ואילו תיקון 19 נכנס לתוקפו רק ביום 2014/3/20, כלומר כשנה וחצי לאחר ביטולו של "חוק טל" בפועל. בתקופת הביניים שבין פקיעת "חוק טל" לבין כניסתו לתוקף של תיקון 19, הייתה לכאורה אמורה לחול חובת גיוס על כלל תלמידי הישיבות בהתאם לחוק שירות בטחון".

"אולם בפועל", מציין צופרי, "בתקופת הביניים שבין פקיעת "חוק טל" לתיקון 19, החליטה הממשלה שלא לכפות גיוס על תלמידי הישיבות, ושר הביטחון דחה את שירותם של כלל תלמידי הישיבות מכוח סמכותו הכללית הקבועה בסעיף 36 לחוק שירות ביטחון, וזאת למרות שהסיעות החרדיות לא היו שותפות לקואליציה בית המשפט נמנע מלחייב 12 דאז. עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטה זו של שר הביטחון, לא נתקבלה.את הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות בכפיה, ולא ראה לנכון להוציא צו ביניים שימנע משר הבטחה לעשות שימוש בס' 36 בכדי לדחות את גיוסם של תלמידי הישיבות שחוק שירות בטחון אמור היה לחול עליהם".

במסמכים שהגיעו לידי 'בחדרי חרדים' ועיקריהם מוצגים לפניכם בתחתית הידיעה, ישנה גם התייחסות מעוה"ד צופרי, לסיכוי שהחוק יעמוד ויעבור את מבחן בג"ץ, דבר שהעלו גדו"י על שוחלנן וכתב כי, "למיטב הבנתנו, פתרון להתנגשות זו יכול להימצא אך ורק בדמות חקיקת "פסקת התגברות", שתאפשר לאשרר את תיקון 21, על אף פסילתו ע"י בג"צ. גרסאות שונות של "פסקת התגברות" מונחות על שולחנה של הכנסת, ואחת מהן אף אושרה לאחרונה ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה".

"למעשה" מסכם עורך הדין, "מעמיד התיקון את הציבור החרדי בפני בחירה בין שתי אפשרויות – הסכמה לגיוס של כ-%43 מכלל תלמידי הישיבות בכל שנתון, או גיוס כלל תלמידי הישיבות"

כזכור, עם הגשת חוק הגיוס התכנסה מועצת גדולי התורה החסידית, שבחנה את פרטי החוק, בסופו של הדיון, שנמשך זמן רב הוכרע להתנגד לחוק ואף לפרוש מהקואליציה אם חוק הנוכחי יעבור.

בסיעות החרדיות חלוקים איזה תיקון לבקש לקרא הקריאה השניה לשלישית, ב'דגל' ו'ש"ס' יסתפקו בהורדת היעדים וקביעתם ע"י הממשלה כפי שקיים בחוק הנוכחי שבוטל, כך שלא יהיה מצב שמגיעים לכדי מימוש הסנקציות פליליות.

מנגד, באגודת ישראל יתעקשו שסעיף 23 לחוק שקובע את פקיעתו של החוק באם לא יעמדו ביעדים ב- 85% דהיינו סקנציקות פליליות יוסר. דבר שיתקשו לעשות מאחר והחוק שזוכה לתמיכת צהל ומשרד הביטחון ובמיוחד העומד בראשה מבוסס על סעיף זה.

עיקרי המסמכים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!