גם מחמור יש לנו מה ללמוד

בפרשה אנו מוצאים את אחד מפלאי התבל, עליו אמרו חז"ל כי נברא ביום השישי, לבריאת העולם, בין השמשות לפני התקדש השבת, שזה בעצם הרגעים האחרונים של הבריאה בששת ימי המעשה.

ומהי בעצם אותה יצירה מופלאה? ברגעים הללו בורא עולם ברא פה לאתון. שיוכל לדבר עם בלעם בבואו לקלל את בני ישראל ולהניאו מדרכו הרעה.

מסופר בפרשה, שבלעם יוצא לדרכו לאחר שנשכר על ידי בלק מלך מואב ואז האתון מערימה עליו קשיים ומכבידה עליו את הדרך. ואז, לאחר שהיכה אותה, פותחת האתון את פיה ומתחילה דיאלוג עם בלעם.

אדם רגיל ומתורבת שהיה מגיע לסיטואציה שכזו, היה עוזב את האתון לנפשה ונס הביתה אל משפחתו, אם הוא לא היה מתעלף מפחד בדרך. והנה בלעם במקום להשתומם מהיצירה הפלאית הזו, לקחת צעד אחור ולהבין שהוא שוגה וטועה ולהציל את עורו, הוא נכנס למשא ומתן עם האתון.

יש כאן לימוד גדול אותו יש לזכור: מוטל על כל אחד ואחת מאיתנו לפקוח עיניים, להטיב מבט, להטות אוזן ולהקשיב לבריאה. הקדוש ברוך הוא שולח לנו מסרים כל העת באמצעות הבריאה. צריך רק להאזין.

בלעם זלזל במסרי הבורא. גם לו יש קסמים. הוא לא התלהב מניסיונות האתון להכשילו וגם לא מדיבורי האתון. ליבו היה אטום וסתום ולכן נכשל בשליחותו ולבסוף אף שילם בחייו.

**

דוד המלך ע"ה אומר "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה". הרד"ק מקשה למה זה לא הזכיר דוד המלך את השמש ורק מנה את הירח והכוכבים? ותירץ כי ביומיום רואים את הבריאה וזוכרים את הבורא. אמנם, בלילה, בשעת חשיכה ואופל, אז צריך תזכורות נוספות, אז יש להביט גם על הירח והכוכבים ולבדוק מה רצון הבורא ומה המסרים שהוא שולח לנו.

כל אדם בעולם צריך להיות בכל עת קשוב וער לאירועים ולמקרים שסביבו – לא להיות כסוס שוטף במלחמה, אלא לעצור, להתבונן ולקחת מוסר. כל ארוע אליו הוא נקלע וכל סיטואציה אותה הוא חווה יש בהם שליחות ומסרים עבורו. צריך רק להטות אוזן ולהקשיב.

**

בשבוע האחרון יצאו תלמידי בית הספר 'מדעים ויהדות' למסיבת סיום בספארי. זה תמיד כיף לראות חיות ולעמוד מקרוב אחר התנהגויותיהן אבל הפעם אתגרתי את התלמידים. בטקס אמרתי להם שאנחנו נוסעים ללמוד מהחיות.

ידועים דברי חז"ל כי אילו לא ניתנה תורה לישראל היינו למדים דרך ארץ מחתול, זריזות מנמלה וכדומה. חז"ל אף מסמיכים לזה פסוק שאמר איוב "מלפנו מבהמות ארץ" - למדנו מהבהמות והחיות.

התוצאות היו מרתקות. התלמידים התחרו ביניהם ולמדו מהחיות שלל מידות ותכונות, כמו עקשנות, חתירה לצדק, וויתור, שאיפות ועוד ועוד. ללמדך, כי בורא עולם פיזר בעולמו מסרים. צריך רק ללקט אותם, לפקוח עין ואוזן ולקלוט.

**

אם כבר עמדנו על החובה והצורך להתבונן במסרים שאנו מקבלים מדי פעם משמים, לעצור רגע ולחשוב, אז הנה עצירה מעניינת שנקלעתי אליה בשבוע האחרון.

הוזמנתי לסדר חופה וקידושין באחד מגני האירועים היוקרתיים. הגעתי לגן האירועים המהודר והנה רק ירדתי מרכבי ואני רואה המולה גדולה. החתן והכלה עם מפיקת החתונה עומדים ממש בכניסה לגן נבוכים, המומים ואובדי עצות. מתברר שכל הפרוגרמה של תוכנית הישיבה בחתונה קרסה. משהו במחשב השתבש, צוות המארחות עומד עם המכשור המשוכלל בידיו אך ללא יכולת לפזר בשולחנות והבלגן גדול. בחתונה מושקעת כל כך, כל פרט באירוע מתוכנן עד לפרטי פרטים ובוודאי מקום ישיבתם של אורחי החתן והכלה.

מדובר באחת ממפיקות החתונות הגדולות במגזר הכללי. היא מוזמנת לחתונות הכי נחשבות בישראל, וידוע כי אצלה הכול מתוקתק עד לפרט האחרון: ליין אפ של אירוע נקבע כחודש לפני האירוע, צוות הקמה עומד מוכן 5 שעות לפני שנזקקים לו בפועל, גנרטורים נשכרים במיוחד לכל אירוע שמא יקרה משהו לא צפוי, אפילו אופנוע עומד תמיד הכן שמא יצטרכו איזה שליחות מהרגע להרגע, ופעם גם היה מסוק בהמתנה. ובדיוק היא נפלה בפרט הכי חשוב באירוע. זו עצירה משמים, ומשמים זה גם נפתר באופן הכי פחות צפוי.

ראיתי את פניהם המודאגות ואמרתי להם כי הבה נישא תפילה וניתן לבורא עולם לסדר את זה. ואנו נקבע מקומות כפי רצוננו ובאופן שרירותי אפילו, ונראה איך זה יעבוד. בלית ברירה, זה מה שעשו. התיישבו מהר והכינו מקומות ללא שום סדר וחשבון. והתוצאה? מדהימה. לא נרשמה אף לא תלונה אחת במהלך החתונה.

דומני כי כולנו למדנו את הלקח: ההשתדלות חובה, אבל לא זה מה שמבטיח את התוצאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!