המאבק בסמינרים ותעלומת המדליף הנעלם

לא תאמינו כמה רציני היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשסיפר על 'הציור שלו'. מתברר שזמן קצר לפני שפתח בדברים בישיבת סיעת הליכוד, שרבט על נייר לבן משולש, ועליו 'בנה' את נאום הפתיחה שלו מול ח"כים, שרים ועיתונאים.

המשולש הזה, חשוב שתדעו, מבטא את ההחלטות העיקריות המוטלות לפתחה של הממשלה, תוך התחשבות בשלוש הקודקודים: הכלכלה העולמית והטלטלה הקשה הפוקדת אותה; הצרכים החברתיים (דפנה ליף ושות'); והטלטלה הגיאו-פוליטית אותה עובר המזרח-התיכון.

במילים אחרות, מה שנתניהו רצה לומר הוא: עם כל הכבוד למפגינים החברתיים בכיכרות בקיץ האחרון, צריך להכין כסף למצב הביטחוני החדש באזור, צריך גם לשמור על רזרבות כספיות, כדי להתכונן לצונאמי הכלכלי.

לתשומת ליבה של דפני ליף.

"יוכלו לקחת משהו בלי שנרצה?"

שעה קלה לאחר מכן פגשתי את אחד מאנשי הצללים של משרד האוצר, מה שקרוי בשפה המדוברת 'פקיד אוצר'. "האיש הזה מחזיק את כל הכסף של המדינה בכיס", אמר לי אחד מדוברי הח"כים החרדיים עליו. אולי הגזים קצת הדובר, אבל משהו מדבריו נכון.

תגיד, שאלתי את 'הפקיד', (הפקידים הללו 'שקופים', אסור להם לדברר את המשרד באופן רשמי, אבל לדבר איתם זה פשוט להחכים, כי הם מלאים בדברי טעם מתובלים בספרות ומספרים). אתם משחירים את המצב הכלכלי בכוונה, או שיש דברים בגו?

"המצב קשה", אמר לי ושריר לא זע בפניו. אחרי הכול, זה לא כסף של סבתא שלו, ובכל זאת מפעים לראות עד כמה גדול רגש האחריות המפעם בקרב הפקידות באוצר לגורלה של הקופה הציבורית. "מי שחושב שהמצב בכלכלות העולם לא ישפיע עלינו, משלה את עצמו ואת האחרים", המשך להרצות.

הוא רץ לפגישה עם אחד מהשרים, אבל סירב לומר עם מי.

תשגיח שהוא לא יסחוב לך 'משהו' מהכסף של המדינה, צחקתי. והוא, בחיוך רחב, אבל באדישות תהומית, השיב ב"נראה לך שמישהו יכול לקחת משהו בלי שנרצה?"

ברור שלא. תשאלו את אטיאס, רק לדוגמה. את הנשמה הוציאו לו עד שראה את המענקים בפריפריה. וחכו, איש עוד לא ראה אותם רושמים את הצ'קים באופן מעשי.

המדליף של שיחת אטיאס והנגיד

אפרופו אטיאס: במהלך הימים האחרונים אני מנסה לייגע את מוחי בדבר פתרון לחידה הבלשית.

הנה הפרטים: לפני זמן-מה נפגש שר הבינוי והשיכון עם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לשיחה בארבע עיניים שבמהלכה הבהיר הנגיד לאטיאס שצריך להרגיע ולרסן את קצב השיווקים של הקרקעות, בטרם תהיה ירידת המחירים של הדירות דרסטית מדי. שיחה שכזו, צריך להבין, היא מחמאה גדולה עבור אטיאס. אבל לא בכך עסקינן.

זמן קצר חלף, ותוכן השיחה הודלף לעיתונות הכלכלית. מי הדליף? שלושה חשודים ישנם, אבל כל אחד מהם מכחיש, כמובן. שרלוק הולמס מוזמן לחקור ולפענח. אני אסתפק בהבאת שמות החשודים.

החשוד הראשון: הנגיד עצמו. קצת קשה להניח שהוא אכן הדליף, שכן בדברים אותם נשא ימים אחדים לאחר מכן, הביע את מורת רוחו על כך ששיחות סגורות משתחררות לתקשורת. לא סביר להניח שהיושרה שלו תניח לו לנהוג בתחכום נכלולי מהסוג הזה. אילו היה מדליף, היה לפחות שותק.

החשוד השני: השר אטיאס. בשיחה עמו הוא מכחיש כי הוא המדליף, וקשה לחשוד באדם חרדי כי יוציא דבר שאינו אמת מפיו. בפרט שמדובר בנגיד שיזכור לו את ההדלפה הזו, ולא ימהר לשוחח עמו שיחות שאינו רוצה לתת להן פרסום.

החשוד(ים) השלישי(ים): פקידי האוצר. אלה עודכנו בשיחה שהתקיימה. בשיחה עם אחד מהם, ה'פקיד' הכחיש מכל וכל את העובדות. "השתגעת? אין לנו מה לעשות? לנו אין אינטרס להדליף", הבהיר.

בקיצור, איש לא הדליף, אבל השיחה הודלפה. עובדה.

המשושה של בעיית הסמינרים

מאטיאס, אל ש"ס.

אין שמחה ללא חצילים, ובשבועות האחרונים דומה כי אין שבוע, ללא הבטחה של ש"ס כי הנה, או-טו-טו, מוגש ועולה חוק האפלייה בסמינרים.

גם השבוע נשמעה צפירה עולה ויורדת, התותחים רעמו, וה'סימוסים' בישרו ש'הנהלת הקואליציה אישרה לש"ס להעלות את החוק השבוע'. אישרה? - אז זהו, שממש לא.

למען האמת, הפרשה הש"סית הזו מזכירה לי קצת את שרבוט המשולש של נתניהו. רק שפה מדובר במשושה. שימו לב לרשימת השחקנים במגרש:

1. הבנות האומללות.

2. 'טרמפיסטיות' שרוכבות על הגל, לא מתאימות למוסד החינוכי באופן אמיתי, אבל מנצלות את האפליה הכללית, כדי לכפות על מנהל סמינר - כזה או אחר - לקבלן.

3. מנהלי הסמינרים, ששומרים באדיקות על מכסת ה-30% ספרדיות (ושלא יספרו לכם סיפורים אחרים). בין לבין, אני מסכימה איתם שיש גם בנות 'לא מתאימות', אבל חלק גדול מהמקרים הוא לא כזה, ומורכב מבנות אומללות שמישהו החליט להרוס להן את החיים ולהותיר אותן בבית בוכיות.

4. שר החינוך, גדעון סער. שלא מתכוון להניח לש"ס להעביר חוקים כאלו ואחרים בנושא. בשביל זה יש שר במדינה, והוא זה שיביא לפתרון. לדעת בכירים במשרדו, הוא כבר צעד כברת דרך ארוכה ופתר חלק גדול מהבעיה, אם כי הכול מסכימים כי לא יושרו כל ההדורים, וכי עדיין יש מנהלי סמינרים שעושים 'מה בא להם בראש'. לפני שבוע ביקש סער ארכה של חודשיים מאלי ישי. ישי הבטיח, אבל בין לבין הודיע לאנשיו שהוא לא מתכוון לחכות פרק זמן כה ארוך, וכי יפעל תוך כמה ימים, אם לא יוסדר הנושא. מה הוא יכול לעשות? כלום, כלום ושוב כלום, מלבד לחיצה על פול גז בניוטרל.

5. יו"ר תנועת ש"ס ושר הפנים, אלי ישי. הוא נתון ללחצים כבדים מ'השטח' על כך שש"ס אינה פועלת די. אם מישהו הצליח להזיז משהו בשיבוץ הבנות השנה, היה זה שר החינוך ומנכ"ל משרדו, ד"ר שמשון שושני. אז נכון שיש הרבה דיבורים על חוקים, אפילו יש שיאמרו שנאמרה אמירה נחרצת בדבר 'נגיע עד בג"צ', אבל כשהכול דיבורים, השטח ממשיך לבעור.

6. הרב משה מאיה, יו"ר ועדת הרבנים, שחש במידה מסוימת כאילו הטילו עליו תפקיד, אך לא מקשיבים לו מספיק. לא, הוא לא יאשר לש"ס ללכת לבג"צ, הכרעה מהסוג הזה חייבים לדעתו להביא לפתחו של הגר"ע יוסף.

נוגעת ללב הכנות שבה מטפל ח"כ אברהם מיכאלי באפליה בסמינרים. הוא לא מפסיק להגן על החוק 'שלו', שני חוקים למעשה, ולהסביר מדוע הם יעברו 'על בטוח'. כשאני שואלת אותו מה יעשה במקרה שהקואליציה תתנגד, הוא מתקשה להבין על מה אני מדברת, ולמה אנחנו העיתונאים אוהבים להיות מחריבי חגיגות.

הוועדה סוף סוף מתכנסת

ביום ראשון, בשעה 5 אחר-הצהרים, התכנסו באחד מחדרי משרד החינוך בתל-אביב, חברי ועדת הרבנים שמונתה בהוראת הגר"ע יוסף - לשבת על המדוכה עם שר החינוך, כדי להביא לפתרון בעיית הסמינרים.

בראש הוועדה עומד הרב משה מאיה, שזוכה להערכה רבה מצד הגר"ע, הסומך עליו בנושא ללא פקפוק. המעניין הוא כי גישתו של הרב מאיה שונה בתכלית מגישת ראשי ש"ס. מבחינתו, צריך להקים סמינרים לבנות ספרדיות, ואל להן להתדפק על דלתות הסמינרים האשכנזים.

הרב עמיר קריספל, מזכיר הוועדה, הביא עמו אל הפגישה נתונים מלאים של בנות שעדיין אינן מסודרות בבתי-ספר. לדברי חלק מהנוכחים בפגישה, סער נדהם מהנתונים הקשים. לדברי אנשיו שלו - כל הנתונים היו ידועים לו מראש.

בעוד הרב מאיה ניסה לדבר על הקמת סמינרים כאן ועכשיו, דרש השר אלי ישי פתרון מיידי לבנות שנפלטו. סער הבטיח טיפול מזורז, כולל ענישה חמורה למנהלים סוררים. אם הבטיח, למה בעצם צריך 'לעשות לו את זה', ולהביא מאחורי גבו לאישור את חוק ההפליה?

חזרנו לתחילת הדברים: ש"ס חייבת להראות שהיא פועלת ועושה, כל הזמן, בכל הכוח. פול גז בניוטרל, אבל שיהיה רעש חזק של מנוע פועל.

בשיחה עם יו"ר הקואליציה, ניסיתי להבין האם ניתנה הבטחה כלשהי לש"ס בקשר לחוק הסמינרים, אבל לא, הוא לא שמע על כך.

אכן, מיכאלי פנה להנהלת הקואליציה, ביום ראשון יעלה החוק בוועדת שרים, ואם היא לא תכריע בעדו, הנהלת הקואליציה שומרת לעצמה את הזכות להכריע בנושא. אם קראתם טוב את המילים, איש לא הבטיח דבר. יש שיאמרו: "תסמכו על סער ועל כוחו בליכוד ובמרכז, חוק שהוא לא רוצה ביקרו לא יעבור". אחרים יגידו: "תסמכו עלינו, זה יעבור, על אפו ועל חמתו".

שואלים אותי? אני סומכת על גדעון סער שיידע איכשהו 'למרוח' את הדברים, כך שחרב החוק תוסר מעל לראשו. לפחות עד לשבוע הבא. עד לאזעקת השווא הבאה.

מקסימום, הוא יפצה את ש"ס בראיון מכובד בביטאון הבית שלה...

וכרגיל: דרמות בקדימה

בעוד הדרמות הגדולות ביותר המתרחשות במפלגות החרדיות הן - שהשר אטיאס לא נכח כבר בשתי ישיבות סיעה, או שסגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס, נצפה השבוע בשיחה לבבית עם הסגן הקודם, מאיר פרוש - יש מפלגה אחת שמצליחה לייצר דרמות בקנה מידה מרשים ביותר במהלך החודשים האחרונים. אם היא הייתה מפלגה חרדית, לבלרי העיתונות החרדית היו יכולים להיות רגועים מכאן ועד לפסח, לכל הפחות. כל שבוע, עסיס מחודש.

ביום חמישי בלילה הם ריתקו עם סיפור מעניין על ישיבה סוערת שלהם, שהתקיימה בשעה 7.30 בערב. עימות קולני התפתח בין החברים, וכך זה נשמע.

"בשנתיים האחרונות שבתי והזהרתי, כי בכירים במנגנון קדימה מסתירים מפנינו, חברי הכנסת, את דרך ניהולם את כספי המפלגה ובורחים משקיפות מולנו", פתח ח"כ אבי דיכטר בדברים קשים.

הטון הלך ועלה, גם התוכן הפך לנוקשה יותר ויותר. דיכטר: "מה עשית את, יו"ר קדימה, ציפי לבני, עם טיוטת הדו"ח ועם הדו"ח הסופי?" – ירה שאלה לחלל, כשהוא מתייחס לעדכונים אותם היה על מנכ"ל המפלגה ואנשיו להביא בפני החברים בנושא הבונוסים שהוענקו למנכ"ל (משה שחורי) ולסוקר המפלגה (קלמן גאייר) מכספי מימון המפלגות.

דיכטר ציטט משפטים מתוך דו"ח מבקר המדינה, שביקר את התנהלות הסיעה, והוסיף כי "החקירה המשטרתית שמתבצעת, הינה אחת הדרכים הלא מקובלות לבדוק את ההתנהלות הכספית העבריינית של מנגנון קדימה".

מבלי להיכנס לפרטים (ציפי הנחתה באמצעות הרמ"ט קיקי את הגזבר, קיקי העביר דרישה בכתב לגזבר וכדומה...), הרעיון ברור. גירעון של 2 מיליון שקל בתקציב 2010 הוסתר, ודיכטר דרש לדעת מי הורה להסתירו ובכלל - למה נוצר?

דיכטר לא ברר מילים. "בכירים במנגנון קדימה חדלו לשרת את קדימה ונבחרי הציבור ומשרתים אותך, ציפי לבני, ואותך בלבד", הטיח. "ציפי, הבטחת פוליטיקה נקייה, אז התחילי לנקות, ומיד", המשיך לחבוט.

"דיכטר אמר דברים לא נכונים, הוא קיבל תשובות לשאלות ששאל", מגיבים ואומרים אנשיה של לבני. ובכלל, הם מתקשים להבין: "הוא אמר את מה שאמר ומיד הלך לחתונה ואפילו לא נשאר לשמוע את התשובות".

"בונוס? יש כזה גם בליכוד וגם בעבודה, אז על מה הוא מדבר?" – הם מתקשים להבין, ופוטרים את דבריו ב"קשקוש".

הנה, הם מוסיפים, ביום רביעי סיפרו לתקשורת על הפגנה מול ביתה של ציפי. כמה אנשים נראה לך שהגיעו להפגנה הזו? שבעה...נו, זה רציני? "בסופו של יום מדובר במנהיגות, לא רק במי שעושה רוח, והמציאות חזקה יותר מכל ספין", הם קובעים.

רק לבני תחליט על פריימריז

פגשתי את אחד מאנשיה של לבני במסדרונות הכנסת, בערבו של יום שני האחרון, ומבע פניו אמר אופוריה של ממש.

רגע קודם לכן יצא לי לפגוש כמה מחברי המפלגה, חלקם הביע חוסר שביעות רצון, בלשון המעטה, ממה שהתרחש בדיון בסיעה, רק שעות אחדות קודם לכן. אבל במבחן התוצאה, צריך להודות, ציפי 'שיחקה אותה' והצליחה לנצח סיעה, המורכבת היום מפירורים-פירורים של חברים, שקשה לה לדעת מי נאמן לה מביניהם ומי ממש לא: חלקם משחקים את המשחק הכפול, אחרים מסרבים להזדהות עם מועמד כזה או אחר, ומצפים לקפוץ בסופו של יום ופריימריז על עגלת המנצח.

בינתיים הם מחייכים יפה לכל הצדדים. למה לא? - ככה זה בפוליטיקה, כבר אמרנו.

הדיון בסיעה החל בדרישה נחרצת של שאול מופז, אחד מהטוענים לכתר היו"ר העתידי, לקיים פריימריז ומה שיותר מוקדם. פברואר, מרץ, משהו כזה. יאללה, היום דיון, החליטה לבני לקפוץ על העגלה. כולם דיברו, ואז היא נטלה את רשות הדיבור, אמרה מה שאמרה, שאלה אם יש מי שמתנגד, וסגרה את הפרשה "פה אחד".

"רוצים להקדים את הפריימריס למרץ?" – שאלה, איש לא השיב. "אוקי, אז אם ככה אני קובעת שלא יתקיים דיון בנושא הפריימריז עד לתום מושב החורף". פסקה. וזה הרבה מאוד זמן במושגים מפלגתיים.

בין לבין היא גם הבטיחה לקיים שיחות עם החברים כדי למצוא תאריך מוסכם על כולם, אם יש דבר כזה. רק גיוס של למעלה ממחצית החברים שיביאו תאריך מוסכם, יצליח לפתוח מחדש את ההחלטה שהתקבלה.

אולי היה זה גורם ההפתעה ששיחק לטובתה, אולי הפחד של חלק מהחברים להביע דעה, ואולי סתם כך עמד לה המזל הטוב. המבקרים יאמרו ש"זה מאוד לא בסדר", ש"היא בעצמה אמרה פעם שדברים רציניים לא מעלים להצבעה שיכולה להיראות כמחטף", ושלא הוגן לנצל את העובדה שרבים מהחברים נעדרו מהאולם ו'לגנוב' הצבעה. ובכלל, עצם העובדה שהישיבה גלשה לתוך שעת הדיונים במליאה הביאה חלק מהחברים לעזוב ו'זה לא פייר' לנצל זאת. אבל יגידו מה שיגידו, אחרי שישבו ושתקו, מה כבר יש להם לומר?

נכון לעכשיו מרכזת 'קדימה' את כל הכוחות כדי להפיל את ממשלת נתניהו. במסדרונות הם יספרו לנו, העיתונאים, גם על המלחמות האחרות שלהם. והמועמדים עצמם עסוקים בלגייס עוד ועוד ארגזים לרשותם.

"רק אני אחליט על פריימריז", הכריזה לבני בישיבה הראשונה של סיעתה, מיד עם פתיחת מושב החורף. השבוע, היא גם עשתה זאת, הלכה למעשה.

על הרקע הזה אין ספק שהמפלגות החרדיות, יחסית, נעות בתוך אי של שלווה. על הרקע הזה יכולה גם הקואליציה לנוח בשקט על זרי הדפנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!