אושר בכנסת: פתחת אשכול משמיץ? פרטיך ייחשפו
אושר בקריאה ראשונה: פורסם עליך מידע פוגע? תוכל לפנות לספק האינטרנט ולדרוש את ה-IP של הפוגע • עם המידע יהיה ניתן לדרוש בבית המשפט חשיפת פרטי בעל ה-IP
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ב' כסלו התשע"ב
- 6 תגובות
אילוסטרציה. צילום: ארכיון
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית, של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי).
לפי הצעת החוק, אדם הסבור כי תוכן שפורסם אנונימית ברשת מהווה עוולה כלפיו או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות למסור לו את פרטי המנוי שפרסם את התוכן.
מרגע שהוגשה בקשה, יוכל המנוי להודיע אנונימית לבית המשפט, תוך 20 ימים, על הסכמתו או התנגדותו לבקשה. בית המשפט יוכל להיעתר לבקשה אם הוכח להנחת דעתו כי היא הוגשה כדי לאפשר למבקש לנהל הליך משפטי או למצות זכויותיו, וכי התוכן עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני של המבקש.
עוד מוצע לקבוע שני הליכים טרום-משפטיים: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולקבל ממנו, ללא הליך משפטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את המחשב ממנו פורסם התוכן, ובלבד שהצהיר כי הנתון המזהה דרוש לו לשם ניהול הליך משפטי או לשם מיצוי זכויותיו וכי הוא מתחייב לא לעשות במידע שימוש שלא במסגרת הליך משפטי.
כמו כן, המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולהודיע לו על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי המנוי. הספק יודיע על כך למנוי ויבקש הסכמתו למסירת הפרטים.
הח"כ היוזם, אורלב, הצהיר כי לא יימסר IP אם הוא יזהה את המנוי בדרך לא משפטית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מתוכן שפורסם לפנות לערכאות למיצוי הדין ולאכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית) כשם שהיה זכאי לך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה וח"כ אחד התנגד לה. ההצעה תוחזר לוועדת המדע והטכנולוגיה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
לפי הצעת החוק, אדם הסבור כי תוכן שפורסם אנונימית ברשת מהווה עוולה כלפיו או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות למסור לו את פרטי המנוי שפרסם את התוכן.
מרגע שהוגשה בקשה, יוכל המנוי להודיע אנונימית לבית המשפט, תוך 20 ימים, על הסכמתו או התנגדותו לבקשה. בית המשפט יוכל להיעתר לבקשה אם הוכח להנחת דעתו כי היא הוגשה כדי לאפשר למבקש לנהל הליך משפטי או למצות זכויותיו, וכי התוכן עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני של המבקש.
עוד מוצע לקבוע שני הליכים טרום-משפטיים: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולקבל ממנו, ללא הליך משפטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את המחשב ממנו פורסם התוכן, ובלבד שהצהיר כי הנתון המזהה דרוש לו לשם ניהול הליך משפטי או לשם מיצוי זכויותיו וכי הוא מתחייב לא לעשות במידע שימוש שלא במסגרת הליך משפטי.
כמו כן, המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולהודיע לו על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי המנוי. הספק יודיע על כך למנוי ויבקש הסכמתו למסירת הפרטים.
הח"כ היוזם, אורלב, הצהיר כי לא יימסר IP אם הוא יזהה את המנוי בדרך לא משפטית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מתוכן שפורסם לפנות לערכאות למיצוי הדין ולאכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית) כשם שהיה זכאי לך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה וח"כ אחד התנגד לה. ההצעה תוחזר לוועדת המדע והטכנולוגיה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות