פועלים נגד חוק הגיוס, ומקווים שיעבור • פרשנות מאחורי הקלעים

הטלפונים של דוברי חברי הכנסת לא פוסקים מלצלצל או לרטוט. "לא מתראיינים", יורים הדוברים במהירות לאפרכסת, שמאחוריה עומדים מאוכזבים מפיקי תכניות בתחנות השידור הארציות והחרדיות. אולם אל דאגה. שתיקת הח"כים נמשכת בתקשורת, אבל במסדרונות הכנסת הם לא פוסקים מלדבר.

הדבר הבולט בשיחות עם הנציגים, הוא הבלבול בקשר להראות רבותיהם. נהרא נהרא ופשטיה, אבל התימהון וחוסר ההבנה - אחיד בכל הסיעות. דוגמה לכך ניתן היה לראות עוד בימים בהם הם כן דיברו.

"אם החוק יעבור אפילו בקריאה ראשונה אז אגו"י תפרוש מיד", איים מוזס וכבר הספיק לחזור בו. "לא נסכים גם להעברת החוק בקריאה טרומית עם התחייבות לתיקונים", הצהיר אייכלר בפאתוס, למרות שאין הצבעה טרומית בהצעת חוק ממשלתית.

"אצלנו כולם תומכים בחוק הגיוס החדש", אמר גפני שבוע לפני שהודיע לראש הממשלה כי הוא מתנגד לחוק הגיוס בקריאה הראשונה. נראה שהשתיקה שגזרו הח"כים על עצמם נועדה לחסוך מהם הצהרות דומות, שתצוטטנה בטורי הפרשנים הציניקנים במגזר.

הבלבול וחוסר ההבנה שבלט בזירה התקשורתית השליך גם על קבלת ההחלטה במועצת גדולי התורה והחסידות. ההחלטה הדרמטית – לפרוש מהקואליציה - אם החוק עובר כלשונו, ניתנה שלושה ימים בלבד אחרי שהצעת החוק הונחה על שולחן הח"כים, לפני שאלו הספיקו לגבש עמדה אחידה ולהגיע אתה לגדולי ישראל.

הטעויות הגסות המשיכו מצדה של מפלגה-אחות, שבכיריה רצו מאדמו"ר לאדמו"ר במטרה לשכנעם לסגת בהם מההחלטה. מילא ללכת לאדמו"ר של מפלגה אחרת ולשכנע אותו בטעות החלטתו והחלטת חבריו, אבל גם להוציא את התמונות והתמלולים לתקשורת?

הבלבול החרדי השפיע בעיקר על ההרתעה. החרדים, שידעו להישכב על הכביש בפני חוק המרכולים, מוצאים עצמם נבוכים מול חוק הגיוס. אחד מאיים על יו"ר הקואליציה: "אנחנו פורשים מהקואליציה אם זה יעבור", חברו מצהיר שהם רק מתנגדים, ואילו השלישי טוען כי זה חוק טוב שמצופה לעבור.

ההרתעה נעלמה, ויחד אתה הסיכוי לשינוי אמיתי בחוק. דוגמה לכך קיבלנו מההצהרות בישראל ביתנו, שם מתעקשים: "לא נזיז סעיף אחד בחוק, זה המקסימום שיכלנו להביא. שהחרדים יגידו תודה ויתנו לנו לסיים את העבודה".

חשש חרדי

בסיעות החרדיות הגיעו להבנה כי יהיה מה שיהיה, כולם ינקטו אותה עמדה - לפחות בהצבעה בקריאה ראשונה. אבל לא קלה דרכם. ב'אגודת ישראל' קיבלו הוראה להצביע נגד החוק ולפרוש לכשיעבור, אך לא ברור כיצד ינהגו בקריאה ראשונה. ב'דגל' מרמזים כי ייצאו מהמליאה ובש"ס אומרים כי יצביעו נגד החוק.

תרחיש האימה של המפלגות החרדיות - החוק יהפוך להצבעת אי אמון בממשלה, ואז התנגדות לחוק עשויה להיות הרת גורל לקואליציה ולממשלה.

מי שנכנס השבוע ללשכותיהם של שנים מהבכירים ב'יהדות התורה', אחד עם פאות מאחורי האוזניים והשני עם פאות מתחת לכיפה הגבוהה, היה מוצא על שולחנם טבלה עם הסיכויים להעברת החוק.

תרחיש א: הצבעה רגילה - החרדים מתנגדים, 'יש עתיד' תומכת וברשימה המשותפת נמנעים. בס"ה: 64 תומכים בחוק לעומת 44 מתנגדים ו-12 נמנעים.

תרחיש ב: הצבעת אי אמון - 'יש עתיד' והרשימה המשותפת מתנגדים. בס"ה: 53 תומכים לעומת 54 מתנגדים ו-13 נציגים חרדים שיימנעו מחוסר ברירה ורצון להצביע נגד הממשלה.

בסיעות החרדיות קיים חשש גם ש'יש עתיד' תחזור בה ברגע האחרון, כשיבינו שם שהחוק ישונה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, מה שישחק לידי החרדים.

בנוסף, בסיעות החרדיות חוששים כי ח"כים מהשורות האחרונות יסחטו הבטחות מהקואליציה בתמורה להסרת התנגדות ולהצבעה בעד החוק. לדוגמה, יהודה גליק ירצה הבטחה לקידום החוק למניעת עישון, רחל עזריה תרצה הבטחה מהליכוד לתמיכה במועמדותה לראשות העיר, ואולי יהיה זה דווקא מוטי יוגב - שירצה להתנקם בנציגים החרדים שהורידו לו את חוק המואזין בשבוע שעבר, בפרט כשהוא טוען לקיומו דיל גפני-טיבי, לפיו - הערבים ימנעו בחוק הגיוס.

כלל התרחישים מעלים אי וודאות, שלא יאפשר עד הרגע האחרון לנקוט עמדה ברורה סביב ההצבעה בקריאת ראשונה. אי הוודאות קיים גם לגבי הדרישות בוועדה שתכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ותוקם אחרי שהחוק - אם וכאשר - יעבור בקריאה ראשונה. ב'אגודת ישראל' מתעקשים על שינוי הסעיף הקובע כי החוק יבוטל אם החרדים לא יעמדו ב-85% מיעדי הגיוס בשלוש שנים שלאחר כניסת החוק, ואילו ב'דגל התורה' יסתפקו בצמצום המכסות והורדת יעדי הגיוס.

חדורי מטרה

בסיעות החרדיות כולם חדורי מטרה להעביר את החוק. את ההצגה הכפולה בנושא ניתן היה לראות בכמה הזדמנויות.

כך למשל, בישיבת ראשי הקואליציה, כאשר הודיעו הח"כים החרדים לראש הממשלה על התנגדותם לחוק. הישיבה נמשכה, למרות הכל, כרגיל. זאת, על אף שרה"מ הודיע שהחוק יעלה להצבעה ביום שני.

בעולם מתוקן, החרדים היו אמורים לעזוב את החדר בזעם, לאיים בפרישה מהמשלה, ולספק כותרות לכותבי הטורים. במקרה דנן הסתפקו בסיעות החרדיות בהנפקת הודעה לקונית.

הקרב הפנימי

בסיעה הליטאית נרשמו השבוע חילוקי דעות סביב זהות הנציג של סיעת 'יהדות התורה' בועדה המיוחדת שתדון בחוק הגיוס. היה מי שטען כי גפני צריך לייצג את הסיעה, ולא מקלב שנבחר. הנימוקים הרשמיים: מומחיותו של הח"כ, והכבוד לו רוחשים הבכירים בקואליציה. הסיבה הלא רשמית: קרב על זהויות ונאמנויות לבתי הרבנים.

ב'אגודת ישראל' לא ביקשו את הנציג בוועדה, למרות שנראה כי דעות הנציגים שם חלוקות בצורה משמעותית יותר מאשר בסיעה-האחות. למען האמת, גם אם היו מבקשים נציג, לא היה מי שימלא את התפקיד. ליצמן עסוק בבריאות, מוזס בחוץ וביטחון, פרוש אינו ח"כ ואייכלר מתואם עם דגל התורה. כך או כך, נראה שהחרדים מצפים ש'יש עתיד' תהיה ה'שאבעס גוי' שלהם, ותיתן יד בהעברת חוק הגיוס בקריאה ראשונה - במטרה לשנות אותו לחוק נוח לקראת קריאה שנייה ושלישית.

התכונה וההתרוצצות הקדחתניות במפלגות החרדיות לקראת ההצבעה על חוק הגיוס, הובילו בינתיים גם לתוצאה חיובית אחת לפחות, שנעלמה בחסות הדרמה הגורלית התורנית. שקט זמני בחזית המאבק המר לקראת הבחירות המוניציפליות, שעד לפרוץ המשבר החדש נראו כמי שמאיימות לקרוע לגזרים את הנציגות החרדית. כמה מכשירים סלולריים של עוזרים פרלמנטריים נמרצים במיוחד אולי יצאו לחלוטין משימוש בשבוע האחרון, אב להם יכולים להתנחם בכך קיבלנו מערכת בחירות רגועה באופן מוזר - חודשים ספורים לפני פתיחת הקלפיות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!