האדמו"ר ביקש לקראת ההתרמה: "אני לא רוצה כסף עם קומבינות"

תחת הכותרת 'למענו', פתחו בחצר חסידות פרמישלאן בקמפיין התרמה המוני, בדומה לקמפיין שנערך בחצרות בעלזא, ויז'ניץ, מודז'יץ, באיאן, וצאנז בחיפה. בשונה מההתרמות בשאר החצרות, בפרמישלאן תערך ההתרמה ללא מאצ'ינג - הכפלה. המטרה היא להגיע לסכום של 1,800,000 שקל ל"הוצאות השוטפות" של המוסדות.

מאות חסידי וידידי החצר התכנסו לכינוס הכנה והאזינו ברוב קשב למשאו של הרבי, הם קיבלו על עצמם לעשות רצון צדיק ולהביא כמה שיותר יהודים ליטול חלק במגבית הקצרה שתתקיים השבוע ביום שני ושלישי בשבוע בו יחול יום ההילולא של האדמו"ר רבי דוד משה מקרעטשניף זי"ע אביו של האדמו"ר שליט"א.

(השיר שהופק בחסידות לרגל ההתרמה)


הרבי מפרמישלאן נשא משא ארוך שעסק במהותו של הכסף בעולם הזה, והאריך כיצד מן הראוי להשוות את ההוצאות לרוחניות ונצחיות לפחות כמו את אלו שלגשמיות והנאות חולפות של העולם הזה. בדבריו גולל הרבי לראשונה את הקמת החסידות מימי הבראשית לפני שלושים שנה.

"הנני רוצה לומר במילים אחדות. כל מה שיש לא אני עשיתי, כי אם הקדוש ברוך הוא, ואין זו אמירה גרידא כי נעים הדבר להיות עניו, כי הנני אומר לכם זאת באמת, כי התחושה וההבנה האמיתית בהתבוננות על כל מה שעבר עלי, הנני אומר לכם שכל מה שיש הוא מתחת ידו הרחבה והמלאה, אבל להקדוש ברוך הוא יש שלוחים ואתם שלוחיו. איני חפץ שישמע חלילה גרם של ביקורת על מקומות אחרים, חס וחלילה, אבל כן נהוג בעולם כמעט בכל המקומות שמי שהוא הנשיא של המוסד חי מהמוסד. והנני רוצה להעיד על עצמי שאיני חי מהמוסדות, ואדרבה ההיפך קצת נעשה
[שהמוסדות חי ממני]".

"אין כסף שמגיע למוסדות ואינו הולך למוסדות, בלי פשעטלעך. פעם ניסו לשדל אותי לתת אחוזים לעסקנים, וטענו לפני שכאשר מסתכלים על זה בראש פתוח מבינים שזה ידרבן וזה יגדיל את ההכנסות של המוסדות, אמרתי להם יישר כח והנני מוותר על הכסף למוסדות, איני רוצה שיכנס למוסדות ממון באופן שקורין העולם 'עם קומבינות'. כל מי שנותן כסף לפרמישלאן נותנה כיון שהקדוש ברוך הוא מסבב כל הסיבות קישר בין הנפשות שלנו. אף פעם לא יצאתי לחוץ לארץ לאסוף כסף, כל מה שיש נבנה על ידי אנשים שהקדוש ברוך הוא שלחם לכאן ונתחברו עמי, והרגישו לעצמם זכות להיות שותפים שלי או שאני אהיה שותף שלהם".

"הנני רוצה להזכיר לכם שאנחנו ברוך ה' יושבים כאן שלושים שנה ומלמדים - במחילת כבודכם - בני עם הארץ. אני באתי לפרדס כץ, וזה היה ממש כדברי הגמרא 'הני בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי מאיר', כל מקום שאתם דורכים עליו בפרמישלאן היה מקום שבו אכלו נבילות וטריפות, מקום שחיללו בו את השבת, מקום שבו כמעט לא עברו כמה שבועות בלי שיהיה רחמנא לצלן הריגות, שכאשר באתי לגור כאן כל כמה שבועות היה הריגות, לאחד הניחו מטען מתחת לרכבו ולשני הניחו מטען מתחת לדלת ביתו. ובמקום הזה 'שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו', 'פלאי פלאות נעשו לו', תורה ותפילה וחסד, ואף שעדיין אינו באופן שהננו צריכים לעשות, כי שום דבר ממעשינו עדיין אינו כמו שהננו צריכים לעשות, אבל 'תחזור חנה לשחרוריתה', נתחיל כאילו מאל"ף".

"לפעמים פונים לאדם ואומרים לו שצריך כסף בשביל צדקה או בשביל הכנסת כלה, ומענהו בפיו 'כבר נתתי', וכי סיימת התפקיד שלך, וכי אינך רוצה יותר לחיות כאן. אם כבר נתת, מהר קח תפקיד חדש והמשך לחיות, 'לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל'", אמר הרבי.

בתום הכינוס ניכרה דריכות בקרב הקהל המגוון, הכולל אברכי כוללים ועמלי יום, בעלי עסקים ואמידים לצד כאלו שמתמודדים עם הקיום היום-יומי, כולם עמדו ושוחחו בהתרגשות בדבר המשימה שקיבלו, והציעו רעיונות יצירתיים כיצד להגיע לכמה שיותר ידידים, מכרים ובני משפחה ולשתף אותם בימי ההתרמה הקרבים ובאים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!