המיליונר הפנים את לקחי הפרשה - וניצל מהפולש החמוש

במדינת פלורידה שבארצות הברית חי יהודי עשיר מאד. היו לו עסקי תקשורת ומדיה פזורים ברחבי ארה"ב, והונו נאמד במאות מיליוני דולרים. וככל שעושרו התעצם, כך גם מעשי החסד והתרומות אותם העניק לכל נצרך, התעצמו.

לאותו אדם היו שעתיים קבועות בכל יום, שבמהלכם היה מקבל אנשים נזקקים בביתו ועוזר להם כפי ראות עיניו. עוזריו היו מקבלים את האנשים בכניסה של הבית, ולפי סדר ההגעה היו מכניסים אותם פנימה, והיו מסבירים לכל אחד באריכות רבה היכן משרדו של בעל הבית ממוקם בבית.

ההסדר היה בלתי נעים, הן לעוזרים המסורים, שהיו צריכים לתת מונולוגים רבים וחוזרים במהלך כל יום, והן לאנשים הרבים הצובאים על הבית לא היה כ"כ נעים העניין, שכן לפעמים אבדו ברחבי הבית הרחב ולא מצאו את יעדם בנקל.

ולכן, יום אחד החליט בעל הבית יחד עם עוזריו, ותלו שלטים גדולים בארבע שפות שונות, עם הכיתוב 'בעל הבית'. על השלטים צוירו גם חיצים, המכוונים את הדרך עד למשרדו של בעה"ב.

יום אחד הגיע אורח נזקק מארץ ישראל, וכרגיל, אמרו לו העוזרים להתבונן בשלטים ולפיהם ללכת. אותו אדם נכנס לבית והחל ללכת לפי שלטי ההכוונה.

האורח עבר בטרקלינים רחבי ידיים, מסדרונות, וגרמי מדרגות, עד שלבסוף הגיע למשרד של בעל הבית. ושם, בחדר ענק מחופה בשטיחים עבים ורכים, ישוב על כסא עור צבי, היה בעל הבית והמתין לבא בתור.

עם כניסתו של הישראלי לחדר, קיבלו בעל הבית במאור פנים. אולם האורח מצדו פתח בצעקות על בעה"ב: "איש חוצפן מתנשא!! מי אתה חושב שאתה? אתה חושב שאתה בעל הבית כי יש לך כסף ובית יפה? רק אלוקים הוא בעה"ב!!!".

העשיר שומע, וכעס מתחיל לבעבע בו. ידו נשלחה אינסטנקטיבית לאינטרקום לקרוא למאבטחים, אך ברגע האחרון עצר את עצמו וחשב: "אולי אני באמת לא בסדר? אולי זה באמת נוסח מעט מתנשא, והקב"ה שלח לי את היהודי הזה שיאיר את עיניי?".

העשיר הרגיע את עצמו, תרם לאותו יהודי סכום מכובד והודה לו על דבריו. לאחר מכן קרא לעוזריו ואמר: "בעה"ב יש רק אחד, והוא נמצא בכל העולם כולו ובשמיים. אותי הוא שם כאן בעוה"ז כאחד מהמנהלים שלו", כשהוא נותן הוראה להחליף את כל השלטים מ'בעל הבית' ל'מנהל'!

יום אחד יושב העשיר במשרדו, ורואה במסך הבקרה הביתי, כי בחדר המכונות של הבית ישנו פיצוץ בצינור. המים החלו להיערם, וכמעט הגיעו לגובה המכונות, כאשר מדובר בנזק שיכול להגיע לחצי מליון דולר!!

מיד התקשר באינטרקום הפנימי למשרתת הגויה, בשביל שתרוץ ותסגור את הצינור. אך העוזרת עשתה עצמה כאלו איננה שומעת אותו. האיש ניסה שוב ושוב אך לשווא. הוא התקשר לעוזרו האישי והריץ אותו לסגור את הצינור, ולאחמ"כ לו הורה לקרוא לאותה עוזרת גויה אליו למשרד.

העוזרת הגיעה עם הבעה תמימה על פניה, ולשמע האשמה שהוטחה בה, סיפרה כי לא שמעה מאומה באינטרקום. לאחר בדיקה קצרה הוברר שאין כל בעיה במערכת הקשר הפנימי, ולכן בעה"ב הגיש לה מכתב פיטורין.

כאשר חזרה העוזרת לביתה בשעות הצהריים המוקדמות, התפלא בעלה המובטל למה שבה כ"כ מוקדם. סיפרה לו אשתו, כי היהודי פיטר אותה על לא עוול בכפה. הבעל שהיה חמום מוח לא קטן, תפס את אקדחו, ורץ לכיוון בית היהודי, בכדי להראות לו שעם כל הכבוד - הוא לא יכול לעשות מה שברצונו.

הגוי פרץ לבית, וראה שאין שם איש בשעות מוקדמות אלו. המבואה היתה גדולה והוא לא ידע לאן לפנות. לפתע הוא ראה מולו שלט שעליו מוטבע 'המנהל'. הוא רץ בעקבות השלט והחיצים עד השלט הבא וכן הלאה והלאה, עד שהגיע לדלת שכתוב עליה 'משרד המנהל'.

הבעל פרץ לתוך המשרד, כשאקדחו בידו ושאל את היהודי המבועת שישב שם "היכן בעה"ב?". הצביע לו היהודי כלפי מעלה. חשב הגוי שהבעה"ב בקומה השלישית, ורץ לשם. ברגע שיצא הגוי, התקשר היהודי למאבטחיו, והללו באו מהר ותפסו את האדם ומסרוהו לכוחות המשטרה.

בהמשך סיפר העשיר את הסיפור לידידיו, כשהוא מכריז: "תראו איך הקב"ה סימן לי שאני לא בעל הבית. הקשבתי לדבריו ושיניתי את השלטים, ובזכות זה ניצלתי מאותו אדם!".

בפרשת השבוע למדים אנו על המתרעמים כלפי הקב"ה, וסופם שלקו ע"י נחשים ושרפים. הקב"ה מורה למשה שיכין דמות שרף {נחש} ויעלה אותה על נס גבוה, וכל הרואה אותו יינצל. ומבארת המשנה במסכת ראש השנה: "וכי הנחש ממית או נחש מחייה? אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמיים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקין".

עלינו לזכור תמיד שהקב"ה, הוא בעל הבית האמיתי והבלעדי.

שבת שלום ומבורך

לתגובות, הארות והערות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!