הגיע הזמן: להפסיק להציק לאוכלי העכברים והשקצים

כמה שננסה למצוא הסבר רציונאלי לבהילות המשונה האוחזת באנשים מקצה המחנה לגייר מהר יותר, והרבה יותר- מובטח לנו שנעלה חרס בידינו.

אחינו הרחוקים פחות מאתגרים אותנו בנושא, יודעים המה בסתר לבבם כי הגיור הינו ענין הלכתי טהור, והינם חכמים ומתורבתים דיים שלא לתחוב את אפם בנושא לא להם. מאידך, העומדים בחוד החנית שמבקשים לחבל ולהשחית ולהרוס בכרם ה' צבאות הם דווקא חובשי כיפה ואפילו שומרי מצות חכמים בעיניהם. היודעים לנופף בידענות בשברי מקורות ולהעניק להם פרשנות מרחיבה כיד הלאומיות הטובה עליהם. לדידם שירות צבאי ושותפות גורל עם העם היהודי כמוה כקבלת עול תורה ומצוות. באמת תמוה איפוא מדוע גם אחרי שירות צבאי מפואר והקרבה אמיתית - הדרוזים נשארים דרוזים...

המצדדים בגיור "מכיל ומיקל" לא ישכחו לאיים עלינו בלהט חרב ההתבוללות המתהפכת. ובסכנה הדמוגרפית המשכימה לפתחינו. ומעשה שטן הצליח שדווקא בנושא אקוטי זה, שעניינו כניסה לקהל ה' וטהרת הייחוס, אשר כדברי רבותינו השראת השכינה בישראל קשורה ותלויה בו בקשר בל ינתק. דווקא שם הם מנסים שנים רבות לפגוע ולקעקע. ברי לי שלא בית שמאי ילחמו במהרסים ומחריבים אלו – בית הלל הם שיצאו ללחום ולמחות בנושאים את שמו הקדוש של רבם לשווא.

ואם יש את נפשך לדעת מהי ליבת המאבק ועל מה אדניו הטבעו, הא לך ציטוט מדברים שנכתבו בדו"ח שהגיש השר לשעבר משה ניסים, שעמד בראש ועדת הגיור: "אני קורא בזה לרבני ישראל להניח על כפות המאזניים את כובד הבעיה, במטותא מכם על כף אחת שימו את ההכבדה בגיור, אפילו ליוצאי בריה"מ שהם זרע ישראל. ועל הכף האחרת שימו את סכנת ההתבוללות שמשמעה גם סיכון נישואין וגירושין בישראל לפי דין תורה, איזו כף תכריע. למאזניים אין כף שלישית".

וכאן באמת יש לזעוק ולהריע מנהמת הלב: על איזו הכבדה הוא מדבר?! מה נשתנה לאחרונה מבלי שידענו, ומה נוסף בשנים האחרונות על התהליך יותר מבעבר. האם נמצאו כתבי יד עתיקים מרבותינו ראשונים כמלאכים, לפיהם יש משוכות חדשות שעל המתגיירים לעבור יותר מהמינימום הנדרש מימות עולם; מילה, טבילה, וקבלת מצוות. לא שמענו שהמתגיירים כיום נדרשים להתחייב על גנרטור בשבת, או על אכילת מצה שמורה עבודת יד כל הפסח, לא על אתרוג נקי מעלים (בלעטל"ך), ולא על זהירות במעמיד דמעמיד בסוכה. על מינימום שבמינימום!

ומהיכן הפריבילגיה המוקנית לדעתו למי שהוא מזרע ישראל. זו אולי יכולה להוות שיקול לדעה מסויימת לקבל לגיור, ובנסיבות מסויימות מאוד. אבל ודאי שלא לספק הקלה בכי הוא זה מהדרישה האולטימטיבית המצריכה קבלת עול מצות לחלוטין. איככה פטריוטים דוגמתו, שרוממות המדינה וחוקיה בגרונם, תומכים תמיכה מלאה באלו המטעים ומרמים אותה, ומבזבזים את משאביה על הליך לא הליך. בכלל איך אפשר להיכנס לדת כה מורכבת וכה עשירה בלי ללמוד ולקבל את יסודותיה הבסיסיים? והא כיצד במאזנים שלו לא נותרה כף אחת פנויה לדבר הבסיסי ביותר: גיור על פי ההלכה הצרופה.

מהתבוללות הוא חושש? היא הנותנת! וכי נלחמים בהתבוללות גלויה במתן לגיטימציה להתבוללות סמויה?! הלא להינשא למי שגיורו מפוקפק ואולי גם מופקע לחלוטין אין זה פחות מהתבוללות. ואדרבה, במידה מסויימת גרוע הדבר אף יותר מהתבוללות קלאסית, שכן כאן ההטעיה כפולה והאסון כפול: בעתיד הלא רחוק איש לא ידע להתגונן ולהזהר מחיבור עם יהודים לא יהודים אלו. "קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי" (יבמות מז ע"ב) והוסיף הזוה"ק (כי תשא): כל שכן אלין דלא הוו גרים כדקא יאות!!".

הרי לא סוד שההתבוללות החלה ופשתה דווקא מאותם חוגים רפורמיים שהם היו הראשונים לגייר גיורי קפיצה מטופשים אלו. וצאו ראו מה עלתה להם שהם אחראים במישרין לאחוזי ההתבוללות המבהילים בחו"ל, שבמדינות מסוימות כבר חצו לדאבוננו את ה75 אחוז (!). והם עוד עומדים ומבקשים בחוצפתם הכרה בגיורי הבדיחה שהם מבצעים.

אבל נקודה אחת חייבת להתבהר, בעקבות זעקות הנהי של הנ"ל, רבים שואלים: האמנם כצעקתה, האם באמת הרבה גויים מתדפקים על דלתות בתי הדין, שנכספה וגם כלתה נפשם להיות נמנים על לגיונו של מלך. ורק חרדים עוטי שחורים וחמורי סבר שומרים על הפתח ומגרשים אותם מהסתפח בנחלת ה'?!

ובכן, כל העובר בסביבת בתי הדין לגיור, ייווכח שלא מיניה ולא מקצתיה. קשה להאמין שיתקל ביותר ממנין בני אדם, והדיינים מן המנין. אגב, רובם הגדול של הדיינים המגיירים דווקא מבתי המדרש הדתיים לאומיים יצאו. אז בפעם הבאה שיספרו לכם על 'השתלטות' חרדית על מערך הגיור או על רבים המשחרים לפתחם ונדחים, קחו אותם לטיול קצר בבתי הדין. לא צריך יותר מזה.

למען הדיוק, פניתי לבירור הפרטים ישירות מפי ראש מערך הגיור הרה"ג רבי יצחק פרץ, והוא השיבני לאמור: "הכמות האמיתית של המועמדים לגיור במשך שנה לא עולה על כ-2800 מתגיירים. רובם ככולם עוברים את התהליך מתחילתו ועד סופו, וממש מדהים לראות את ההתרגשות והדמעות שלהם בהגיעם בתום שנה ארוכה של לימוד ליום המיוחל".

"יש בישראל 300,000 חסרי דת שרובם מבריה"מ, שהכל מדברים בשמם, אבל למרבה האבסורד להם עצמם כמעט לרובם המכריע, אין שום תוכנית להשתלב ולהתגייר. נוח להם בגיותם וחלקם אף מזוהים עם הנצרות".

"אם כן בשם מי נאבקים אותם גופים. אם מי שמתגייר עושה זאת ברצון. ומי שלא מעוניין - כלל לא ניגש לגיור?! אני תוהה.

"תרשום, ידידי!", "כל מה שמעניין את אותם גופים וארגונים רק דבר אחד: להרוס ולקעקע את הרבנות הראשית, זה הכל!". רשמתי.

והאמת, מי שעובר בחוצות הערים הפריפריאליות בעיקר, לא יוכל לפספס את ה'פריחה' הנבולה של המעדניות לאוכלי ד"א השקץ והעכבר. אי אפשר שלא לחוש קבס, ובעיקר תסכול איום מ'העליה' של רבבות אלפי גויים מובהקים, שאינה אלא ירידה הפוגעת בפועל במה שנותר לפליטה מן הפרהסיה היהודית.

העולים הממלאים את המקומות הללו בהמוניהם חיזקו אצלי כבר מזמן תובנה פשוטה: טוב לו לגריגורי הנכרי כאן בארץ. יש לו ולדומיו את כל התשתית להמשיך את חייהם בישראל כגוים גמורים, ממש כמו באמא רוסיה. גיור?! נייט! ספסיבה! (לא, תודה!). אולי הגיע הזמן להפסיק להציק להם ולנו, ופשוט להניח להם לנפשם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!