להעלים את האינטרס • טורו של יוסי הלפרין

פרשת השבוע שלנו מספרת לנו את מעשה מחלוקת קורח בניו ועדתו עם משה רבינו. כאשר נתבונן בקורות הפרשה, נבחין שבתחילת המאורע סגניו של קורח היו און בן פלת דתן ואבירם. בהמשך הפרשה אין אזכורים נוספים לאון בן פלת, ולכאורה נראה שהוא הוציא עצמו מסיפור המחלוקת, ובעצם פרש מתפקידו הפוליטי.

מדוע הוא פרש? אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף קט: "און בן פלת בן ראובן" – 'בן שראה והבין'! ומבאר רש"י זצ"ל 'ראה והבין שאין מנהגן כשורה ופרש מהם'. מה גרם לאון לגלות לפתע את האור ולשים אל ליבו שדרכם של קורח ועדתו אינה צודקת? והרי עד עכשיו היה ממוקם גבוה בהיררכיה ה'קורחית', ולבטח האמין במצע המפלגה האומרת שמשה אינו צודק חלילה?

אומרת הגמ' שם: "אמר רב און פלת אשתו הצילתו. אמרה ליה מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה אנת תלמידיה, ואי מר רבה אנת תלמידיה!!". פירוש הדברים: אמרה לו אשתו לאון, מדוע אתה נכנס למחלוקת הזאת? הרי לך לא ייצא שום דבר מכך שתתרחשנה מהפכה בהנהגת העם, כי בין כה וכה אתה לא תהיה המנהיג!! מששמע זאת און, והבין שבאמת האינטרס האישי שלו לא יושפע משינוי הנהגתי, אז הוא באמת ראה שמשה צודק, כיון שהסיר את מניעיו האישיים, יכול היה לראות את התמונה האמיתית והצודקת.

ונוכל להבין ולהשכיל ליבנו את היסוד הנ"ל ביתר שאת מהסיפור הבא: יום אחד יצא לו האריה ממאורתו בכדי לצוד ולאכול ארוחת צהריים טרייה ודשינה. אך לכל מקום אליו פנה לא מצא אף נפש חיה אחת בכדי לטורפה. לאחר כמה שעות שוטטות הוא רואה על אחד הסלעים שועל היושן שנת צהרים חזקה. בפסיעות חרש ובדריכות רבה התקרב האריה לעבר השועל, ומשהגיע מספיק קרוב זינק עליו ותפסו בכפות ידיו הגדולות.

השועל המבוהל התעורר בפחד והחל מתפתל במהירות, אך האריה היה חזק ממנו ולא שחררו. משראה השועל שכלתה אליו הרעה פתח פיו ואמר לאריה: "כבוד האריה הנכבד המולך על יער, מה בצע לך כי תאכל את בשרי הכחוש והקשה שאינו טעים למאכל ואף מכוסה בפרווה דביקה לרוב? תסתכל לשם וראה, אדוני מלך החיות, את האדם שהוא מלא בשר שמן ומשובח, עצמות חזקות בהם ניתן להתנשנש שעות ארוכות, וכך זה יהיה לכבודך והנאתך!!!".

האריה הסיט את מבטו וראה כמה עשרות מטרים מהם אדם המחפש ציד. פנה הארי אל השועל ואמר לו: "אני לא רוצה לטרוף את האדם כי אני מפחד מאלוקיו שייפרע ממני על חטא זה!!". צחקק השועל ואמר: "אדוני המלך לא ייפגע כלל ממעשה זה, גם אם אלוקים ירצה להיפרע על חטא זה, הוא לא יפגע בך אלא רק בנכדך!!". השתכנע האריה, נעמד על ברכיו, נכנס לעמדת תקיפה, והחל בריצה מהירה אל עבר הצייד. האדם שראה את האריה מתקרב אליו לא זע ולא נד, פשוט נעמד במקומו והתבונן באריה.

האריה הגביר מהירותו והתקרב משמעותית לעבר טרפו, הוא כבר כופף את ברכיו וחשף את שיניו המשוננות כהכנה לתקיפה. כשרק מרחק מועט עמד בינו לאדם הוא בא לזנק לעברו, אך לפני שהצליח להגיע לאדם הוא נפל לבור אותו כרה הצייד לפני כן... האדם התרחק מהמקום לאחר שווידא שהאריה לא יכול לצאת, ואילו השועל התקרב לשפת הבור. מיד כשראהו שאג האריה שאגה מקפיאת דם ונשף ברוגז. "אתה שיקרת לי!!! אמרת לי שאני לא ייפגע, והנה עוד לפני שהורדתי שערה משערות ראשו של הצייד כבר אלוקיו הענישני!!".

ענה לו השועל: "אדוני המלך, לא שיקרתי לך! אתה לא נענשת על המעשה שרצית לבצע כרגע, אלא היות שסבא שלך הרג פעם אדם, עכשיו נפרעים ממך!!!". שמע זאת האריה ונזעק: "וכי מה אני אשם בחטאי סבי המנוח?". אמר לו השועל: "ואילו מקודם שאמרתי לך שנכדיך יכולים להיפגע בגלל מעשיך, גם שאלת את עצמך מהי אשמתם? לא ולא! ומדוע? מפני שהיה לך מול עיניך חתיכת בשר, אז חוש השיפוט והראיה הצודקת נעלמו לך כלא היו, ואילו עכשיו שהצייד כבר לא פה ואין לך אפשרות לממש את תאוותך, עכשיו אתה רואה שזה באמת לא הוגן שהסב יחטא והנכד ייענש"...

און בן פלת חשב שימונה לתפקיד חשוב, ואי לכך הצטרף למלחמתו של קורח במשה במלוא כוחותיו. ואילו כשבאה אשתו הנבונה ואמרה לו שמבחינתו לא יהיה כל שינוי, משהזיזה לו את חתיכת הבשר ממול עיניו, אזי באמת ראה שמשה צודק וקורח ועדתו נהגו שלא כשורה.

יהודי יקר, הרבה פעמים נקרים בפנינו אירועים ומקרים שבהם נדרש שיפוט דעת לא פשוט, ונדרש מאיתנו לבחור צד או לעשות מעשה כל שהוא. צריך וחשוב לדעת לנהוג במידת ההגינות והצדק, 'להזיז' מלפנינו את 'חתיכת הבשר-אינטרס' היכול לצאת לנו מאותו מעשה, ואז נדע באמת מה צודק ונכון לעשות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!