רשלנות רפואית בהריון ובלידה - מתי?

שיעורי הפריון בישראל הינם מהגבוהים בעולם המערבי. דו"ח שפורסם לאחרונה בנושא זה ממקם את ישראל בראש מדינות ה-OECD מבחינת פריון, עם כ-3.1 לידות לאישה לעומת ממוצע של כ-1.7 בכלל מדינות הארגון.

אולם וחרף העובדה שרובן המכריע של הלידות יסתיים בשלום, אנו עדים לצערנו גם להליכים משפטיים רבים הנוגעים לרשלנות רפואית בהריון. רשלנות שמקורה בהעדר אבחון מומים מולדים בעובר.

אך כיצד ניתן לדעת לאחר הלידה שהמומים היו ניתנים לבחון במהלך ההיריון? מתי קמה להורים ולילד עילה להגשת תביעה נזיקית ומהם סכומי הפיצויים שנפסקים בהליכים מסוג זה? עו"ד דותן לינדנברג, בעל משרד עורכי דין העוסק מזה כ-20 שנה ברשלנות רפואית, מסביר את עיקרי הדברים.

להוכיח גם את הרשלנות וגם את הנזק

צילום: עו"ד דותן לינדנברג, עוסק 21 שנה ברשלנות רפואית - בהריון ובלידה

"חשוב להבין", אומר עו"ד לינדנברג, "לא בכל מקרה של גילוי מומים מולדים אנחנו מביטים בהכרח על רשלנות רפואית. על מנת שההורים והילד יהיו זכאים לפיצוי יש להוכיח גם את הרשלנות במהלך ההיריון וגם את הקשר הסיבתי שבינה לבין הנזק.

כמו כן, בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפסיקה בנוגע לרשלנות רפואית בהיריון. בין היתר בנושאים הקשורים לתקופת ההתיישנות שחלה על התיקים הללו".

"למשל, אם בעבר הילד היה יכול להגיש תביעה - בעצמו ו/או באמצעות הוריו - עד גיל 25, מכיוון שתקופת ההתיישנות החלה לרוץ עם הגיעו לגיל 18 והפיכתו לבגיר, כיום הפסיקה קיצרה משמעותית את טווח הזמנים בו ניתן לשקול הגשת תביעה. לכך יש להוסיף את המודעות ההולכת וגוברת לגבי חשיבותן של בדיקות ההיריון, בכל המגזרים באוכלוסייה הישראלית".

עם זאת, מסביר עו"ד לינדנברג, אין ספק שכאשר הילד סובל ממומים שניתן היה לאבחן אותם מראש, והדבר לא נעשה כיאות, ייתכן ועסקינן ברשלנות רפואית. במקרים אלה, ההורים והילד יכולים (ואף חייבים) לבחון הגשת תביעה.

עו"ד לינדנברג מדגיש כי זוהי סוגיה שיש לבדוק אותה הן בעיניים משפטיות – לאור הפסיקה הרלבנטית והעדכנית ביותר – והן בעיניים רפואיות לבחינת התנהלות הרופאים אל מול הפרקטיקה המקובלת.

הוא מוסיף ומציין כי רשלנות רפואית בהריון נבחנת לפי הנסיבות במועדים הרלבנטיים ולפי הידע הרפואי בזמן המדובר.

דברים שמתכתבים עם פסיקת בית המשפט העליון לפיה המבחן לגבי רשלנות רפואית בהריון (ובכלל) הוא איננו "מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה" (ע"א 280/60). דהיינו, "רופא בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות הרופא חייב להיות אקטיבי" (שם).

"כאשר ההורים פונים לקבלת ייעוץ משפטי, עורך הדין משיג את מלוא הרשומות הרפואיות הנוגעות למעקב ההיריון", מסביר עו"ד לינדנברג, "ביחד עם מומחים רפואיים בתחום הרלבנטי, לרוב מומחי גניקולוגיה ומיילדות, יש לאפיין את המועד המדויק שבו היה ניתן לאבחן את המום במהלך ההיריון. לאחר מכן, יש להצליב את המועד הנ"ל עם הפרקטיקה המקובלת ולבדוק האם הרופאים התרשלו באבחון ו/או במסירת מידע קריטי לאישה ובן זוגה".

עו"ד לינדנברג מציין כי ניתוח הפסיקה מראה שבתי המשפט אינם חוסכים מאחריותם של הרופאים. לדבריו, השופטים לעתים אף מקשים על הרופאים ודורשים מהם להציג אחריות גבוהה לאור הנזקים הקשים שעלולים להיגרם בגין רשלנות במעקב הריון.

"הדוגמאות הן רבות", הוא מסביר, "למשל, אם הרופא הפנה את המטופלת לבדיקת היריון מסוימת, ולאחר חלוף זמן הוא מבין שהיא לא ביצעה את הבדיקה כנדרש, עליו לפעול באופן אקטיבי בכדי לברר מדוע. מוטל עליו להסביר ליולדת אודות חשיבות הבדיקה והתנהלותו האקטיבית – לא רק הפאסיבית – תיבחן במידה שתוגש תביעה".

"בנוסף, חובת הזהירות אשר מונחת על כתפיו של הרופא דורשת ממנו להתייחס לממצאים פחות שכיחים. כולל סימנים נדירים ביותר. על הרופא להכיר את הנסיבות האישיות של היולדת לעומקן לרבות עברה הרפואי, סיפורי לידיותיה הקודמות, ההיסטוריה הגנטית שלה וכו'. זאת בכדי לדעת האם היא משתייכת לקבוצת סיכון אשר צריכה להצדיק את הפנייתה לבדיקות ספציפיות".

מדוע סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות בהריון הינם כה גבוהים?
לא אחת, אנו נתקלים באמצעי התקשורת בפרסומים אודות תביעות ענק הנוגעות לרשלנות רפואית בהיריון. תביעות אשר מסתיימות בפסיקת פיצויים בסך מיליוני שקלים. הסיבה לכך, מסבירעו"ד רשלנות רפואית לינדנברג, היא הנזק החמור והקשה שעלול להיגרם בשל רשלנות מסוג זה.

"רשלנות רפואית בהריון עלולה מן הסתם להוביל ללידת ילד הסובל ממומים קשים וחשוכי מרפא", הוא אומר, "ילד זה, אשר יהיה זקוק לטיפולים רפואיים ותלוי בעזרה מהזולת לכל ימי חייו, זכאי לפיצוי בגין נזקיו. פיצוי שבא לידי ביטוי בראשי נזק כגון הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, אובדן השתכרות, כאב וסבל ועוד. היות שהפיצויים מחושבים לכל ימי חייו של הילד, הסכומים הסופיים יכולים להיות גבוהים ביותר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!