הפוסט המרגש של אלמנת הרב הי"ד

יעל שבח היא אלמנתו של הרב רזיאל שבח שנרצח בפיגוע ירי ליד חוות גלעד לפני כמה חודשים. מדי פעם בוחרת יעל שבח לשתף את הקוראים בחיים שלה כיום, כאישה מתגעגעת וכאמא לילדים. אמש היא פרסמה פוסט מרגש ובו היא מתארת את החזרה לחיים לצד הזיכרון והגעגוע שלא מרפה. 'לובי נשי' מביא את הפוסט המלא

אורזת.
בלי להכניס זכר ממנו למזוודה.
רטיבות בעיניים.

נוסעים.
מזכירה לעצמי כל הנסיעה
הוא לא איתי עכשיו ולא יהיה איתי שם.

מגיעים.
מזהה מקומות מוכרים ישנים.
מעבירה זיכרונות כואבים.
נושמת.
מריחה את הביחד שלנו רק בלי.
מחפשת כוחות.

פותחת את הדלת.
מחבקים מנשקים.
מחייכת.
התגעגעתי.
כיף שחזרנו קצת.

מזכירה לעצמי, ההווה זה לא העבר.
הוא לא איתנו כבר.

פורקת
בלי למצוא זכר ממנו בין הדברים.
דמעה בזווית העין.

קצת שיחה קצת חיוכים.
זיכרונות מתוקים.
חוויות וביחד. הרבה ביחד.

שבת.
יש ואין זו התמצית.

יש חיים ואין אותו
יש שירים.
יש ילדים שמחים וצוהלים.
וגם קצת רבים.
חיים.
יש אוכל טעים. ובשפע.
ואין אותו

אבל כל הזמן, הלב לא מרפה,
כמעט מתחנן
אולי עוד רגע, בכל זאת תציץ מהדלת?
תגיח מפינת הרחוב?
תצא מהחדר?
ותצטרף אליי? אלינו?

ולבסוף זה נגמר.
והיה טוב, כמו בעבר.
ועכשיו שוב בבית.
מנסה להשלים
שהוא לא יגיע לעזור לי עם הילדים
ומזל שיש שכנים וחברים אהובים
שידאגו שהחוסר ישאר רק בפנים
ויעזרו אף יותר ממה שצריכים.

וברגע ההוא.
שכולם ישנים והכל במקום.
מתפנה לעכל ולהבין.
ככה זה עכשיו
ואלה החיים.
העבר הוא עבר
וההווה הוא מה שנותר
וצריך לחיות אותו כמה שרק אפשר.
ולתבל בתוכו את הישן והמוכר
אפילו שקשה וזה לא אותו דבר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!