הפלס על ליאון: משרתם של שני אדונים; בובה על חוט

"משרתם של אדונים": עיתון 'הפלס' של מפלגת 'בני תורה' (עץ) יוצא הבוקר (שישי) במתקפה חריפה נגד המועמד לראשות העיר משה ליאון.

המאמר נכתב טרם הודעתו הרשמית של השר לענייני ירושלים זאב אלקין על התמודדותו הצפויה לראשות העיר.

תחת הכותרת "משרתם של אדונים", נכתב: "בזמן כתיבת שורות אלה, מצבת המועמדים לראשות עיריית ירושלם רחוקה מלהתברר, ואינספור ידיים בוחשות בה. שני מועמדים כבר הכריזו על כניסתם למירוץ, שניהם אינם נמנים על הציבור שומר תורה והמצוות, אך הם מנסים לקרוץ לציבור המצביעים הזה.

"המרוץ עצמו רחוק מלהתחיל, אבל הקולות כבר מתחילים להישמע, וראה איזה פלא: הטרום-מועמד חובש הכיפה, מכיר את מקומו, יודע מי ציבור מצביעיו ומנסה להסביר פנים לקהלים נוספים בדרכים מקובלות. הטרום-מועמד השני לעומת זאת, גם הוא חובש כיפה, אבל מציג את עצמו כפטרון החרדים וככזה ש'מכיר אותם מקרוב', מנסה להתרועע עם דמויות המזוהות אתם, מבטיח שידאג לכל צרכיהם וכן הלאה. המצד הוא כמובן מצג שווא: בסיבוב הקודם התברר שגם את תושבי העיר הרוסים הוא 'מכיר מקרוב', ומדובר בלא יותר מריקוד בין חתונות עם 'חיוך' רחב. עדיין אין לדעת מה יהיה עד הבחירות, אבל דבר אחד ידוע כבר: אם יש משהו גרוע יותר מראש עיר שאין לו קרבה לקדושי ישראל, זה ראש עיר שמעמיד פנים שיש לו".

"המבחן היחיד הוא תיאום האינטרסים", ממשיך המאמר, "אם המועמד חובש הכיפה יכהן בראשות העיר, תיווצר בעיה: אי אפשר לשמור על אינטרס משותף, כשהאינטרס נמצא כלל אצל מישהו אחר וראש העיר הוא בובה על חוט. אפילו לא חוט שקוף, כי אם יש משהו יותר גרוע מראש עיר מעמיד פנים, זה ראש עיר שמנוהל מלמעלה".

"גם בובה על חוט היא לא דבר חדש בפוליטיקה. לפעמים אפילו מועמדי קש, שמשמשים לצרכי משא ומתן עד שיבוא בעל העניין האמיתי, ולפעמים הבובה נשארת שם גם אחר כך, כשבעל העניין מעדיף להצניע את נוכחותו ולהניח למישהו אחר לספוג את האש. במקרים כאלה, מדובר במשרת: אמנם משרת נושא משרה בכירה, אבל עדיין משרת עושה דברו של בעל האדון. בבוקר הוא עשוי לחלק הוראות, ובלילה לקבל אותן. מביני ענין עלולים לעקוף משרת כזה, ולתאם עמדות עם בעל העניין עצמו, או להפך, להשתמש בו גם הם לצרכיהם".

אך ממשיך המאמר וקובע: "אם יש משהו גרוע יותר ממועמד לבחירות שמנוהל מלמעלה, זה מועמד שהוא משרתם של שני אדונים. ונניח אפילו שעם שני אדונים אפשר להסתדר, נניח שבין שני האדונים שורר סוג של חלוקת נטל. אחד נוהג באלימות השני במתק לשון, אחד יורד לעם השני נח בבית, אחד מושך בחוטים בחלקלקות והשני בכוח. אפשר להסתדר. אבל מה במקרה שאין מכנה משותף אמיתי בין שני האדונים? כשכל אחד מהם בא מעולם אחר, עולמות שאין בניהן השקה? איך ייווצר שיתוף פעולה, איך לא ייווצר כאוס? להיות משרת לשנים אפשר, אבל אם כל אחד מושך לעולם שלו, זה למזרח וזה למערב, אין עצה חוץ מלהיקרע לשניים. הנה, יש משהו יותר גרוע מלשרת שני אדונים: לשרת שניים כאלה, שכל אחד מושכך לכיוון אחר.

"אם כל אחד מהם היה מושך לכיוון אחד, ניחא, ואולי הקקופוניה כולה לא הייתה מתרחשת מלכתחילה. יש משהו גרוע יותר ממועמד לראשות העירייה שמעמיד פנים שיש לו קרבה לקדושי ישראל, שמנוהל על ידי אחרים, שמנוהל על ידי שני מנהלים, שמושכים כל אחד לעולם שלו: העובדה שהשניים הללו לא מושכים כל אחד לעולם לו. שר הפנים אומנם ממוקם טכנית בצד שומר התורה והמצוות של המפה, ושר הביטחון לחלוטין בצד השני, אבל ראה זה פלא – משאלת לבם גם שניהם מתגשמות באדם אחד. האינטרסים משותפים כל כך, חופפים כל כך, עד ששתי הדמויות כבר התמזגו זו בזו, וכבר אין לדעת מי הוא מי. כבר אי אפשר להפריד את שומר התורה והמצוות מהמתנכר לתורה ולמצוות, או לדעת לאיזה צורך פוליטי יש 'חילוקי דעות' היום. לא כל שכן, שאי אפשר לדעת לאיזה צורך באיזה מגרש מתגלגל גורלו של עם ישראל בכל רגע נתון: במגרש העוין, או במגרש של ידידו של העוין. יש משהו גרוע יותר מהעובדה ששני מנהלים של מועמד אחד באים מאסכולות מנוגדות: העובדה שזה בכלל לא בטוח".

כזכור, בבחירות הקודמות נפגש שר הביטחון אביגדור ליברמן עם הגר"ש אוירבך זצ"ל, מנהיגה הרוחני של בני תורה, וניסה לשכנעו לתמוך במועמדו ליאון. הפגישות עלו בתוהו ומועמד עץ חיים אפשטיין התמודד על ראשות העיר עד לסוף המרוץ, הביא לפיצול בקול החרדי ולבחירתו של ברקת לראשות העיר. ברקת גמל על כך ואפשטיין מונה לסגן ראש העיר. לקראת הבחירות הקרובות הערכה היא כי מפלגת עץ תכפיל את כוחה מנציג אחד בבחירות האחרונות לשני נציגים בבחירות הקרובות. המשמעות: ליאון יתקשה שוב בגיוס המפלגה, מה שעשוי להוביל להפסדו בשנית, גם במידה ויצליח לגייס את תמיכת רוב המפלגות החרדיות הגדולות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!