התקרית עם התפילין מקוממת - אבל יש תשובה

בליל שבת, עם רדת החשכה, בעוד המוני בית ישראל עסוקים כל אחד בקבלת השבת האישית שלו, מי במשפחה עם הילדים ומי בבית הכנסת, נעמד אדם מול ביתו של ראש העיר חדרה וזעק במחאה נגד ראש העיר על שכביכול "מכר את העיר לחרדים".

קודם כל, זה לא נכון. איש לא עומד לשנות את צביון העיר הוותיקה והאהובה. לא מר צביקה גנדלמן ראש העיר, לא אני כנבחר ציבור וגם לא אף אחד מהדתיים אותם אני מכיר.

יותר מ-120 שנה עומדת העיר חדרה ומהווה סמל ודוגמא לדו קיום ולכבוד הדדי. לא איש אחד בצעקות נבזיות יצליח לשנות את הסדר הטוב והישן.

כן, זה ברור. אנו עומדים בחציה השני של "שנת בחירות", ומטבע הדברים בפוליטיקה יש גם צדדים לא הכי נעימים ועדיין יש כללי משחק שחשוב לשמור עליהם: לא עושים כל דבר בשביל פוליטיקה. כדאי לנו לשמור על הגבולות ועל הטעם הטוב. איש לא השתלט על העיר ואיש אינו מעוניין למכור או לקנות את העיר.

*

בהמשך השבוע במקום אחר לחלוטין שוב הופיעו החרדים מול האומה. סרטון קצר שצולם בנתב"ג הציג שליח חב"די העושה מלאכתו נאמנה, ומציע לטסים הנחת תפילין. מולו מגיחה אישה, שאחר כך נודעה כפרופסור לתרבות וחינוך ומגחכת עליו ועל מלאכתו.

אודה על האמת: הסרטון לא קל לצפייה ולא משנה מי הדמות שמאחורי הלעג. כל ניסיון ללעוג ולגחך על אדם בשל אמונתו או בכלל לבזות ענייני דת ואמונה כואב ומקומם. בסך הכול ביקש היהודי החביב להניח תפילין למי שמעוניין. הוא לא כופה דת על איש, הוא לא כובש את נתב"ג ולא מאלץ איש בקיום המצוות.

בשנה האחרונה יש שיח מעט מתלהם אודות 'הדתה'. איני סבור שיש הדתה בבתי הספר, אבל אני כן חושב שמותר וחשוב לילד יהודי באשר הוא, ללמוד על ערכי היהדות: "שמע ישראל" ו"תורה ציווה לנו". אלו עקרונות הבסיס שלנו כיהודים, ואין לזה כל קשר לחרדים או לדתיים.

בין כך ובין כך: חשוב לנו לשמור על שיח נקי וחף, ללא התלהמות וללא הרמת הקול. זו לא דרך היהדות ולא דרך התורה עליה אמר שלמה המלך "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

*

התשובה האמתית לכל השיח המתלהם היא החיים עצמם. והשבוע השתתפתי באירוע מרגש ועוצמתי, שאפילו שהוא נחוג בכל שנה ושנה, הוא מרגש ומעורר מחדש.

ביום שני השבוע, נערכה מסיבת סידור מרגשת לתלמידי ותלמידות רשת החינוך 'מדעים ויהדות'. המסיבה נערכה כמיטב המסורת בין חומות העיר העתיקה בירושלים ושולבה עם מיטב האמנים ואישי הציבור.

התלמידים התרכזו למרגלות שער ציון, שם ציפתה להם הפתעה נעימה: קבוצת 'כלייזמרים' ירושלמית ליוותה אותם דרך הרובע היהודי ועד למכון 'אש התורה" מאות תיירים עצרו נשימתם מול עשרות התלמידים הנרגשים המלווים בכלי שיר וזמרה לכבוד יומם הגדול.

ב'אש התורה' בתצפית מול מקום המקדש, האזינו התלמידים לברכת ירושלים שנמסרה על ידי ממלא מקום ראש העיר ידידי יצחק פינדרוס, שאיחל וברך את התלמידים ביומם הגדול לקראת קבלת סידור התפילה. משם המשיכו התלמידים ל'היכל הפתקים' כאן נערך הטקס הייחודי לו נערכו מזה חודשים ארוכים.

בצעדה ישירה ניגשו התלמידים בזה אחר זה לשולחן הכבוד - שם הצטרף אליי הרב אליעזר סורוצקין יו"ר לב לאחים ומנכ"ל החינוך העצמאי - וקיבלו לידיהם סידור תפילה, אשר ישמש אותם ביום יום. ואז ברגעים הללו כשהם חובקים את הסידור בפעם הראשונה ומצמידים אותו לליבם הבנתי מה הכוח של עם ישראל.

הבטתי על ההורים שעיניהם דומעות ואמרתי להם: זה הכוח האמתי שלנו עם ישראל, עם למוד סבל ותלאה, עם שסבל בגלות אחר גלות אבל נותר לשמור אמונים לה' ולסידור התפילה. בכל מצב שיהודי או יהודייה מוצאים את עצמם הם ילחשו בשקט את מילות התפילה, כמובן גם בלא סידור התפילה, כל יהודי מרגיש בן מלך שיכול לשוחח עם ריבון העולמים בכל הזדמנות.

יותר ממה שהתרגשתי לראות את הילדים המרוגשים, התרגשתי לראות את האהבה שהרעיפו ההורים על הילדים וההתרגשות שלהם לראות את ילדיהם ממשיכים את מסורת האבא והאימא, הסבא והסבתא, מסורת ישראל סבא, שהיא ערובת קיומנו בעולם.

עם סידור התפילה בידיהם ניגשו התלמידים לכותל המערבי ושפכו שיח לחשם לראשונה ליד שריד בית המקדש, בתפילה ובתקווה שייבנה במהרה בימינו, בזכות תפילתם הטהורה של ילדי ישראל.

*

זה בעצם הסוד שלנו: לא להתווכח ולא להתעמת, אלא לנסות לחבר ולהתחבר. רב המאחד בינינו מהמפריד. אנחנו צריכים למצוא את הטוב שבזולת, את הנקודה הטובה שיש לשני.

אני קורא לחבריי ולידידיי: כולנו אחים, הבה נשב ונמצא את הדרך המשותפת. אל נא אחיי, אל תלכו בדרכים עקלקלות, כי בסופו של יום כולנו אחים, יחד שבטי ישראל!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!