בנק ישראל יחייב פירוט יתר בדפי החשבון
שתי הנחיות שהנפיק המפקח על הבנקים יקלו על הלקוחות לעקוב אחר דפי השימוש בכרטיסי אשראי ולדעת להיכן הולך כספם: מהו שמו המלא של הגובה ואיך בוצעה העסקה?
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- כ"ה חשון התשע"ב
צילום אילוסטרציה
בימים האחרונים הנפיק המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן, שתי הנחיות חדשות ומשמעותיות שנועדו לשפר את יכולתם של הלקוחות לעקוב אחר החיובים השונים בכרטיסי האשראי.
בתקנה הראשונה נאמר כי בדף החשבון לא די לציין את שם גובה הכסף כפי שהוא מוכר לבנק, אלא לציין את שמו המלא כפי שהוא מוכר ללקוח, כך שהלקוח יוכל לזהות בנקל מי הוא גובה הכסף.
זאת, להוציא מקרים מיוחדים בהם המהלך סבוך ואז יתכן פטור לאחר בקשה מיוחדת מהמפקח על הבנקים.
בתקנה השניה נאמר כי יש לציין ליד כל עסקה האם החיוב בוצע בהצגת הכרטיס במקום, דהיינו האם הלקוח אכן העביר בפועל את הכרטיס בבית העסק בו ביצע את הרכישה או שמא העביר את הפרטים לצורך ביצוע החיוב באופן אחר.
תקנה זו הפכה למחויבת המציאות בעקבות הרכישות המרובות באמצעות הרשת וכדומה.
יצוין כי גם עיסקה שבוצעה ללא נוכחות בפועל של הכרטיס היא תקפה לכל דבר, אלא שעיסקה שכזו נקראת עיסקה ב'מסמך חסר' כהגדרתה בחוק.
בתקנה הראשונה נאמר כי בדף החשבון לא די לציין את שם גובה הכסף כפי שהוא מוכר לבנק, אלא לציין את שמו המלא כפי שהוא מוכר ללקוח, כך שהלקוח יוכל לזהות בנקל מי הוא גובה הכסף.
זאת, להוציא מקרים מיוחדים בהם המהלך סבוך ואז יתכן פטור לאחר בקשה מיוחדת מהמפקח על הבנקים.
בתקנה השניה נאמר כי יש לציין ליד כל עסקה האם החיוב בוצע בהצגת הכרטיס במקום, דהיינו האם הלקוח אכן העביר בפועל את הכרטיס בבית העסק בו ביצע את הרכישה או שמא העביר את הפרטים לצורך ביצוע החיוב באופן אחר.
תקנה זו הפכה למחויבת המציאות בעקבות הרכישות המרובות באמצעות הרשת וכדומה.
יצוין כי גם עיסקה שבוצעה ללא נוכחות בפועל של הכרטיס היא תקפה לכל דבר, אלא שעיסקה שכזו נקראת עיסקה ב'מסמך חסר' כהגדרתה בחוק.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות