מהו המקור למילים הכל כך מזוהות עם החג השבועות

אחד השירים היותר מזוהים עם חג השבועות, הוא הלחן הידוע למילים "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי".

כשתחלפו במהלך חג השבועות ברחובות הריכוזים החרדים, תשמעו צלילים מוכרים הבוקעים מבתי ישראל - משפחות שרות את המילים הכה עוצמתיות בלחן הידוע המיוחס למחולל הדף היומי הרה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל.

אך חשוב לציין כי רבים מעמך בית ישראל, אולי רובם, סבורים כי מילות השיר לקוחות מספר הזוהר לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, בשל היותן בארמית, אלא שאולי תופתעו לגלות כי את המילים הללו כתב דווקא אחד מגדולי ליטא - הגאון מווילנה זי"ע. נציין שזו רק סברה אחת ובאמת מקור המילים אינו ידוע בבירור.


(הלחן המוכר ביותר)

בשם הגאון מווילנה מובא שבשמחת בית השואבה אמר אמרה זו בסגנון שונה מעט, וכנראה זהו המקור שעובר מדור לדור. המקור הוא בספר 'באר אברהם' לרבי אברהם בנו של הגר"א מוילנה שיצא לאור בשנת תרמ"ז, שם כתב; "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל".

ובנוסח קצת אחר מובא השיר בספר 'מעשה רב' (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".

הרב אברהם וואלט ממינסק - בלארוס, בשנת תקל"ב מצטט בספרו 'לידער און פאעמען' חלק ראשון, שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות והמילים הן: "בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו: חזו בני חביבי, חזו בני חביבי שהם משתכחים בצרותא דלהון ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי".

הרב וואלט כותב בספרו שנכתב בשפת היידיש כי אינו יודע מהיכן לקוחות המילים. "לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כששרים אותו בחיות והתלהבות".

שני לחנים נוספים למילים הללו הולחנו בעשור האחרון והפכו גם הם לנכס צאן ברזל ומושרים בחגי ישראל ובעיתות שמחה, כגון הכנסת ספר תורה, סיום הש"ס וכדו'. האחד הוא, לחנו של המלחין החסידי ר' משולם גרינברגר, והלחן השני במקורו של אמן המוזיקה המזרחית חיים ישראל, אשר תורגם להברה חסידית לראשונה על ידי הכוכב העולה שמילי אונגר - מה שהפך אותו בעצם לנחלת הכלל.

כותב השורות שמע מחיים ישראל בעצמו באחת מהופעותיו, מודה כי הביצוע החסידי של שמילי אונגר מוצלח ביותר והוא שבע רצון מהביצוע המושלם שהכניס את שירו גם לבתים חסידיים וישיבות חסידיות.

כך או כך, לא משנה איזה מהם תשירו על שולחן החג שלכם, רק אנא דייקו ואל תזייפו.

חג שמח ובתאבון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!