לימוד התורה וסגולה לאריכות ימים: מקבץ שאלות משולחנו של שר התורה

בבית ברחוב רשב"ם 23 האור לא נכבה, גם כששר התורה הגר"ח קנייבסקי עולה על יצועו למספר שעות, הכל סביב לימוד הגמרא וה"חובות" אותם מספיק ביום אחד שבע דפים ליום.

בין לבין עונה שר התורה לאלפי שאלות, ערב חג השבועות ליקט 'בחדרי חרדים' לקט עובדות והוראות בענייני תורה משר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי כפי שהתפרסמו בגליונות החגים שע"י מפעל המוסר "ארחות יושר".

(תיעוד וידאו בלעדי: הגר"ח קנייבסקי שקוע בלימודו ולא שם לנעשה סביבו)

עצב ופחד – ממה?



ידוע הדבר על כי מבטו המיוחד של רבי חיים קנייבסקי "לגעת" בכל דבר וענין דרך התורה, וכך דרכו פעמים רבות בעת שנשאל בנושאים שונים להשיב ולעורר על הענין הרוחני שבדבר - טרם שמשיב ומברך. הנה שני מקרים כאלו שהיו לאחרונה:

היה זה יהודי לא צעיר שנכנס אל רבי חיים כשדוק של צער ניכר על פניו. משניגש אל מרן התבררה הסיבה לכך: "אני רוצה שהרב יברך את בתי, היא כל הזמן עצובה, אין לה שמחת חיים והעצבות קשה מאוד לה ולמשפחה כולה".

נענה מרן שליט"א ואמר לו: מסתמא היא עצובה על חורבן בית המקדש, תגיד לה שתשמח! כי תכף יבנה בית המקדש אי"ה!... ורק לאחר מכן העניק את ברכתו ובירכה ברפואה שלימה.
ומקרה נוסף כעין זה היה לאחרונה, עם אדם שביקש ברכה עבור בנו הסובל מאוד מפחדים לא מוסברים, "הוא מפחד כל היום, אבל אינו יודע ממה הוא מפחד" אמר האיש למרן והתחנן לברכה שיסתלקו הפחדים מבנו.

"כנראה הוא מפחד מהגיהנם ומהעבירות"... הפטיר מרן, הרי כתוב (ישעיה ל"ג י"ד) "פחדו בציון חטאים"! [עי' בברכות ס' א', מעשה ברבי ישמעאל ב"ר יוסי שראה את תלמידו מפחד, אמר לו 'חוטא אתה' שנאמר פחדו בציון חטאים וכו' עיי"ש]. ולאחר מכן בירכו בהצלחה ורפו"ש.

קירוב רחוקים



בעמדינו בימי ספירת העומר, ימי ההכנה לקבלת התורה, עוסקים רבים באופן מיוחד גם בקירוב רחוקים לתורה ולמצוות. אחד מאלו המקדישים רבות מזמנם לענין נשגב זה, נכנס אל שר התורה ושאל, לאחר שנים רבות של עשייה ברוכה והצלחה גדולה בס"ד, רוצה הוא להקדיש יותר זמן רוחני לעצמו, וללמוד תורה שעות רבות יותר מידי יום, אלא שבהכרח זה יבוא על חשבון עשייתו בקירוב רחוקים, האם רשאי הוא להפסיק מעיסוקו זה, לטובת לימודו בעצמו?

והשיב לו רבי חיים במילים ברורות: "מצווה שאתה מחזיק בה, אל תעזבנה"!

מאלפי זהב וכסף



מעשה היה בבחור ישיבה, שעזב את הישיבה בה למד, והודיע להוריו כי אינו רוצה ללמוד יותר בישיבה ה"י. לאחר שיחות רבות והפצרות חוזרות ונשנות מצד הוריו ומחנכיו, הודיע הבחור כי הוא "מסכים" לחזור לישיבה בתנאי שיקנו לו מכונית חדשה... ההורים הכמעט מיואשים, שרצונם עז כי בנם יחזור לישיבה ללמוד תורה, היו מוכנים לתת לו גם את זה, אבל שלחו להתייעץ עם רבי חיים.

שמע מרן את השאלה והשיב בתוקף לשלילה, "וכי כל שיגעון שהוא ירצה יצטרכו לתת לו? שיחזור ללמוד בלי תנאים, אבל לא צריך לתת לו את כל מה שהוא דורש"!

חינוך הילדים



השאלה הבאה הגיעה מהעיר תל אביב, בה קיימים עדיין מספר קטן של קהילות של שומרי תו"מ, אך לצערנו לא הרבה... השואל נמנה על בני עדות המזרח, והסתפק לאיזה גן ילדים לשלוח את בנו ללמוד בשנה הבאה. מחד, יש גן חרדי המתאים לסגנון משפחתם אך יש גם ילדים ממשפחות פחות חרדיות, מאידך ישנה אפשרות לשלוח לגן המשתייך לחסידות מסוימת, בה כל הילדים מבתים טובים ויראים, אך הלימודים הם באידיש ובהבהרה חסידית, מה שעלול לבלבל את הילד. מה עדיף?

וענה רבי חיים, כי יש להעדיף את הגן החסידי למרות החסרונות, מאחר ויש חשיבות רבה לבתים מהם מגיעים הילדים.

שיהיו ד"ת מחודדים בפיך



בחור צעיר, תלמיד ישיבה, שאל את רבי חיים: מה היא הדרך הנכונה וצורת הלימוד היותר טובה ע"מ לזכות ולקנות את התורה הקד', האם ללמוד כל דף גמרא שוב ושוב, כלומר ללמוד דף אחד ולחזור עליו עשרה פעמים, ורק אח"כ להמשיך לדף הבא, או ללמוד כל דף פעם א' או פעמיים ולהמשיך, ורק בסיום המסכת לחזור שוב?

והשיב לו רבי חיים כי צורת הלימוד הנכונה היא ללמוד פעם אחת, ולחזור פעם אחת ולהמשיך כך עד סוף המסכת, ומשמסיים את המסכת כולה, לחזור שוב על הכל.

סגולה לאריכות ימים



נשאל הגר"ח, בדבר אחד שחולה ל"ע, והיו כמה מקרים במשפחתו שנפטרו צעירים, וע"כ חושש הוא מאוד. וביקש לשאול ולבקש 'סגולה לאריכות ימים'.

והשיב הגר"ח ואמר ב' עצות. א' לימוד התורה, כמש"כ (דברים ל' כ') "כי הוא חייך ואורך ימיך" ובתרגום יונתן על זה כתב "ארום אורייתא דאתון עסיקין בה היא חייכון בעלמא הדין", הרי שלימוד התורה היא סגולה לאריכות ימים. וב' להאריך בתפילה, כמש"כ בגמרא (ברכות נ"ד) שלושה דברים המאריך בהן מאריכין לו ימיו ושנותיו, ואחד מהם הוא 'המאריך בתפילתו'.

מנהג ישראל – תורה



אל מעונו של הגר"ח ברחוב רשב"ם בבני ברק רגילים להגיע מידי יום "נערי בר – מצווה" רבים להתברך לקראת היותם גדולים ומחויבים במצוות, כנהוג מקדמת דנא. לאחרונה נכנסו אל מרן שליט"א ילד לקראת הבר מצווה בלווית אביו וביקשו ברכה. שאל מרן את הילד "יש לך דרשה לבר מצווה?", ואבי הילד השיב במקומו, כי הילד עמל קשה לסיים לימוד שני סדרים משניות בעל פה לקראת הבר מצווה, ועל כן לא הכין דרשה, והסיום הגדול הזה הוא במקום הדרשה.

למשמע הדברים הביע רבי חיים קורת רוח ואי שביעות רצון בו זמנית ואמר: "הסיום זה דבר טוב מאוד, אבל צריך גם דרשה". ואח"כ הוסיף ואמר: "תגיד לאבא", פנה מרן אל הילד, "שיכין לך דרשה לבר מצווה". ורק לאחר מכן בירך את הילד שיגדל לת"ח.

החזקת תורה



לצד המוני 'יששכר' – לומדי התורה בהם התברך דורינו, ישנם גם 'זבולון' רבים, תומכי לומדי התורה. היה זה ראש כולל חשוב שנכנס אל חדרו של הגר"ח עם אחד מהנדיבים שתורם סכום נכבד להחזקת הכולל. ראש הכולל הציג את הנדיב בפני מרן, ואמר כי 'הוא מחזיק תורה גדול'.

נענה הגר"ח ואמר: "הוא מחזיק תורה? התורה לא צריכה שיחזיקו אותה! היא מחזיקה אותנו!", הנוכחים ניסו "לתקן" ולומר כי הוא 'מחזיק לומדי תורה', אך הגר"ח שאל את הנדיב: "האם אתה גם לומד תורה בעצמך?" והוא השיב בחיוב כי יש לו שיעורי תורה וקביעות עיתים לתורה. "מה אתה לומד עכשיו"? המשיך מרן ושאל, והנדיב השיב ופירט איזה מסכת הוא לומד וכו', ורק לאחר מכן נאות מרן לשמוע את מבוקשו, ובירכו בהצלחה בכל מעשי ידיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!