הרגש קובע: איך לחבר את הילדים לחג

אחרי שבועות ארוכים של ספירה, אנחנו ניגשים לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.

ובעודי מהרהרת על מהי קבלת התורה מבחינתי, באיזה רבדים היא קיימת בתוכי ועל איזה רבדים אני אמורה לעבוד השנה, עלתה לי המחשבה על התינוקות שלי- איך הבנות הקטנות שלי מקבלות את התורה? איך אני גורמת להן לאהוב את המצוות ולהתחבר לדרך שלנו, כבר בתור פעוטות?

אישית, בתור ילדה, מאוד נהנתי מהחגים, אך זה לא דבר שמובן מאליו.

יש ילדים שמאוד מתקשים עם האווירה הרועשת והלא מוכרת, כשהתפקיד שלנו בתור ההורים הוא להכין אותם לקראת החג ולקראת כל מה שיתרחש, כדי שילדינו יוכלו לקבל את החג מתוך רוגע ושמחה.

אני פורטת בפניכן חלק מהמסקנות שלי, מוזמנות לאמץ את מה שמתאים לכן..

רכיב חשוב בסדר וברוגע של החג הוא ההכנה של הילדים. הידיעה מה יתרחש, תורמת מאוד ומעוררת אצלם ציפייה חיובית לחג.

לצורך כך, מספר ימים לפני החג, כדאי להתחיל לדבר איתם על החג, ברמה ובמושגים שהם מבינים. אפשר לשאול את המטפלת במעון או בגנון מה הם למדו שם ולחזק את המושגים המוכרים. אפשר גם לספר בעצמנו על ספר תורה, על מהות החג, על מאכלי חלב, או לתאר את אבא שיהיה ער כל הלילה.

כדי שהילדים באמת יבינו והחומר יחלחל פנימה, כדאי לקשר את ההסברים לפריטים מוחשיים. להראות להם את החומש או הגמרא ממנו אבא ילמד, את השמלה החגיגית או החליפה שהכנו לכבוד החג, להזמין אותם לעזור בהכנת המאכלים, כדי שידעו לקשר בין מה מאכלי החלב התיאורטיים לאלה המעשיים.

פגשתי כמה משפחות שקנו ספר מיוחד לקראת החג, שמפרט את מנהגי החג, מספר על הסיבות לו בתמונות והכל בצורת סיפור כיפי.

ובתוך תהליך הלמידה אפשר וכדאי לשלב שירים. אפשר לשיר עם הילדים שירים מוכרים או אפילו להמציא חדשים ואחר כך להכניס את השירים האלה לתוך סעודת החג ולחבר בכך את הילדים לחג בדרך נוספת.

וכמו תמיד, אם למרות ההכנות אתם מרגישים שהילד שלכם לא מתחבר למנהג מסוים, לא כדאי ללחוץ עליו. יכול להיות שהוא לא הבין או לא התחבר להסבר שלנו השנה, אבל בשנה הבאה, כשהוא יהיה קצת יותר גדול וקצת יותר בשל, הוא יקבל את המנהג בשמחה. במקרה כזה, ננסה לשחרר, לא לתת תשומת לב מיותרת והעיקר לשמור על האווירה הרגועה והשמחה.

שיהיה לכולנו חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!

הכותבת הינה מנחת הורים ויועצת שינה מוסמכת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!