"שירים חילונים בנגן": הילד החרדי שנשר לרחוב

הכתובת הייתה על הקיר כבר תקופה ארוכה, אך ההורים העדיפו להתעלם. יכול להיות שהם לא היו מוכנים נפשית או פיזית להתמודד עם האכזבה.

הם חזרו בתשובה כבר לפני עשרים שנה, עזבו את הכל והתמסרו לתורה ומצוות. הם באמת ובתמים מאמינים שהכל טפל לעומת לימוד התורה ואין לך מאושר כאדם הלומד תורה ואין טובים מבחורי החמד שלנו שעמלים בתורה בישיבה הקדושה. הם מאמינים בזה ומשדרים זאת לסביבה ולמשפחה החילונית.

המון דוגמה אישית והרבה עמל השקיע זוג ההורים הזה, אבל כל הדוגמה האישית וכל העמל, רק שהבן שלהם מוישי בן השש עשרה, הבכור מבין חמשת בניהם מראה סימנים לנטישה מהדרך. לזה הם לא היו מוכנים.

לכן, על אף כל הסימנים, הם העדיפו להתעלם ולשדר עסקים כרגיל. כאשר בנם לא הסתדר בישיבה הם עשו הכל להעבירו לישיבה אחרת וכאשר הוא ירד בלימודים הם הציעו לו פרסים שילד רגיל יכול רק לחלום עליהם.

הם באמת השתדלו. השירים החילוניים בנגן? הוא בטח לקח בטעות מחבר, הוא הולך עם חברים לראות סרטים? טוב הוא לא נכנס הוא רק מחכה בחוץ, הבלורית שקצת גדלה? זו האופנה החדשה.

עד שיום אחד הם כבר לא יכלו להתעלם. זה נפל עליהם כמו רעם כשמוישי נכנס הביתה עם ג'ינס צמוד, חולצת טריקו זועקת ותספורת שדבוקה היטב לצד על ידי ג'ל מבריק. "אבא אמא נמאס לי מהישיבות אין לי כח", היה המשפט היחיד שהוא אמר.

מהמצב הזה הם כבר לא יכלו להתעלם, אך גם לא יכלו להתגבר. את בכיות האם שמעו כל השכנים ובמשך שבועיים היא גם לא הלכה לעבודה. האבא התרוצץ בין רבנים, מנסה להבין מה אפשר לעשות ושניהם הרטיבו את ספרי התהילים שלהם בדמעות חמות.

זה סיוט של כל אם ואב. הנשירה היא כל כך איומה וכואבת ויחד איתה היא מביאה כל כך הרבה התמודדויות נוספות. מה עם שאר האחים, שלא יקלקל גם אותם, איך מתמודדים ומשקמים את ההריסות? ואיזה ישיבה תסכים לקבל אותו עכשיו? אז איך באמת עוזרים לו ומבינים אותו?

התשובה היא שאין תשובה אחת ברורה.

במקרה הזה תהליך הנשירה החל כבר מגיל מאוד צעיר. ההורים שחזרו בתשובה וגילו את אור התורה והיהדות, העמיסו את הכל על הילד. כאשר הוא ביקש לשחק כשאר הילדים, הוא מיד נענה "מוישי זה לא העיקר, העיקר זה לימוד התורה", כך שכבר מגיל מאוד צעיר התורה והמצוות היו בעיניו לעול.

בגיל צעיר הוא לא יכול היה להתנגד, אך ככל שהתבגר הוא הלך ופיתח עצמאות ועמדה אישית ויחד עם זאת העול בבית הלך והחמיר עם התחזקותם הדתית של הוריו, כך שמוטיבציה והנאה מההלכה הוא חווה וההמשך ידוע מראש.

בהנחיה צמודה והדרכה, ההורים הפכו מרבנים של בנם להורים של בנם ואפילו לחברים שלו. זה היה תהליך ארוך שנעשה עקב בצד אגודל, אבל ביחד מצאנו את הדרך הנכונה לו, את מה שהוא אוהב בהלכה ובעולם התורה ועשינו זאת תוך כדי שיתוף פעולה עם ההורים והרבה חום ואהבה

המסר העיקרי שאני למדתי ממקרה זה הוא שכאשר מתעלמים ומתכחשים לבעיה כשהיא עדיין קטנה, היא תגיע בסיבוב ותגיע גדולה יותר.

הכותה הוא יועץ מנחה הורים ומפתח שיטת 'בשבילי הגמרא' אסטרטגיות לימוד לטיפול בקשיי למידה והתנהגות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!