תיעוד מטלטל: שאגת 'שמע ישראל' בתא הגזים

"קְהִלּות הַקּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם": מה עשו יהודים בתאי הגזים, אחרי שהדלתות נסגרו מאחוריהם, גז ה-ציקלון B הוחדר פנימה, והיהודים האומללים והמעונים שעמדו שם, הם וילדיהם, הבינו שאלו דקות חייהם האחרונות?

שורת אישים חרדים בכירים, נציגי ציבור ועיתונאים, יצאו למסע בעקבות השואה. אליהם הצטרף אמן הצילום עזרא לנדאו שמציג תיעוד ייחודי ומרגש.



אחד מרגעי השיא במסע שהחל בתחילת השבוע ביוזמת קרן 'רק התחלנו' ומכון 'שם עולם', היה הביקור במחנה מיידנק, שם התוודאו הנוכחים לגבורת הנפש היהודית בתאי הגזים: "שמעתי באופן אישי עדות מאחד היהודי שניצלו מהמקום, ועבדו בכניסה לתאי הגזים", סיפר ל'בחדרי חרדים', ההיסטוריון הרב קריגר בעיניים עצומות, זולגות מדמעות, "אחרי שהיו מכניסים את היהודים לתאי הגזים, סוגרים את הדלתות, ומכניסים את הגז לתאים, היו עוברות דקות ספורות עד שהגז היה מתחיל לפעול והיהודים בפנים הבינו שבעוד שניות הם עולים לפני בורא עולם. ואז, במקום דחיפות, צרחות ובכיות, הייתה עולה בבת אחת שאגה אדירה, מפי כולם יחד: 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. זה קרה תמיד. אצל כל הנרצחים. ידענו שהצעקה הזו עומדת להגיע. היינו סוגרים את האוזניים. לא יכולנו לעמוד בעוצמתה". ככה יהודים התנהגו בשנייה האחרונה שלהם. זו הרוח היהודית הבלתי מנוצחת.

אלא שה"שמע ישראל" של הנרצחים לא היה האחרון בתאי הגזים. ממש בתוך התאים הללו, כשסימני הצבע הכחול שהותיר גז הציקלון B נמצאים עדיין על התקרה, ושריטות ציפורני הנרצחים המנסים לטפס למעלה להשיג מעט חמצן - חרוטות עדיין על הקירות, שחזרו הנוכחים את ה"שמע ישראל" האחרון, ושוררו בדמעות "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת ה'...".

את הסיור הדומע, כולל הכיפה הגדולה שנבנתה מעל "הר האפר" של הנרצחים, הרי הנעליים של הנרצחים, ו"קל מלא רחמים" סוחט דמעות של החזן הנודע דובל'ה הלר המלווה את המסע, סיכם האמן עזרא לנדאו במצלמו, בסרטון אמנותי יוצא דופן, לצד סדרת תמונות מטלטלת.

צילום: עזרא לנדאו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!