האקדח שהצמד בנט-שקד הצמיד לרקה, לא הופעל

השבוע החל בסערה. ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה פה אחד את חוק ״פסקת ההתגברות״. החוק שיחזיר את האיזון לשילוש הרשויות. מחוקקת-הכנסת. מבצעת-הממשלה. שופטת-מערכת המשפט בראשות הבג״ץ. ברוב של 32 נגד 21 חכי״ם בלבד, העניקה הכנסת בשנת 1992 יתרון לבית המשפט העליון. באמצעות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נטל הבג״ץ לעצמו סמכויות ללא תקדים. ״הכל שפיט הכל בגיץ״ כולל האפשרות לפסול חוקים ולהתערב בעבודת הרשות המבצעת-הממשלה.

ויקיפדיה: ״לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם הנשיא אהרן ברק, כינונו של חוק יסוד זה ושל חוק יסוד: חופש העיסוק החלו את המהפכה החוקתית, מפני שהכנסת העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת 2 חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. מנגד משפטנים רבים, ובראשם הנשיא לשעבר משה לנדוי, מתנגדים לתפיסה זו וטוענים ש"המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה". וכי אהרון ברק מעוות את כוונת חברי הכנסת״.

בויכוח בין המשפטנים, ניצחה האליטה שהחזיקה במוסרות המשפט באותה תקופה. כבוד הנשיא ברק, וממוניו, שנבחרו על ידו בקפידה כממשיכי דרכו ועל פי השקפתו השיפוטית. בדרכו התועלתית הוא השתלט על הוועדה למינוי שופטים, יצר לבית משפט העליון זכות ווטו, פסל מועמדים בעלי שיעור קומה בולט, שלא יישרו קו והמהפכה הושלמה.

אהרון ברק היה עילוי משפטי, בימיו הוא ידע לסמן את העיגול סביב חץ המטרה. גאונותו המשפטית איפשרה לברק לפלפל ולצלוח את המוקשים, לשמור על תפישת הביטחון, להתרחק מעימותים בוטים עם הרשות המבצעת, לא להגזים. כך הצליח אהרון ברק לקבע ולמסד את המהפכה החוקתית פרי ידיו ועפ״י חלומו והגותו.

יורשיו, ממשיכות דרכו, הרחיבו את תחומי המהפך. ״הקומוסנס״ הברקי, לא חלחל לממשיכות דרכו, הנשיאות הבאות. שיכור-כוח השתמש הבג״ץ ביכולות שהוענקו לו ע״י המחוקק לדעתו! ואפי׳ לא ברוב מיוחס של 61 חכי״ם, והחל בפסילת חוקים והתערבות מעשית רציפה, במעשי הרשות המבצעת. יתר על כן, הכוח שהוענק ליועצים המשפטים, מסכל מראש פעילויות והחלטות שלטוניות, מחשש שלא יוכלו להגן ע״כ, בבג״ץ. עולם הפוך. האבסורד הגיע לשיאו, כשיועצים פרטיים נשכרו להגן על החלטות שלטוניות, כשהיועמ״ש במשרד הספציפי, סירב להגן על עמדת השר המכהן, לעיתים עמדת הרשות המבצעת-הממשלה הנבחרת.

הממשלה הנוכחית, סימנה לעצמה מטרה, החזרת פירמידת השלטון לממדיה המקוריים. עקרון הפרדת הרשויות, והיכולת לשלוט, ע״י ממשלה נבחרת. כל מרכיבי הממשלה שותפים לדעה, בדבר הצורך. למעט סיעת ״כולנו״ של משה כחלון. יאמר לזכותו של שר האוצר, מהרגע הראשון הוא גילה את דעתו בנושא. השרים בנט ושקד נמצאים מעברו השני של המתרס. המפלגות החרדיות וליברמן בעד. הליכוד בעד! אך נתניהו לא רוצה לפרק את הקואליציה.

ביטול חוק מיסוי הדירה השלישית, התערבות בג״ץ בנושא גירוש ומעצר הפליטים שמציפים את דרום ת״א, הביאו גם את משה כחלון להכרה ש״בצורך״. אולם בגרסה מסוייגת ומוחלשת, לא כוללנית. שקד ובנט, תולים את יהבם ועתידם הפוליטי בחקיקה זריזה של פסקת ההתגברות ועוד לפני הבחירות הבאות. כחלון מסרב להיות שותף לגחמה, שלא בהסכמתו מראש. כחלון יודע שהוא ישלם ע״כ מחיר כבד בקלפי. מצביעיו הפוטנציאליים לא בדיוק אוהדי בג״ץ מושבעים.

בנט ושקד יפילו את הממשלה על רקע אי-חקיקת פסקת ההתגברות. זו האפשרות היחידה שלהם להתמצב, ימינה מנתניהו. הסקרים לא נוטים חסד לבית היהודי. הליכוד בראשות נתניהו ״שותה״ אותם. הם חייבים מיצוב ובידול מימין. נתניהו יודע ומבין ואפי׳ מעוניין בחקיקה. מאידך הוא עדיין לא החליט סופית להקדים את הבחירות. כשהוא יחליט, ״איומי כחלון״ לא יתפשו מקום.

על רקע חוק הגיוס והתאריכים המאיימים שבפתח, החרדים יותר ממעוניינים בחקיקה. האקדח שהצמד בנט-שקד הצמיד לרקה, העלאת החוק כבר ביום רביעי השבוע, לא הופעל. המצב הבטחוני המתוח, ביקור נתניהו ברוסיה, התגובות וההדים להחלטת טראמפ בנושא הגרעין האיראני, מסמסו את האיום. ברקע הוא עדיין נמצא וישנו סולם שיכול להוריד את כחלון מהעץ.

ישנם מספר הצעות פשרה. רק חוק שהכנסת תחוקק ברוב של 80 חכי״ם לא יבוטל ע״י הבג״ץ. הצעה שנדחית בבוז ע״י הבית היהודי. בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים רק בהרכב בן 9 שופטים לפחות, הצעה שכנראה מוסכמת על כחלון, לא על החרדים והבית היהודי. כחלון כבר ״הודיע״ שהוא מודע לצורך, בעיית הפליטים המאיימת על דרום ת״א, היא התירוץ. כחלון מחפש דרכים להגדיר את השלם ביותר ממספר חלקיו. במידה והסקרים ימשיכו לתת לו מספר מועט של מנדטים, הוא ימצא את הצידוק והדרך.

חקיקת פסקת-ההתגברות, הינה אבן דרך בתולדות המשפט בישראל. החזרת העטרה למקומה הטבעי. ישנם שנגד וישנם שבעד. שופטים ומשפטנים בכירים בעד ועמיתיהם-חבריהם נגד. אין צודק ואין צדיק. כשאתה בשלטון, או חבר למפלגת קואליציה אתה בעד, משורות האופוזיציה זה נראה שונה ואחרת. זו פעם ראשונה שישנו ״כמעט״ רוב קואליציוני בעד החקיקה, כחלון שמנע בגופו את החקיקה לאורך הקדנציה הנוכחית, מגלה סימני התכופפות. אם לא עכשיו! אימתי?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!