כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024

הנתונים מוכיחים: המרוויחים הגדולים מפסקת ההתגברות - החרדים

ביטול חוק הגיוס, פתיחת מרכולים בשבת, מינוי אישה למנכ"לית בתי הדין והפקעת הכשרות מהרבנות הראשית - אלו הן רק חלק מהפסיקות המקוממות של בג"ץ נגד הדת בישראל • כש'פסקת ההתגברות' בראש סדר היום הציבורי, 'בחדרי חרדים' שב אל הפסיקות הרבות של בג"ץ הקשורות לדת ולציבור החרדי בישראל • פרויקט מיוחד

צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90 צילום: פלאש 90



בימים אלו עומד נושא חקיקת פסקת ההתגברות בראש סדר היום הציבורי. אם זו תחוקק, לא יוכל יותר בג"ץ לבטל חוקים שנחקקו בכנסת, כפי שעשה לא מעט בשנים האחרונות.

'בחדרי חרדים', בסיוע מרכז ליב"ה, שב לפסקי הדין של בית המשפט העליון נגד נושאי הדת בישראל.

בראש הדברים ניתן למנות פסיקת בג"ץ שאישרה פתיחת מרכולים בשבת. ע"פ פסיקת שופטי בג"ץ, ובראשם הנשיאה בדימוס הותרה פתיחת 164 בתי עסק בשבת. הפסיקה ניתנה לאחר ששרי הפנים דחו שוב ושוב קבלת החלטות בנושא. וזאת לאחר שבעלי עסקים בעיר עתרו לבג"ץ נגד חוק העזר בטענה שהדבר פוגע בשעות העבודה והמנוחה שלהם ויוצר לתחרות לא הוגנת.

השופטת נאור פסקה כי, "יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו. חיים משותפים אינם הכול או לא כלום. סובלנות לדעה השנייה וכבוד הדדי. חיה ותן לחיות".

ברשימה ניתן גם למנות את פסיקת בית המשפט העליון שהתיר שימוש במקוואות ציבוריים למטרת גיור רפורמי. בית המשפט העליון פסק כי התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית יוכלו לערוך את 'טקסי הגיור' גם במקוואות ציבוריים. זאת לאחר שהוגשה עתירה מצד התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית שטענו כי לא מאפשרים להם להיכנס למקוואות הציבוריים כדי ללוות מתגיירים.

בפסיקת בג"ץ קבע המשנה לנשיאה השופט בדימוס אליקים רובינשטיין כי מאחר ומדובר בהליך עקרוני, וכי "השוויון משמעו – כך מחייב השכל הישר – יחס שווה לשווים. המאפיין המשותף לקבוצת השוויון אינו פורמאלי, אלא מהותי". ולכן הורה רובינשטיין לכל המועצות שיש להן הסכם עם מערך הגיור, ולכל המקוואות בישראל שבהם מטבילים גרים להתיר גיור רפורמי במקוואות .

בהמשך הרשימה הארוכה של חוקים שפסלו בג"ץ, ניתן גם למצוא את הפסיקה של בית המשפט העליון שאישר גיורים פרטיים לעניין חוק השבות.

בפסק דין תקדימי הכריע בג"ץ כי גם גיורים אשר נעשו בבתי פרטיים יוכרו לעניין חוק השבות. הפסיקה ניתנה לגבי אישה שהתגיירה בגיור אורתודקסי בבית הדין של הגאון רבי ניסים קרליץ שעומד בראש בית דין פרטי בבני ברק ולאחר הגיור ביקשה לקבל מכוח הגיור אזרחות ישראלית אך נענתה בשלילה על ידי המדינה שקבעה כי אזרחות ניתנת רק למי שגויר בבית דין רשמי.

בג"ץ כאמור הכריע כי תינתן הכרה לעניין שבות גם בלתי דין פרטיים, משמעות הדברים כי גם בתי דין רפורמים יוכלו לגייר תוך כדי הקלות בהלכה. הראשל"צ הגר"י יוסף תקף בחריפות את פסיקת בג"ץ ואמר בזמנו כי "מדובר בשערורייה". וכי "לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי יוכרו כרשמיים. מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי שפועל תחת סטנדרטים ראויים ומסבירי פנים שנועדו לתת מענה לכלל הציבור במדינת ישראל. הכרה שכזו מביאה הלכה למעשה לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה".

בהמשך הדברים ביטל בג"ץ גם את חוק הגיוס, פסיקה שניתנה ע"י השופט אליקים רובינשטיין ביטל את תיקון 21 לחוק שירות הביטחון שאיפשר את הארכת הפטור מגיוס תלמידי ישיבות לשנת 2023 בטענה כי מדובר באי שוויון.

בזמנו תקפו במפלגות החרדיות את פסיקת בג"ץ. שר הבריאות (דאז) יעקב ליצמן מסר אז בתגובה לפסיקה כי "מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג"צ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל. לא נאפשר לאף כוח בעולם למנוע מאף אדם ללמוד תורה".

השר אריה דרעי אמר בזמנו כי, "פסיקת בג"ץ מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהוד. בני הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".

סגן שר החינוך מאיר פרוש אמר כי, "האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ מרוקן כליל את חשיבות החקיקה בכנסת שהופכת לאות מתה. הפסיקה היום הינה המשך לתקיעת היתדות בארון המתים. בג"ץ להוט למלחמת גוג ומגוג".

בהמשך הדו"ח שמציג מרכז ליב"ה ניתן למצוא פסיקות נוספים ובהן: שילוב רפורמים במועצות דתיות, תקצוב רבנים רפורמים כרבני ישובים, פריצת תחום הכשרות לגופים פרטיים ללא פיקוח הרבנות הראשית, פסיקת בג"ץ שקבע כי על בתי הדין למנות אישה לתפקיד המנכ"ל וכן פסיקת בג"ץ שהתירה טבילת נשים במקווה ללא בלנית, פסיקה שהובילה לחקיקת חוק עוקף בג"ץ ע"י חה"כ גפני .

הנתונים הללו מוכיחים בבירור כי החרדים – שספגו בשנים האחרונות מכות רבות וקשות מפסקי בית המשפט העליון - יהיו המרוויחים הגדולים מחקיקת פסקת ההתגברות. אולם דווקא הנציגים החרדים ממעטים להתבטא בנושא. הסיבה היא החשש החרדי מהפיכת עניין פסקת ההתגברות לנושא חרדי, בפרט על רק חוק הגיוס שיחד עם פסקת התגברות, יסדיר אחת ולתמיד את מעמדם של בני הישיבות החרדים החליטו להותיר לשותפים האחרים בקואליציה לדבר על הנושא בפומבי בכדי לא ליצור אנטגוניזם חילוני כלפיו ובכך להזיק לקידום לחקיקת פסקת ההתגברות.
בגץ החרדים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}