הוועדה לבחירת שופטים: אין דיל, אין שופטים
הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון, התפזרה מבלי שבחרה ולו בשופט אחד • מדוע חזרה בה דורית בייניש מהדיל עם שר המשפטים • מי יסבול מהדחייה? • כל הפרטים
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ג חשון התשע"ב
- 3 תגובות
בית המשפט העליון. צילום פלאש90
הוועדה למינוי שופטים, שהתכנסה הערב (א) כדי לבחור שלושה שופטים לבית המשפט העליון, התפזרה מבלי שבחרה ולו בשופט אחד.
על פי המסתמן כעת, גם בישיבת הוועדה ביום שישי הקרוב, לא ייבחרו שופטים, אלא אם כן יחולו התפתחויות בלתי צפויות.
שלושת השופטים היו אמורים להחליף את השופטים הפורשים אדמונד לוי, אילה פרוקצ'יה והשופט שיצא לחופשה - יורם דנציגר.
איך קרה שהישיבה התפזרה ללא כל תוצאה, למרות שהיה נראה כי דיל סמוי 'תפור' היטב בין הצדדים?
דורית דרשה: לפתוח את הרשימה
הדיל הראשון אודותיו פורסם בהרחבה זה שבועות ארוכים, דיבר על כך ששר המשפטים, יעקב נאמן, יאפשר את בחירתם של השופטים צבי זילברטל, המקורב לנשיאה דורית בייניש, ושל השופטת דבורה ברלינר, הנחשבת כמועמדת של פשרה.
השופטת בייניש, מצידה, תאפשר את בחירתו של השופט נעם סולברג, שופט בעל דעות ימניות. הדיל לא קיבל, כמובן, את אישורו של אף אחד מהצדדים.
במהלך הדיון נרשמה הסכמה בין הצדדים למינויו של סולברג, אולם בייניש עמדה על דרישתה לפיה יש לפתוח את הרשימה למועמדים נוספים, גם כאלו שהם ממוצא מזרחי. בין השאר, כך נראה, היא מתכוונת למועמדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, לתפקיד.
פתיחת הרשימות תגרור אוטומטית עיכוב משמעותי בעבודת הוועדה, שכן החוק קובע כי יש להמתין 30 יום מיום פרסום שמות מועמדים לשיפוט, לצורך הגשת התנגדויות הציבור.
רק בשיתוף פעולה
מה, בעצם, מביא שופטים נכבדים ושר במדינת ישראל לצורך לערוך "דילים"?
הסיבה לכך נעוצה בהרכב הוועדה, הכולל תשעה חברים.
בין החברים שלושה שופטים, המצביעים כגוש אחד: (השופטת בייניש, מרים נאור ואשר גרוניס), שני שרים (שר המשפטים יעקב נאמן והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן), שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה (דוד רותם מ'ישראל ביתנו' ואורי אריאל מ'האיחוד הלאומי'), שני נציגי לשכת עורכי הדין (רחל בן-ארי ופיני מרינסקי).
לבחירת שופט לעליון דרוש רוב של שבעה חברים לפחות, ולפיכך כל מינוי דורש את הסכמת שני הצדדים, ומחייבם לנהל שיתופי פעולה וסוג של הסכמות: "דילים" בשפה הפוליטית.
הסבב האחרון של בייניש
למה, בעצם, חזרה בה בייניש מהסכמתה המקורית?
ראשית, צריך לזכור כי במהלך השבועות האחרונים הופעל לחץ כבד על בייניש מצד גורמים שונים - כולל מקורבים לה במערכת המשפט - שהזהירו אותה מפני מינוי שופט שנכנס לתפקיד בתמיכת פוליטיקאים.
הם לא אמרו ש'מפריעות להם' דעותיו הימניות, אך קשה להתעלם מהחשש האפשרי של בייניש לפיו תירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהביאה, בדיל שרקחה, למינוי של מועמד שאנשי ימין מריצים אותו לתפקיד, ובשיתוף פעולה כמעט רשמי עם שר משפטים שקידם חוקים נגד בית המשפט העליון.
ביום חמישי אף פנו אל השופטת 51 אנשי אקדמיה ורוח - חלקם חתני פרס ישראל - והזהירו אותה מהדיל. אפילו שופטים בעליון ניסו לשכנע אותה שסולברג צעיר מדי, ואינו בשל עדיין לתפקיד.
בייניש, כך נראה, גם חוששת מכך שהיא תזכר כמי שבסוף כהונתה, לא כיהן בבית המשפט העליון ולו שופט מזרחי אחד.
מצד שני, צריך לזכור שסבב המינויים הנוכחי הוא האחרון של בייניש, שאמורה לפרוש מכהונתה בחודש פברואר בשנה הבאה.
אם אכן יחוקק החוק שיביא לשריון יו"ר לשכת עורכי הדין - עו"ד דורון ברזילי - לוועדה לבחירת שופטים הרי שזו ההזדמנות האחרונה של בייניש לבחור בשופטים.
על פי התמונה המצטיירת, יהיו האזרחים הנשפטים אלו שיסבלו מאי בחירת השופטים.
כן דיל או לא דיל, עבור מי שיזדקק לשירותי בית המשפט העליון (יואב ללום?) מדובר במכה קשה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות