"אריה דרעי אמר לי: אין סיכוי למפלגה ספרדית" • חשיפה

שלוש פעמים ויתר ח"כ ניסים זאב על ראשות תנועת ש"ס, התנועה אותה הקים בעשר אצבעותיו. ובכל זאת, שנים אחרי, הוא שלם עם עצמו.

פעמים רבות בעבר ביקשתי ממנו לדבר על ההיסטוריה של ש"ס, לספר על ימי הבראשית. בכל פעם הוא ביטל את הרעיון בתנועת יד, כמי שבורח מהכבוד כמפני אש.

היום, לראשונה, הוא הסכים לפתוח את פיו. לא למען כבודו, כי אם "למען כבוד מרן", האיש שכאשר הוא הוגה את שמו, הוא עושה זאת בחרדת קודש: "חכם עובדיה", "חכם עובדיה יוסף" - כך נוהג ניסים לכנות את הרב בקילומטראז' הרב של שיחות שהיו לי איתו בנושאים שונים. ותמיד-תמיד הוא עושה זאת בקול שיש בו הרבה הכנעה והתבטלות.

אתמול פרסם העיתונאי אבי בלום ראיון עם יו"ר ש"ס לשעבר, אריה דרעי. כעיתונאית, אני מצדיעה לו על ההישג ועל הראיון החשוב, שגם ערוך טוב מבחינה מקצועית. גם הדברים שהובאו שם הובאו בצורה מאוזנת, לפחות לטעמי. איש לא אמר שהגר"ע יוסף הוא לא הכוח שעומד מאחורי הקמת תנועת ש"ס, איש גם לא אמר זאת על הגרא"מ שך זצ"ל.

ובכל זאת, מבין השורות היו שנפגעו, הן מצד הש"סניקים והן מצד תלמידי הגרא"מ שך. מאז אתמול קיבלתי הרבה מאוד פניות של אנשים שחשו פגועים, משני הצדדים. זו הסיבה לפיה החלטתי לעשות מעשה ולשפוך מחדש אור על התקופה ההיא - התקופה בה הוקמה תנועת ש",ס ואשר בבחירות הראשונות שלה לכנסת הצביעו לה גם הליטאים האשכנזים.

"צריך לומר את האמת, ש"ס הייתה קמה בלי הרב שך וגם בלי הרב עובדיה יוסף, כי כבר הייתה התשתית של הרשימות הספרדיות שרצו ברשויות. מה בדיוק היה קורה, האם היו עוברים את אחוז החסימה? האם זה היה הופך למשהו חולף? זו כבר שאלה שאינני יכול לתת לה תשובה. יכול להיות שגם הרב עובדיה עצמו, לא היה מכניס ראשו לזה אלמלא שהרב שך נתן את הדחיפה" - זהו המשפט שחולל את הסערה הגדולה.

לטעמי, זו מחשבה שהובעה בקול, כולל שאילת שאלות, תוך כדי ניסיון לענות עליהן תשובה. דרעי עצמו שואל וגם עונה: "זו כבר שאלה שאינני יכול לתת לה תשובה". הוא אינו קובע דברים במסמרות וחובה להיות הוגנים איתו. הוא לא התכוון לפגוע, הוא סיפר את זיכרונותיו, כפי שהוא ראה את הדברים. זה לא עניין של אמת או שקר, זה עניין של פרשנות אישית וזכותו לחשוב כפי שחשב. ובכל זאת מן הראוי לתת במה גם למי שמעניקים פרשנות אחרת לאירועי אותה תקופה.

לצורך הכנת הכתבה ראיינתי יהודי החפץ בעילום שמו, מסיבות שלא אפרטן. חרדי, ליטאי-אשכנזי, שהיה מעורב עד צווארו בפוליטיקה הש"סית של אותה תקופה, ומסיבות מובנות לא אפרט באיזה הקשר ואיך. לצורך העניין אכנה אותו בכתבה בשם ר' יצחק, אם כי מדובר, כמובן, בשם בדוי. כדי למנוע את זיהויו החלטנו, תוך כדי הראיון, להשמיט אי אלו פרטים שעלולים להסגירו, מאחר ו"רק אני יכול לדעת עליהם, אם תכתבי, זה יסגיר אותי".

השני שהתראיין הוא ה'הרצל' של תנועת ש"ס - האיש שעד היום התנועה רשומה 'על שמו', והוא מופיע במסמכים כבעל הבית של העמותה שלה: ח"כ ניסים זאב.

כשהגה את הרעיון, הרימו רבים גבה ונדו לו בראשם. אבל הוא התעקש, הבטיח ש"אם תרצו אין זו אגדה", וכל השאר היסטוריה. זה האיש, שכמו רחל אמנו בשעתה, ויתר על הבכורה, על הראשות. בפעם הראשונה לטובת הרב יצחק פרץ, בפעם השנייה לטובת אריה דרעי, ובפעם השלישית לטובת מי שהיה עוזרו האישי, יו"ר תנועת ש"ס כיום אלי ישי. לטעמי, צריך מידות נאצלות כדי להסכים למה שהוא הסכים. רק אמונת החכמים שקיננה בליבו, היא שאפשרה לו לעשות את הוויתור בלב שלם.

לא, ניסים זאב אינו "עוד" פוליטיקאי: הוא עשוי מזן אחר. הוא אדם שהקים תנועה לשם שמים, כדי להרבות יראת-שמים ואהבת תורה בקרב הציבור הספרדי, ובמטרה להיות כפוף בכל ליבו וגופו למה שיורה לו רבו ומורו "חכם עובדיה יוסף". וכשהוא אומר לו: "וותר" - הוא גם מוותר.

"תבוא עוד חודשיים", אמר הרב

"כשאריה אומר שש"ס הייתה קמה בלי הרב עובדיה, לדעתי זו פגיעה ברב. אני לא כועס עליו, לא מאשים אותו, יש לו טעות בקטע של ההיסטוריה, כי הוא לא היה 'שם' ברגע ההתחלה, בעת ההקמה", אומר ח"כ זאב, ומגולל בפני את פרקי היסטוריה של ימי הבראשית.

• אתה מדבר על ש"ס שקמה כתנועה עירונית, הוא מדבר על הקמת התנועה הארצית...

"לא", מבהיר זאב בטון החלטי. "אני זה שהקים את התנועה ורשם אותה ברשם העמותות, וכבר ביום הקמתה נכתב ברשם העמותות כי מדובר בתנועה ארצית: 'התאחדות הספרדים שומרי תורה' קראנו לה בשם, ועד היום אני יו"ר העמותה".

הימים ימי קיץ 1983 (תשמ"ג). ניסים זאב עומד בראש סמינר 'נוות ישראל' אותו הקים כבר שנים קודם לכן, בשנת 79'. שוב ושוב הוא נתקל בקירות חסומים בעיריית ירושלים, והוא מתחיל להפנים שכל עוד לא תהיה לספרדים תנועה משל עצמם - שום דבר 'לא יזוז'.

באחד הימים עלה זאב אל ביתו של הגר"ע יוסף, ששכן אז ברחוב ז'בוטינסקי הירושלמי: "התחננתי אליו שייקח תחת חסותו הרוחנית את התנועה. אבל הרב, שעדיין כיהן כרב ראשי, סירב. הוא אמר לי שהוא לא יכול להתערב בפוליטיקה. סיכמתי איתו שאם בסופו של תהליך פוליטי הוא לא ימשיך בתפקיד, הוא מרשה לי לחזור אליו ולבקשו בשנית לעמוד בראש וכנשיא מועצת חכמי התורה. הרב ענה לי: 'עוד זמן למועד, תבוא אלי עוד חודשיים-שלושה'".

הפוליטיקה הישראלית הפנימית עשתה את שלה, והרב, בתרגיל פוליטי שיזכר לדיראון עולם, אך ממנו יצא מתוק, בסופו של דבר - הודח מתפקידו.

ניסים שב ועלה אל הבית. "ברור היה לי כבר אז שאני לא מקים 'עוד' תנועה ספרדית. מי צריך כזו תנועה כשיש את תמ"י? ובכלל, לא חשבתי שתנועה שכזו יכולה להצליח. רציתי הנהגה רוחנית, שהספרדים שצמאים לדבר ה' ולהנהגה רוחנית תוקם להם מועצת חכמי תורה שתנהיג אותם, ואשר בראשה יעמוד הרב.

"מעבר לקיפוח, שזה באופן יחסי דברים בטלים, כשאני מדבר על דברים רוחניים שעומדים ברומו של עולם. מי שזוכר את הנאומים שלי באותה תקופה, זוכר איך שבתי והבהרתי להמון העם, שלתנועה יש גוף רוחני שמנהיג אותה". באותה תקופה, אגב, התואר הרשמי שלו בעיתונות ובכלל היה יו"ר תנועת ש"ס. אבל מי בכלל זוכר את זה. הוא גם לא טורח להזכיר.

"בלי שחכם עובדיה יוסף היה בא לעמוד בראש מועצת חכמי התורה, לא הייתי מצליח לכנס אותה. כמה וכמה רבנים התנו את הצטרפותם בהצטרפותו של הרב!" חושף זאב.

יהדות התורה 'שמה רגליים'

הרבה 'רגליים' שמו לו באותם ימים. "פעילי אגודת ישראל", הוא אומר, "היו שבים ואומרים לנו שאין סיכוי, הם צחקו עלינו.

"אני זוכר איך אפילו אריה דרעי, שהיה גם הוא פעיל באגודת ישראל, הגיע למטה התנועה ברחוב דון יוסף ואמר לי: 'ניסים, אם תקים את התנועה אפילו 500 אנשים לא יצביעו לה'. אני לא מאשים אותו, הוא לא היה היחיד. רבים חשבו אז כמותו. אבל אני התעלמתי והמשכתי בעוז".

את הכינוס הראשון של התנועה, שעדיין לא 'חלמה' לקבל את האותיות ש"ס, כינס זאב בכולל של אביו ע"ה.

"היה זה בקיץ תשמ"ג. הגיעו לכינוס 5000-6000 איש, בני תורה ספרדים. זה היה ברחוב עובדיה ליד גאולה. כשנכנס הרב, הם שרו לכבודו בהתלהבות אדירה", מספר ניסים, ואקסטז'ה בקולו. גם במרחק של שנים מאז הוא עדיין מתלהב.

האם הייתה התנועה קמה ללא הגר"ע יוסף? – אני שואלת אותו, והוא משיב נחרצות: "אני אומר לך באחריות מלאה, שגם חילונים מצביעים ש"ס כי הם יודעים שגדולי תורה עומדים בראשה והם מאמינים בזה. הם רוצים שהרב יקבל את ההחלטות, לא סתם פוליטיקאים".

הוא נזכר איך היה פעיל ראשי כאשר הקימו את התנועה, איך נסע לחו"ל כדי לגייס כספים, איך "הבאתי לחכם עובדיה 50,000 דולר ביד והוא חילק את זה לפעילים". אריה היה אז כבן 23, אלי ישי היה עוד יותר צעיר.

"לאריה דרעי יש הרבה זכויות בעשייה של תנועת ש"ס ובהרמה שלה, אבל לא בהקמה. בתקופתו היה שגשוג גדול בתנועה, הוא מינף אותה והגדיל אותה ואני מברך אותו על כך. אדרבה, אני רוצה לראות אותו היום משתלב בתנועה הזו, אבל לא יכול להיות שהוא יבוא עם תנאים להיות יו"ר. הנה, גם אני וויתרתי", הוא אומר, ומבקש להדגיש את זכויותיו של אריה בש"ס ואת העובדה שהדברים שהוא אומר הם חלילה לא כדי למעט בעשייתו, אלא רק כדי לשמור על כבודו של הגר"ע.

באשר לסוגית חלקו של הגרא"מ שך בהקמת התנועה, מטבע הדברים הוא סבור שמי שבאמת הקים את התנועה הוא הגר"ע, אבל הרב שך לא התנגד וזה בהחלט היה חשוב: "אני הייתי הולך אל הרב שך בכל שבוע ושבוע, יחד עם הרב שלום כהן, רק כדי לשכנע אותו שלא להתנגד. גם כשהקמתי את התנועה המקומית, וגם אחר-כך כשהיא הפכה לארצית".

בשלב זה אני מנסה להבין איך קרה שהיו"ר של העמותה דאז 'הפסיק' ביום אחד לכהן כיו"ר ש"ס.

ניסים לא ממש אוהב לדבר על זה, אבל נסחף בלהט דבריו. "היה זה כמה חודשים לאחר הקמת התנועה המקומית, שמראש כמובן קבענו שהיא תהפוך בסופו של דבר לארצית. דיברו אז כבר על תנועה ארצית, ויום אחד הגיע חכם עובדיה ללשכה שלי וביקש ממני לוותר על תפקיד היו"ר לטובת הרב יצחק פרץ, שהיה אז רבה של רעננה. אגיד את האמת שבתחילה סירבתי. זה לא פשוט לוותר על משהו שאתה בנית אותו. הרב קרא לי אליו הביתה ואמר לי: 'רבי ניסים, אנחנו אוהבים אותך, אבל זה טוב לתנועה, תוותר'. וויתרתי. היה לי לא קל ולא פשוט, אבל לאור בקשתו של מרן החלטתי לוותר".

שנים חלפו, והרב פרץ התפטר מראשות התנועה, ושוב ביקש הרב מניסים לוותר, הפעם לטובת אריה דרעי שהיה צעיר ממנו בהרבה. ושוב עשה ניסים את הצעד האצילי - וויתר. כשדרש אהוד ברק, אז ראש הממשלה, את הדחתו של אריה דרעי, כתנאי להכנסת ש"ס לקואליציה, אולי יכול היה ניסים לקוות כי הפעם יגיע תורו, וכי 'המפתחות' ישובו לידיו, אך שוב היה זה הרב שהכריע בעד בחירתו של אלי ישי כיו"ר.

ניסים שתק בשלישית.

לפני כחודשיים נפגש עם הרב שלום כהן. הוא ביקש ממנו לדבר על ליבו של אריה דרעי שיחזור לתנועה ושיוותר על תפקיד היו"ר ועל מספר 1. "אמר לי הרב כהן, איך יוותר? אמרתי לו כמו שאני ויתרתי שגם הוא יוותר. השיב לי הרב כהן: 'אני עד, שאתה ויתרת'".

יש רגעים שבהם צובט לך הלב? - אני שואלת אותו גלויות.

"חלילה, חלילה, מה פתאום, אני ממש לא מחפש את זה, אני רק רוצה לראות אחדות בש"ס. ושלא יפגעו במרן", הוא אומר בענווה הראויה להתפעלות.

"מה לנו ולחסידים"

כעת ר' יצחק מנסה לעשות סדר בדברים. "אין חולק על כך שניסים זאב הקים את תנועת ש"ס, גם המקומית וגם הארצית", הוא אומר. כפי שהוא זוכר, אריה דרעי, שעבד אז יחד עם הרב דוד יוסף, ביקש לחבר בין תנועתו של ניסים זאב לבין 'אגודת ישראל'. זה לא מה שרצה זאב.

ר' יצחק מנסה לחלק בין הדברים. את ש"ס הקים הגר"ע יוסף, אבל לרב שך יש חלק גדול בטרפוד המהלך של שילובה עם אגודת ישראל.

"הדיבורים הראשונים על המהלך התנהלו ב'לב בנים'. ישבו שם הרב אריה וינברג, הרב אברהם רביץ, יום טוב רובין ואריה דרעי. הם גלגלו שיחות על זה שאם הרב עובדיה כבר לא רב ראשי והרב שך נאלץ לפרוש ממועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, אז אולי נעשה חיבור? מוניה שפירא הרי הגיע לבית הגר"ע כדי להציע נציגות ספרדית. במקום גבוה, 'בלי רוטציה שמוטציה'.

"בוקר אחד מגיע טלפון מהרב דוד יוסף. הוא מספר לאריה, שאתמול היה מוניה אצל אבא וסיכם איתו שאם יש פילוג, אנחנו הספרדים הולכים עם החסידים, מקבלים את המקום השני ומכניסים את אבא למועצת.

אריה קפץ מיד ושאל: 'למה מקום שני ולא ראשון? ובכלל, מה זה להיכנס למועצת גדולי התורה? כולם מדברים שם אידיש, הרב לא יבין'. הרב דוד אמר לאריה: 'כנס לאבא ותדבר איתו'. בסופו של דבר נכנסו שניהם אל הגר"ע, ובעקבות זה נקבעה פגישה בחדר 308 של מלון 'המרכז', יחד עם פרוש ולורנץ. שם, למעשה, נרקמה האפשרות שאם כבר, אז ש"ס הולכת עם הליטאים. אריה שאל: 'מה לנו ולחסידים?' הספרדים לומדים בישיבות אשכנזיות, 'אנחנו למדנו בישיבות ליטאיות', הוא אמר, והתכוון לישיבת חברון בה למדו גם הוא וגם הרב דוד.

"ואז מגיע הסיפור של פגישת ה-7 שעות עם אסחייק ליד ביתו של הרב שך. למיטב זכרוני, מה ששכנע את הרב שך יותר מהכול זו המסירות-נפש של הרב עובדיה למען החינוך העצמאי. היא זו שהכשירה את הגר"ע בעיני הרב שך, שהרי לא סוד הוא שהם היו חלוקים בכמה וכמה עניינים. זה מה שפתח למעשה את הדלת, ומאז היו עליות וירידות. אז הוחלט שהולכים לבד ושעושים רשימה שמורכבת מש"ס ירושלים וש"ס ב"ב, ואשר בראשה יעמוד הרב ראובן אלבז. כשהרב אלבז החליט שהוא לא רוצה לצאת מעולמה של תורה, עשה אריה סריקה של רבני הערים, עד שהחליט שהרב פרץ מרעננה יכול להתאים".

ר' יצחק זוכר עד היום את שיחת הטלפון של אריה לרב פרץ. "הוא התקשר וענתה לו המזכירה ואמרה שהרב אינו יכול לדבר. אריה אמר לה: 'תגידי שעוזר הרב עובדיה מדבר'. הוא הרי לא היה אז בתפקיד רשמי של עוזר, אבל היה לו אומץ וידע איך לדבר. הרב פרץ חזר אליו, אריה שאל אותו אם נכונות השמועות לפיהן מציעים לו את המקום הרביעי במפד"ל. הרב הכחיש, ואמר מה פתאום, ובכלל, מה לי ולמפד"ל?

"אריה אמר לו שהרב רוצה לראות אותו, נערכה פגישה וכך נכנס הרב פרץ למקום הראשון, כשהרב רפאל פנחסי מב"ב במקום השני, ובנו של הגר"ע, הרב יעקב יוסף, במקום השלישי, ואת המקום הרביעי נתנו לרב בן שלמה מב"ב נציג התימנים. היו שראו מופת בקבלת הארבעה מנדטים בדיוק – כמספר המקומות שאויישו ברצינות, בכל שאר המקומות דחפו סתם שמות.

"למען האמת הגר"ע רצה לדחוף את אריה למקום השלישי, הוא ממש לחץ עליו. אני זוכר איך לחץ עליו במילים מאוד חריפות. אבל אריה לא רצה לצאת מהלימוד שלו. גם אשתו לא הסכימה לכך. אני זוכר איך היו צריכים כסף כדי לרשום את המפלגה הארצית בוועדת הבחירות. הרב פנחסי פתח את הארנק שלו ופיזר מטבעות על השולחן, וככה אספו את הסכום הדרוש. זה היה ברחוב אוהלי יוסף 18, ועד היום אני זוכר איך ספרו את הכסף, אם יש מספיק כדי לשים ערבות בוועדת הבחירות.

"מאותו רגע של אותה אסיפה עם המטבעות, נכנס אריה באופן רשמי לפעילות בתנועת ש"ס. תחילה כמזכיר מועצת החכמים ואח"כ כיו"ר התנועה. "אבל הוא היה מזכיר פעיל ביותר! אני זוכר איך כארבע שנים לאחר מכן ניהלה 'דגל התורה' משא ומתן קואליציוני מול משה ניסים ואריק שרון. הגיע לשם הרב דוד זיכרמן מלווה ברביץ וגפני. משה ניסים שאל את הרב זיכרמן: 'מי אתה?' והוא השיב לו: 'מזכיר ועדת הרבנים'. 'אהה, עם מזכירים יש לנו ניסיון טוב מאוד', אמר, כשזכר 'המזכירות' של אריה דרעי עולה לנגד עיניו.

"צריך להבין שההחלטה של הרב שך לפיה במקרה של פילוג עם אגודה הולכים עם ש"ס, היא זו שאפשרה לש"ס את הניצחון הראשון בבחירות. אגודת ישראל ירדה אז במחצית וקיבלה שני מנדטים בלבד, ש"ס ניצחה עם ארבעה מנדטים, אחרי שהציבור הליטאי בחר בה בהוראת הרב שך.

ר' יצחק גם סבור שלגבי הקמת התנועה בבני ברק, הגר"ע לא היה מעורב כל-כך אלא הרב פחימה והרב בעדני, "כשהרב ש"ך נותן להם את הגיבוי".

זכתה ש"ס והיא הפכה לעובדה בשטח, לתנועה משפיעה, אותה מנהל רוחנית ביד רמה הגר"ע יוסף. אל חדרו המלא בספרים מגיעים שרי ממשלה, נשיא וגם ראש ממשלה. מי היה מאמין באותם ימים שזה מה שיעלה בגורלה. עכשיו, לא נותר אלא לנבור בפרקי ההיסטוריה בפינצטה ולאבחן מי הם העושים במלאכה.

מי הקים, מי הניע, מי דחף, ומיהו זה אשר בלעדיו באמת לא הייתה קמה התנועה.

תגובת אריה דרעי

מלשכתו של אריה דרעי נמסר בתגובה: "מי שיקרא את הראיון יבחין כי הדברים האלו אכן נאמרו בראיון. בלי הרב עובדיה כנראה שהמפלגה לא היתה מתרוממת וגם לא עוברת את אחוז החסימה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!