המפקח על הבנקים עלול לדרוש מבנקים להנפיק מניות גם במחירים הנוכחיים

המפקח על הבנקים, דודו זקן, לא יהסס לדרוש מהבנקים להנפיק מניות לצורך גיוס הון, אם בנקים לא יעמדו במתווה של העלאת יחס הלימות ההון שיציג ברבעון הראשון של 2012 - כך אמר אתמול ל-TheMarker בכיר במערכת הבנקאות.

לדבריו, המפקח לא יהסס לדרוש מהבנקים לגייס הון גם במחירים המשקפים את מכפילי ההון הנמוכים שבהם נסחרים הבנקים כיום - 0.6-0.8.

כל הבנקים עומדים כיום בדרישות הלימות ההון. דרישות הלימות ההון החדשות שאותן המפקח צפוי להציג יהיו גבוהות יותר ויועלו בהדרגה לאורך כמה שנים. את הדרישות האלה ניתן יהיה להוציא אל הפועל רק לאחר השלמת החקיקה בנושא אופן התנהלות הבנקים ללא גרעין שליטה.

זאת, מכיוון שלאור גרעיני השליטה הקיימים כיום במרבית הבנקים, יציאה לגיוס הון ללא השתתפות בעל השליטה, עשויה לדלל את אחזקות בעל השליטה ולערער את שליטתו בבנק. החקיקה בעניין בנק ללא גרעין שליטה נמצאת בישורת האחרונה.

"העלאת יחס הלימות ההון בבנקים תפחית את רמות הסיכון בבנקים, ומחיר הגיוס של הבנקים יירד בהתאם. בנק ברמת סיכון נמוכה מגייס פיקדונות ואג"ח בריבית נמוכה יותר", אמר אותו בכיר. לדבריו, כתוצאה מהעלאת דרישות הלימות ההון והורדת המינוף שבו פועלים הבנקים, האשראי לציבור אמור, לכאורה, להתייקר באופן מהותי. ואולם לכך ישנה השפעה מקזזת, שכן בנק הפועל במינוף נמוך יותר, הוא בנק איתן יותר שיוכל, כאמור, לגייס פיקדונות ואג"ח בריביות נמוכות יותר.

לדברי הבכיר, ממחקרים שנעשו בעולם עולה כי כתוצאה מהעלאת יחס הלימות ההון בבנקים, צפוי האשראי לציבור להתייקר בכ-0.1%-0.2% בלבד. מבחינת בעלי המניות בבנקים, העלאת יחס הלימות ההון צפויה להפחית את התשואה על ההון מ-9%-10% לתשואות נמוכות באופן משמעותי, בהתאם לירידת הסיכון בבנקים כתוצאה מהירידה במינוף.

אחת הטענות העיקריות של הבנקים הן כי להערכתם, המפקח על הבנקים מבקש להכיל את יחס הלימות ההון המקובל בעולם - 10%-11% (לפי באזל 3). לעומת דרישה ליחס של 7.5% כיום. ואולם בעוד בישראל בודקים את יחס הלימות הון לפי הגישה הסטנדרטית, באירופה מחשבים את היחס לפי שיטת ה-IRB, שבה ניתן להקצות פחות הון לאשראי הניתן לגוף בעל פרופיל סיכון נמוך.

בבנקים המקומיים אומרים כי אם היו מחשבים את יחס הלימות ההון בשיטה המקובלת בבנקים האירופיים (IRB) יחס הלימות ההון של הבנקים המקומיים היה סביב 9.5%. כלומר, לפי שיטת ה-IRB, הבנקים הישראליים יידרשו להשלים פחות הון כדי לעמוד בדרישות החדשות.

לפי הנחיות בנק ישראל, הבנקים הישראליים יכולים ליישם את גישת שיטת ה-IRB בישראל. ואולם לשם כך על הבנקים לפתח מודלים לדירוג פנימי של האשראי שניתן ללקוחות ולתקף את המודלים על פני כמה שנים. מבחינת הבנקים, המשמעות של פיתוח מודלים אלה היא הוצאות בהיקף של מיליוני דולרים.

עד כה אף לא אחד מהבנקים הגיש לבנק ישראל בקשה ליישם את שיטת ה-IRB; ככל הנראה, הסיבה היא שעד כה הבנקים עמדו בדרישות הלימות ההון ולא היה להם אינטרס להשקיע משאבים בנושא. נוסף על כך, מדובר במהלך לטווח ארוך, ולא ברור אם מודלים אלה, שאמורים לסייע לבנקים לשפר את יחס הלימות ההון, יהיו רלוונטיים עם סיום פיתוחם בענף הרגולציה המשתנה.

על כל פנים, כעת לבנקים הישראליים יש יותר מוטיבציה לפתח את המודלים האלה. ואולם במערכת הבנקאות מעריכים כי הבנקים לא יהיו ערוכים ליישם את המודלים המתקדמים לפני 2014.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!