מדוע הוזעק אטיאס ללשכת ראש הממשלה? • יום בכנסת

צריך להסתובב קצת בכנסת כדי להבין עד כמה הפכו המפלגות החרדיות למפלגות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית. עבורנו, החרדים, זה אולי מצוין. אבל מפחיד לחשוב עד כמה זה עלול להכעיס אנשים שלא ממש אוהבים אותנו.

לראות את ח"כ משה גפני יושב בוועדת החינוך מול שר החינוך, ומתדיין איתו - זו פשוט חגיגה לתקשורת. בחדר יושב גם ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה שמנסה, שוב ושוב, לנגח. אבל גפני בשלו. "כישורי הניגוח שלי לא פחות טובים משלך", מבהיר לו גפני, ומסיר את הכפפות.

"לי יש סיכום עם ממשלת קדימה שפלסנר חבר בה, על כך שלא יהיו מבחני מיצ"ב", הוא שולף לפתע שפן מן הכובע.

"אשמח אם תפרט קצת בנושא הזה", מבקש ממנו סער.

"זה מאוד מעניין לעבוד עם גדעון סער", מתעלם גפני מבקשת השר, ומלמד את המנכ"לית החדשה של משרד החינוך, המשתתפת בדיון, מיהו השר המופקד עליה. קצת חנופה לשר אף פעם הרי לא הזיקה לאיש. "המשרד הוא משרד מאוד חשוב, עם המון בעיות ורגישויות, שהקב"ה ינחה אותך בדרך הנכונה ושתהיה לך סיעתא דשמיא", הוא מאחל, כאילו ישב מולו בחור ישיבה, וכאילו פלסנר לא מתפלץ למשמע הדברים.

ובעוד פלסנר מסביר למה חשוב כל-כך שחרדים ילמדו ליב"ה ויעברו מבחני מיצ"ב, מתעקש גפני לדבר על החרדים דווקא בסוף, "בחלק האומנותי". תחילה הוא מסביר מדוע דו"ח טרכטנברג לא היה צריך לצאת לאוויר העולם בכלל, ולמה ועדת הכספים פגועה. "אנחנו הצענו את כל ההצעות. הכול היה על השולחן. חבל שאני לא אופוזיציה, אז הייתי מדבר".

אתם מבינים? מה שהוא מדבר - זה עוד כלום. אילו רק היה באופוזיציה...

גפני בכוונה נמנע, כשאר הנציגים החרדיים, להצליף בפלסנר את המנטרה של "אתם שונאים אותנו כי אנחנו חרדים", אלא שב ומדבר 'חברתית', ובשם חברי ועדת הכספים, שעוד נאלצו לאשר לטרכטנברג וחבורתו כיבודים כה יקרים.

"אצלי בוועדה אם היה מפריע, הייתי מוציא אותו", הוא זורק פתאום ליו"ר הוועדה, אלכס מילר מ'ישראל ביתנו'. גפני נראה כאילו הוא זה ששולט בדיון, ורק עשה טובה למילר שהציב אותו שם, בראש השולחן.

"קדימה העבירה את חוק הישיבות הקטנות והיא הייתה פי אלף יותר טובה מהממשלה הנוכחית", ממשיך גפני להצליף.

"תן לי תמיד לדבר לפני הרב גפני, כי אחרי שהוא מדבר, לא נשאר לי מה לומר", נאלץ ח"כ ניסים זאב מש"ס לומר למילר. אבל תסמכו על זאב שמצא מה לומר. הוא תמיד מוצא.

איכשהו מסתיים הדיון בלי פיצוצים אנטי-חרדיים. אי-אפשר בלי מילה טובה ליו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, שהרצה את דבריו ברצינות רבה, תוך נענועי ראש של סער, שנראה מתרשם בהחלט מתוכנם. כמנהגו, גם רשם לעצמו את הדברים. הקשבתי בקשב רב לדבריו של שמולי ולא שמעתי ולו אף מילה אחת נגד הציבור החרדי.

גם סער היה אחראי לאווירה הטובה שאיכשהו נשמרה בדיון. "אל תיצור שנאת חרדים ואובססיה לחרדים", מתחנן סער בפני פלסנר. "נושא החינוך במגזר החרדי הוא ציפור הנפש, נפעל בשכל ולא מרצון לעשות ריב ומדנים", הוא מרצה בפניו את כל הקורסים שהעביר לו סגנו, מנחם אליעזר מוזס, בחודשים האחרונים.

סער כבר יודע: בציפורי נפש של חרדים רצוי שלא לגעת. אפילו שושני לא נגע. אולי רק בג"ץ יכול.

בין הפטיש לסדן

אבל אם חשבתם אחרי סערת אפרים הלוי, כי מה שמעסיק בימים אלו את הכנסת הוא הציבור החרדי - טעיתם ובגדול.

הנושא שמטריד יותר מכל את הפוליטיקאים בימים אלו הם המאחזים. בשמאל מקווים שזה יהיה הנושא שיפרק את הממשלה. בימין זועמים על נתניהו על שאינו משתף איתם פעולה מספיק.

"בשבוע שעבר הוריתי להאיץ את הבניה ביו"ש, כ-2000 יחידות דיור", פתח נתניהו את ישיבת סיעת הליכוד כמנסה להגן על עצמו. "אני יודע שנושא ההתיישבות חשוב לכולכם, גם לי. אבל נמשיך לפעול בנושא הזה בהתאם לחוק, המאמץ שלנו צריך להיות מושקע בחיזוק הישובים לא בהתנגשות עם החוק", הבהיר.

על הנקודה הזו בדיוק מאשימים אותו סיעות הימין. "לא תוכלו לשבת בממשלה שלא יודעת למשול על הפרקליטות, בגלל פחד של ראש ממשלה מתיק שתתפור לו. אם לא יידע למשול עליהם גם לא יידע למשול מול הסכנה האיראנית וסכנות קיומיות אחרות. אם אתם רוצים להיחשב מושלים, תצטרכו לא להיות חלק מהממשלה הזו", הבהיר הרב צפניה דרורי לראשי סיעת 'הבית היהודי'.

המאמץ של אנשים בימין מוקדש בימים אלו, איפוא, לניסיון לפורר לנתניהו את הקואליציה. הם שוכחים כי האלטרנטיבה לא בהכרח תהיה ימנית יותר או מיטיבה יותר להתיישבות, וממשיכים במסורת ה'ימין' הקבועה, שהצליחה לפרק ממשלות ימין בזו אחר זו ולהעלות ממשלות שמאל.

הגר"ע יוסף דחה את רבני הציונות הדתית שביקשו להיכנס אליו, מבלי לפרט את הסיבות, אבל אפשר לנחש אותן לבד. מטרת הביקור הייתה לשכנע את נשיא מועצת החכמים להורות לש"ס לפרוש מהקואליציה.

נו, נניח שהרב יורה על כך, מה הלאה? איזו ממשלה תורכב בפעם הבאה? עם יאיר לפיד או בלעדיו? ואם נתניהו הוא שירכיב אותה - מה הועילו חכמים בפירוקם?

הפרקליטות לא תשתנה. גם האמריקנים לא.

המצער הוא כי נתניהו נמצא בעת הזו בין הפטיש לסדן. אוי לו מיוצרו, אוי לו גם מיצרו.

שמועות יודעות לספר כי נתניהו, בשיחה לא רשמית עם קודקודי ערוץ 10, 'זרק' כי אם יפטרו את העיתונאי רביב דרוקר, ירווח להם כלכלית. לשמועה הזו אין, כמובן, אישור מלשכת נתניהו.

בפתח ישיבת הסיעה, כאשר נכנס שר האוצר יובל שטייניץ אל חדר הישיבות, הוא פגש בדרוקר. "שמעתי שאם לא תהיה בערוץ 10 ייפתרו הצרות שלהם", אמר לו.

דרוקר, בפנים קפואות, אפילו בלי לחייך, נמנע מלהגיב. אין ספק שמדובר בעיתונאי העשוי מזן נדיר, כזה שאינו חושש. בשנים האחרונות הפך לאימת חברי הכנסת. מצד שני, על אהבתם הוא יכול רק לחלום בלילות, וזה לא מה שהוא חולם כי 'זה לא מעניין אותו'.

במצב כזה של עיתונות חוקרת, רק זה חסר לו לנתניהו, לעצבן ולו אף קלות את הפרקליטות. הוא מודד את צעדיו כאילו צעד על תבנית ביצים.

זה הצד של נתניהו.

אבל יש אכן, גם את הצד של תושבי הישובים אותם עומדים להרוס.

תשאלו את ח"כ ישראל איכלר, שהשתתף בסיור בחלק מהישובים, ותשמעו מפיו כי מדובר במקומות ישוב גדולים, עם רחובות ענק, בניינים רבי קומות, משהו הדומה לביתר עילית או מודיעין עילית.

עכשיו דמיינו לעצמכם בולדוזר שמגיע להרוס לכם את הבניין. חישבו על צרחות הילדים, על אימת המבוגרים, שחזרו את מראות ההתנתקות, את הזוועות, את החיילים הקורעים תושבים מביתם.

רק מי שחטף פעם צו פינוי מדירתו יכול להבין לליבם של האומללים, שעבורם ה'מפנים' הם האנשים האכזריים ביותר בעולם.

בפגישה נוקבת עם ראשי 'הבית היהודי' קראו להם הרבנים למהר ולארוז חפצים, בדרכם החוצה מממשלת נתניהו.

היו שם ששה מגדולי רבני הציונות הדתית, כל אחד מהם נחשב לאוטוריטה רוחנית בפני עצמה: הרבנים ליאור, מלמד, שטיינר, דרוקמן, אייזמן ודרורי. הם נפגשו גם עם חברי סיעת הליכוד היותר ימניים, ובראשם השרים ישראל כץ ויולי אדלשטיין.

נתניהו מדבר על 'חוק'? - לועגים לו בסיעת 'האיחוד הלאומי'. "כמי שגילה מנהיגות בעסקת שליט ו'זרק לפח' פסקי דין של למעלה מאלף רוצחים, הוא מדבר עוד על חוק? דווקא עכשיו קשה לו ליטול מנהיגות?"

יעקב (כצ'לה) כץ, יו"ר הסיעה, דיבר בחריפות מול עיתונאים. הוא סיפר איך ישבו עם אנשים מסיעת הליכוד ונשמעו שם "דברים ברורים". "אני קורא לסיעות ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי, להודיע לראש הממשלה שלא יתנו יד להרס בתים כמו שקרה בגוש קטיף".



"מדובר בישובים גדולים, לא רק במאחזים", הדגיש ח"כ אורי אריאל, אף הוא מהאיחוד הלאומי. "זו לא בעיה חוקית, זו בעיה פוליטית, מנהיגותית", הזהיר, והוסיף כי ראש הממשלה עוד עלול למצוא את עצמו בתוך מערבולת פוליטית קואליציונית.

"לא בשביל זה נתניהו נבחר, ואת זה יודע גם הרוב בסיעה שלו", הבהיר ח"כ אריה אלדד מהסיעה.

ומיכאל בן ארי סיפר שמדובר ב"תטל"ג" - תרגיל טכני ללא גייסות. היום הוא מפנה ישובים קטנים, מחר את הגדולים. "זו הסנונית הראשונה של נתניהו להחריב את מפעל ההתישבות", אמר, וקרא לשרים גדעון סער וגלעד ארדן לקחת חזית מול ראש הממשלה.

האיש שיחלץ את נתניהו

בסיפור הזה מהווה ש"ס מפתח של ממש. אל לשכתו של נתניהו נכנס אמנם בשעות אחר הצהרים גם שר החוץ, אביגדור ליברמן, אבל משום מה עושה רושם שדאגת נתניהו אינה נתונה לחזית הליברמנית, אלא אל זו של ש"ס.

אחרי סירובו הנחוש של הגר"ע לקבל אל ביתו את רבני הציבור הדתי-לאומי, נתניהו אולי נרגע במעט, אבל שעות אחדות קודם לכן עוד ראיתי את שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, נכנס יוצא, ושוב נכנס ויוצא בלשכת ראש הממשלה.

זו אינה הפעם הראשונה בה מזמן אותו נתניהו להתייעצויות, ולאו דווקא בענייני משרדו. איכשהו, יש להם שפה משותפת. שניהם פיקחים, שניהם משופשפים פוליטית. בעצם, אם חושבים על כך לעומק, כל המדינה היא 'ענייני משרדו של אטיאס'. אפילו הישובים העומדים בפני איום הריסה.

כשניתן התפקיד לאטיאס, הוא התעקש לקבל לאחריותו את מנהל מקרקעי ישראל ב'עיסקת חבילה'. נתניהו חשש אז מהצעד. לקבל את את תיק השיכון ותיק המנהל זה, בעצם, לקבל שליטה 'על המדינה'. אבל אטיאס הזכיר לו את נאמנותו בעבר, את האחריות בה נהג בתפקידים קודמים - ונתניהו השתכנע.

מאז ועד היום שמר אטיאס על הבטחתו. מעולם לא שחרר לבניה שטחים בניגוד לסיכומים רשמיים עם האמריקנים, לשביעות רצונו של יצחק מולכו המתאם ושל ראש הממשלה, ולא משנה כמה תספיד העיתונות החרדית את העובדה שבמודיעין עילית וביתר עילית לא בונים 'כמה שרצינו' וכמה יכתבו ש'אטיאס שמאלני'. מבחינתו, הוא צריך שנתניהו יהיה מרוצה ושלא יתחרט לרגע על שהפקיד בידיו את שני התפקידים.

לאוצר, אגב, הוא מחויב כבר הרבה פחות. הוא מחויב לנתניהו לשמור על מסגרת תקציבית, שהרי עבור נתניהו להוציא שקל מעבר למסגרת התקציבית הוא אסון בקנה מידה איראני. אלא שהאוצר, לטענתו הקבועה של אטיאס, לא מתרעם רק כשמבקשים ממנו כסף. גם כשהביא כסף מרזרוות, ממסגרת תקציבית שהייתה לו בכיס משרדו, כשזה לא תאם להם את המדיניות - הם צעקו חמס. מוזס, אגב, יודע להסביר את זה במילים צבעוניות יותר. אבל הרעיון ברור.

ובכן, על מה יכול היה נתניהו להתייעץ עם אטיאס בערב זה? הרעיונות מגוונים, אף לא לאחד מהם יש אישור בקרב צד זה או אחר. הנה כמה משפטים אפשריים, כולם דמיוניים בלבד.

"תשמע ראש הממשלה, רבני הציונות הדתית רצו להיכנס לרב, לבקש ממנו להורות לש"ס לפרוש מהממשלה. זה לא יקרה".

"אריאל, יש בעיות עם האמריקנים, אני מציע, לטובת שלום הבית בין שתי המדינות, לחכות קצת עם הדירות ברמות. העיתונאים החרדים שלכם פטפטו את עצמם לדעת קצת יותר מדי בנושא הזה, האמריקאים יושבים לי על הזנב, צריך קצת להרגיע".

"תשמע ביבי, אין לך מה לדאוג, בזירה של ש"ס מובטח לך שקט תעשייתי, אנחנו לא פורשים ולא מפרקים, הכול בסדר. רק אל תשכח את ההבטחות שלך לא ליישם את החלקים ה'רעים' של טרכטנברג, זה נוגע בציפור שלנו".

"שמע אריאל, דבר עם ליברמן, אתה יודע הרי גם לו הבטחתי הבטחות ומה לעשות שהן הפוכות מאלו שהבטחתי לכם. הממ... הוא דרש קריטריונים של כושר השתכרות, כמו טרכטנברג, אתה לא מוכן לזה? לשניכם הבטחתי, תסתדרו איכשהו. אתה הוכחת בעבר שאתה יודע איך לדבר איתו, כך היה בחוק הגיור הצבאי, אני סומך עליך גם הפעם".

"שמע ביבי, אני לא אוהב את זה שנתת פה שתי הבטחות סותרות. גם אני הייתי פעם סוחר, אבל לא ככה עובדים. יכולת לתאם בינינו מראש. טוב אסתדר".

"ידעתי שאני יכול לסמוך עליך. אני מצידי דואג למסמס את ההמלצות של הפרופ'. שגפני יפסיק להשתולל בוועדת הכספים, הוא לא סומך עלי? בעצם, אתה לא שולט הרי על גפני, מי בכלל יכול לשלוט עליו. מביא לי לשם את אהוד ברק לבכות לו על האיומים הביטחוניים. הוא משגע אותי".

"ותשמע, אריאל, תחשוב גם על פתרון יצירתי לישובים האלו שם בשטחים. לא רוצה להרוס אותם, תאמין לי, אני בקושי ישן בלילה מכאב, גם שרה בוכה לי שזה אכזרי. אבל אתה יודע איך זה להיכנס לפה של הפרקליטות, רק זה חסר לי. ועוד לא יצאתי מהידיים של רביב דרוקר תחשוב על רעיון, המשרד שלך אחראי גם לשטחים שם, לא?".

"ועוד משהו, אריאל, אף מילה לעיתונאים, המאבטחים אמרו לי ששניים מהם כבר מחכים בחוץ".

"ביבי, אתה יודע שלשלוט על עיתונאים רק אלוקים יכול. הם מייצרים סיפורים יש מאין, ולך תוכיח שאין לך אח. אני, מצידי, מבטיח לנצור את הלשון, אבל סמוך עליהם".

לרוע המזל הוא אכן נצר את הלשון. אבל סמוך עליהם, הם כבר יידעו להמציא סיפור יש מאין...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!